שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

סחר הוגן בישראל: יש אבל מעט

אמנם מדובר בהיקפים מצומצמים, אבל גם בישראל מתפתח הסחר ההוגן: ב-2006 חל גידול של 250% במכירות מוצרים אלה לעומת השנה הקודמת

מיכל רמתי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיכל רמתי

בישראל, כמו ביתר העולם, מורגשת עלייה בהתעניינות במוצרי סחר הוגן, אך עדיין מדובר בכמה יוזמות קטנות של קומץ פעילים. בבריטניה, לשם השוואה, ניתן לראות את תוויות הסחר ההוגן על יותר ויותר מדפים בקמעוניות הגדולות - בהן מארקס אנד ספנסר וטסקו.

לפני כמה שנים החלו גם בישראל ניסיונות לקדם את הטרנד המוסרי החדש. רשת בתי הקפה אילן'ס משווקת קפה טחון תחת תווית הסחר ההוגן; ולארגון "פעולה ירוקה", הנתמך על ידי ארגון זכויות האדם הבינלאומי אוקספם, יש כמה מותגי קפה ושמן זית שמשווקים ליותר ויותר חנויות בתל אביב.

בינתיים ממוקדת תעשיית הסחר ההוגן הקטנה בישראל בתחום המזון, בייחוד בקפה ושמן זית. בעולם כבר ניתן לראות התעוררות גם בתחומים אחרים, כמו ביגוד. אבי לוי מפעולה ירוקה אומר כי לארגון אין כוונה להיכנס לתחומים אחרים בטווח הקרוב.

בישראל פועלות גם כמה התארגנויות קטנות שאחראיות לייצור מוצרי סחר הוגן, כמו שמן זית. לרוב מדובר בהתארגנויות ישראליות-פלשתיניות שמנסות בין היתר לשווק מוצרי "שלום" לחו"ל. כך למשל, במקרה של "סינדיאנת הגליל", המייצרת שמן זית, תבלינים ומלאכות יד ומשווקת מוצרים הן בישראל והן לחו"ל.

לוי מסביר כי עד כה השיווק נעשה באמצעות פנייה של חנויות לארגון, ולא להפך, כך שהביקוש מגיע מהצרכנים לחנויות, ומהחנויות לארגון. לדבריו, מכירות מוצרי הסחר ההוגן גדלו ב-2006 לעומת 2005 ב-250% -אך עם זאת עדיין מדובר במספרים מוחלטים קטנים. הארגון משווק מוצרים לכמה חנויות טבע בתל אביב, ומנסה לצאת גם מחוץ לתל אביב. עם החנויות שמשווקות מוצרי סחר הוגן נמנות סופר רוני מוטי, חינאווי וחנות הספורט טבע קסטל.

הארגון פועל גם להעלאת המודעות להתוויית הסחר ההוגן גם ישירות לצרכנים. ב-22 במאי, למשל, ייערך יריד סחר הוגן ברחבת הסינמטק בתל אביב, זו הפעם השנייה. ב-14 במאי, יום הסחר ההוגן הבינלאומי, ייערך יום עיון בנושא סחר הוגן במכון ון-ליר, שיתמקד בפעילות הסחר ההוגן בישראל בהיבט הישראלי-פלשתיני.

רוב הצרכנים בעלי הכנסה נמוכה

דפנה רובינשטיין, דוקטורנטית בקבוצת המחקר "זהות ומעמד בישראל" במכון ון-ליר, בדקה את מאפייני האוכלוסיה הקונה מוצרי סחר הוגן בישראל. לדבריה, עיקר הפעילות היא של רשת בתי הקפה אילן'ס, שלמעשה ייבאה לכאן את הרעיון. היבט נוסף של הפעילות המקומית הוא של קבוצות ישראליות-פלשתיניות כחלק מהמאבק בגדר ההפרדה ובקיפוח האוכלוסייה הפלסטינית.

רובינשטיין בדקה שתי קבוצות צרכנים - מי שקנו מוצרי סחר הוגן ברשת אילן'ס, ומי שקנו מוצרי סחר הוגן בנקודות המכירה של פעולה ירוקה, בהן רשת קום איל פו וחנויות טבע למיניהן, וכן מקומות אקטיוויסטיים כמו סלון מזל בתל אביב.

לפי נתונים ראשוניים שעלו מבדיקת נקודות המכירה של פעולה ירוקה, עלו שני ממצאים מעניינים: הראשון, שבישראל קיימת קבוצה של אנשים שעוסקים בצרכנות פוליטית וכוללים בשיקוליהם בעת קניית מוצר לא רק איכות ומחיר, כי אם גם שיקולים מוסריים ופוליטיים. ניתן לראות זאת לא רק בעמדותיהם של הנסקרים (61% מהם היו מוכנים לשלם יותר בעבור מוצרי סחר הוגן), אלא גם מחוסר ההיענות של רשתות מסויימות להציע מוצרי סחר הוגן ישראליים, בשל מקורם הפלשתיני.

עם זאת, מדובר בנתונים ראשוניים המתבססים על קבוצת הנסקרים של פעולה ירוקה. לעומתם, מרבית הקונים מוצרי סחר הוגן באילן'ס כלל לא היו מודעים לכך שהם קונים קפה סחר הוגן, ולכן הנתונים שיעלו מקבוצה זו עשויים להיראות אחרת.

עוד מצאה החוקרת כי הרוב הגדול של רוכשי מוצרי הסחר ההוגן היה נשים (78%) ובתוך קבוצה זו, רוב של נשים אשכנזיות מהמעמד הבינוני. כמו כן, מרבית האנשים (81%) היו בעלי השכלה אקדמית, בעלי מעורבות פוליטית גבוהה.

למרות הביקורת על סחר הוגן כמוצרים "לעשירים בלבד", החוקרת דווקא מצאה כי כמעט מחצית מצרכני הסחר ההוגן נמצאים ברמת שכר הנמוכה מהממוצע במשק, ופחות מ-5% השתייכו למעמד הגבוה. הנחה כי מדובר בקהל של סטודנטים אינה סבירה, מכיוון שהגיל השכיחים בסקר דווקא היו גבוהים מהרגיל בקרב סטודנטים: 34-35 ושנות ה-60.

רובינשטיין מציינת כי המבנה החברתי בישראל אחראי במידה רבה להדרת מוצרי הסחר ההוגן לנשים אשכנזיות ממעמד בינוני גבוה. מכיוון שהמוצרים אינם כשרים, הם אינם נכנסים למקומות ציבוריים ולרשתות מסחריות גדולות - כפי שקורה באירופה ובארה"ב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ