בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי שמע על נצרות בלי ישו

בשני ספריו על הנצרות כותב יהושע אפרון דברים שרוב רובו של עולם המחקר עומד לדחותם בשתי ידיים

תגובות

התהוות הכנסייה הנוצרית הראשונית יהושע אפרון. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 472 עמ', 98 שקלים

יהושע אפרון לימד שנים רבות בסמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת תל אביב והעמיד תלמידים הרבה, אבל עד שהגיע לגבורות לא זכה להוציא אלא ספר אחד, קובץ מאמרים. והנה בשנים האחרונות פירסם שני ספרים: "התהוות הכנסייה הנוצרית הראשונית", לפני חודשים מספר, ו"ראשית הנצרות ואפוקליפטיקה בתולדות ישראל", כבר בשנת 2004. על כך הוא ראוי לברכה משולשת: הן על הספרים, הן על אומץ לבו לחבר ספר על הנצרות, והן על עוז רוחו לומר דברים שרוב רובו של עולם המחקר עומד לדחותם בשתי ידיים.

ואל יהיה הדבר קל בעיניכם לכתוב ספר על הנצרות. מיוסף קלויזנר נמנע במשך 25 שנים ללמד תולדות בית שני (הוא לימד באותן שנים את תולדות הספרות העברית החדשה), והכל בעוון חיבורו את הספרים "ישו הנוצרי" ו"מישו עד פאולוס". דוד פלוסר משך את ידו מחמת מורך לב מתרגום לעברית של ספרו המצוין על ישו, שהופיע בגרמנית ובאנגלית. מיעוט הפרסומים העבריים וגם מיעוט ההוראה גרמו בורות מבישה.

חידושם העיקרי של הספרים, ולדעתי זהו חידוש מפוקפק, טוען כי הספרים החיצוניים, הקרויים בלע"ז אפוקריפים או פסאודואפיגרפים, אינם חיבורים יהודיים אלא נוצריים. ואם תאמרו כי חיבורים אלה היו מאוד שכיחים בקומראן, עונה אפרון כי גם קומראן איננה יישוב איסיי, כדעת רוב החוקרים, אלא יישוב נוצרי.

על סמך מה קובע אפרון כי הספרות האפוקליפטית היא נוצרית? הוא ייסד שיטה המגדירה ספרות אפוקליפטית נוצרית, וכללי שיטתו מגדירים גם את הספרים החיצוניים, שכל העולם סבור בטעות שהם יהודיים, כחיבורים נוצריים (גם בלי הסימנים הנוצריים המקובלים: בלי ישו, בלי צליבה, בלי תחייה מן המתים, בלי שליחים וכו'). מכאן יוצא שהמגילות שנתגלו עשויות להפריך את שיטתו. מה עושה אפרון? הוא מוציא את המגילות הגנוזות מכלל ישראל ומכריז גם עליהן שהן נוצריות. יש רק קושי קטן: רובן של המגילות, כפי שמצביעות ראיות רבות, הן מן התקופה החשמונאית וימי הורדוס, לפני עליית הנצרות.

על תאריכה של קומראן אין במחקר שום חילוקי דעות של ממש; האתר נושב בשנת 100 לפני סה"נ וחרב בעת המרד הגדול, בשנת 68 לספירה. תאריכים אלה נקבעו על סמך חרסים, מטבעות, שיקולים פליאוגרפיים (תארוך המתבסס על צורת כתב) ובדיקות רדיו-קרבוניות. אינני מכיר אפילו חוקר אחד המפקפק בסכימה הכללית של קביעת התאריכים. מכאן אתה למד שרוב זמן קיומו של האתר היה לפני ייסוד הנצרות.

כמה ממערות קומראן אי אפשר לכפור בשייכותן לאתר, שהרי לא ניתן לגשת אליהן אלא מתוך האתר עצמו. כאן נמצאו 929 מגילות ובהן כ-300 חיבורים שונים. הספרים הפופולריים ביותר אחרי ספרי המקרא הם שני הספרים העיקריים של הספרות החיצונית: חנוך הראשון ("חנוך א'") ו"ספר היובלים". מן הראשון נתגלו 12 עותקים, מן השני כ-15. ריבוי עותקים איננו דבר ריק: ספרים אלה השפיעו השפעה עצומה על יושבי קומראן שהם, לדעת רוב החוקרים, אנשי הכת האיסיית.

מקובל במחקר כי "חנוך א'" הוא קובץ של 5 חיבורים שנכתבו במאה השנייה והראשונה לפני סה"נ (אפרון, וסיבותיו עמו, סבור שאין כאן אלא חיבור אחד). בקומראן נתגלו שרידים של ארבעה מהם, מספר המשלים לא נמצא דבר. כידוע, ספרים אלה שנתחברו בארמית, תורגמו ליוונית וגם המקור וגם התרגום הזה אבדו. נשתמר רק התרגום האתיופי (או הכושי, כפי שקראו לו פעם), שהועתק מן היוונית. כך היה גם מקרהו של "ספר היובלים" שנכתב עברית ונשתמר עד לגילויי קומראן בלשון האתיופית. מציאותם של ספרים אלה בקומראן מוכיחה בצורה מכרעת שספרים אלה חוברו לפני שנוסדה הנצרות.

כל הקורא לתומו את ספר "חנוך" איננו יכול שלא להתרשם שהוא ספר יהודי מובהק. חנוך הוא השביעי מבין עשרת אבות עולם: הוא אביו של מתושלח, סבו של למך וסבא רבא של נוח. המספר שבע כידוע הוא מספר מקודש. המסופר על חנוך שונה ממה שמסופר על שאר אבות עולם. במקום "וימת" שנאמר על השאר, עליו נאמר "ויתהלך חנוך את האלוהים ואיננו, כי לקח אותו אלוהים". קירבה אינטימית זאת לאלוהים עושה אותו דמות מקודשת. מעמד מיוחד זה נותר במסורת דורות רבים וחנוך הוא גיבור המיסטיקה היהודית. בספרות ההיכלות והמרכבה חנוך הוא שר הפנים.

קשה גם לשער ספר יותר יהודי מ"ספר היובלים". כאן מספר מלאך למשה את תולדות העולם מן הבריאה ועד ליציאת מצרים. הספר מחמיר מאוד במצוות ומוכיח את העם, בין השאר, על אי שמירת השבת. דווקא בעניין זה, בהיגיון שקשה להבינו, מוצא אפרון "תסמיני נצרות" (התהוות הכנסייה הנוצרית, עמ' 267). לדעתו, כל החומרות הרדיקליות של השבת שנוקט בהם "ספר היובלים" לא נועדו אלא לקטרג ולנגח את היהדות (שם, 276). הווה אומר, הנצרות, שאין בה שמירת שבת כלל, משתמשת בתוכחות על אי שמירתה של השבת כדי לגנות את היהדות!

למצוא תסמיני נצרות בספרים שאין בהם ישו, השליחים, צליבה, תחייה ושאר עיקריה של הדת החדשה הוא דבר שאין הדעת סובלת; ובכל זאת, כיצד מנמק המחבר את שיטתו? לדבריו לא היתה קיימת ספרות אפוקליפטית בימי הבית השני. מכאן, בשעה שאפרון מוציא את "חנוך", "היובלים" ויצירות הספרות המרובות שנתגלו בקומראן מכלל ספרות ישראל, אין אכן ספרות כזו. ולדבריו, "כאשר מתפוגגות אשליות ומתערטלות אמיתות סמויות. מסתבר כי אפוקליפטיזציה אינה אלא כריסטיאניזציה בעולמה של היהדות" (שם, עמ' 281).

כאן אנו מגיעים לענייני סגנון; יכול אדם לאהוב או שלא לאהוב את סגנונו הבארוקי של המחבר (למשל: "שלב שני במסלול העיונים תבע ממני לשקוע ולתור במצולות הספרות התלמודית"), אבל דבר אחר הוא סגנון המתקלס בעמיתיו: "שני מלומדים יהודים בדור האחרון, דויד פלוסר וגזה ורמש, פיתחו ושיכללו את אומנות הלקטנות הסלקטיבית, הניפוי והסינון, הקיטוע והשיפוץ של המקורות האבנגליוניים, כדי להציג ולהדר דיוקן יהודי אמין ויאה לישוע הנוצרי" (שם, עמ' 238). לדעתי, סגנון שכזה ראוי לגנאי.

פרופ' מגן ברושי היה האוצר הראשי של היכל הספר והארכיאולוג הראשי של מוזיאון ישראל




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו