הדיפלומטים מקווים שעכשיו גם צה"ל ייקח אותם ברצינות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

במשרד החוץ הביעו אתמול שביעות רצון מההתייחסות החיובית בדו"ח ועדת וינוגרד לעבודת המשרד במהלך המלחמה. אחרי שנים שבהן סבל המשרד מתדמית שלילית, חשים שם שזכו לסוג של תיקון. "יש תחושת סיפוק, כי ברור מהדו"ח שתיפקדנו בצורה טובה", אומר בכיר במשרד החוץ.

חברי ועדת וינוגרד התייחסו בהרחבה בדו"ח החלקי לתפקיד משרד החוץ, עם דגש על כך שאנשיו רקחו כבר בימים הראשונים למלחמה את "תוכנית היציאה" המדינית ממנה, תוכנית שהיתה הבסיס להחלטת מועצת הביטחון 1701, שהביאה להפסקת האש. הדו"ח גם התריע על דומיננטיות רבה מדי של הצבא בקבלת החלטות בתחום המדיני-ביטחוני והדגיש את העובדה שלא שיתפו את משרד החוץ במידה מספקת בעבודת המטה במלחמה.

"בשנה וחצי האחרונות לא הוזמנו לאף דיון שהתקיים באגף המודיעין, לא כל שכן במהלך המלחמה", מציין בכיר במשרד החוץ. "אף אחד גם לא שאל אותנו אם להפציץ את הדאחייה או לא. כל גוף עבד בנפרד".

ישיבת ההנהלה של משרד החוץ שהתקיימה אתמול עסקה כולה בדו"ח. ראשי האגפים הסכימו כי עכשיו הוא הזמן "למנף" את המסקנות כדי לחזק את מעמד המשרד מול צה"ל, משרד רה"מ ומשרד הביטחון. בין הרעיונות שעלו היו כוונה לדחוף להחלטת ממשלה שתקבע שיש להגדיל את תקציב משרד החוץ לצרכי פעילות מדינית והסברה וכן דרישה להשתלב בכל הדיונים המדיניים-ביטחוניים שבהם משתתף גם צה"ל. בקרוב יגבש מנכ"ל משרד החוץ, אהרון אברמוביץ', את הרעיונות לנייר עבודה שיוגש לשרת החוץ וראש הממשלה.

העלייה במעמד משרד החוץ החלה עוד לפני המלחמה. שרת החוץ ציפי לבני והמנכ"ל אברמוביץ' הבינו שעליהם לחזק את יכולת התפקוד שלהם מול גורמים כמו המועצה לביטחון לאומי, משרד הביטחון וצה"ל ולבנות גוף מייעץ חזק יותר שיעמוד לרשותם. במוקד המהלך שהובילו, עמד חיזוקו של המרכז למחקר מדיני (ממ"ד) - גוף החשיבה וההערכה המרכזי במשרד. הממ"ד הוקם כחלק ממסקנות ועדת אגרנט, אחרי מלחמת יום כיפור, במטרה להפקיע מידי הצבא את "המונופול" על המחקר המודיעיני ולאפשר "פלורליזם מחשבתי".

בפועל, בשלושים השנים שעברו מאז דו"ח אגרנט, לא הצליח הממ"ד להפוך לגוף משמעותי, שישתווה לאמ"ן בהשפעתו על קבלת ההחלטות. המגמה השתנתה עם חטיפת גלעד שליט, שהפכה את הממ"ד לגוף קריטי בשביל לבני, והמלחמה בלבנון רק הדגישה זאת עוד יותר. לבני שילבה את אנשי הממ"ד בכל הדיונים המדיניים והחלה לקחת עמה לדיונים בוועדת חוץ וביטחון את ראש הממ"ד, נמרוד ברקן.

גורמים רבים, בעיקר בצבא, אינם שבעי רצון מהתחזקות מעמד משרד החוץ. במלחמה יצרה לבני תקדים, כאשר לקחה אתה את ברקן לישיבת הקבינט שבה הוחלט על גיוס שלוש אוגדות המילואים. אחרי שאלופי המטכ"ל סיימו את סקירותיהם בפני השרים, ביקשה לבני לאפשר לראש הממ"ד לסקור את האפשרויות המדיניות שעומדות בפני ישראל. בתחילה אולמרט סירב, אך לבני התעקשה וברקן דיבר, למורת רוחם של כמה מהקצינים שישבו בחדר. "המסר במלחמה היה - הפקידים האלה ממשרד החוץ - מה הם בכלל מבינים", אומר בכיר במשרד.

הבעיה העיקרית היום הנה יחסו של אמ"ן למשרד החוץ. בעוד שהיחסים בדרגי החוקרים הזוטרים טובים, בדרג המנהלים התחושה אחרת. רבים במשרד החוץ חשים כי באגף המודיעין ואגף התכנון בצה"ל נוהגים בהם בזלזול והתנשאות. אחת הבעיות המרכזיות בהקשר זה היא סירוב של אמ"ן להעביר לממ"ד ידיעות מודיעיניות גולמיות ולהסתפק בהעברת מסמכים מעובדים או תקצירי ידיעות. מנכ"ל משרד החוץ נועד בעניין כמה פעמים עם ראש אמ"ן עמוס ידלין ולאחרונה מסתמן שינוי - גם בשיתוף הפעולה וגם באיכות וכמות החומר המודיעיני שמועברת מאמ"ן.

במשרד החוץ יודעים לספר גם על קשיים שמערים האוצר בפני גיוס עובדים חדשים לממ"ד. "לכל סגן וסרן נותנים עכשיו תוספת שכר אבל חוקרי מודיעין במשרד החוץ עובדים בשכר רעב", אומר בכיר במשרד. "אולי אחרי הדו"ח נקבל עוד תקן", הוסיף אחר בציניות.

לבני ואברמוביץ' משוכנעים שהמלחמה ודו"ח וינוגרד שינו את תדמית המשרד לטובה וכי התהליך שקרה הוכיח לרבים שיכולה להיות למשרד תרומה משמעותית מבעבר. רבים מהבכירים מקווים שהדו"ח ישנה משהו, אבל העובדה שלדיון הראשון שקיים אתמול אולמרט על יישום הדו"ח לא הוזמן נציג משרד החוץ, מראה שהדרך עוד ארוכה.

משרד החוץ נאבק על מעמדו

בכיר במשרד החוץ: "המסר בדיונים במלחמה היה 'הפקידים האלה ממשרד החוץ - מה הם בכלל מבינים'"

אמ"ן סירב להעביר למשרד ידיעות מודיעיניות גולמיות, אך לאחרונה מסתמן שיפור בשיתוף הפעולה בין הגופים

במשרד מקדמים החלטת ממשלה להגדלת תקציב הפעילות המדינית וההסברה, ומתכוונים לדרוש להשתלב בכל הדיונים הביטחוניים-מדיניים בהם משתתף צה"ל

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ