בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדבק של הפלוגה

פרופ' יצחק בר-יצחק, צנחן, מומחה עולמי לניווט אינרציאלי בחלל, 2007-1937

תגובות

יצחק בר-יצחק, שכולם כינוהו "בריבוע", נולד במטולה, עבר עם משפחתו להרצליה ולמד בתיכון חדש בתל אביב. באוגוסט 1955 התגייס לגדוד 890 של הצנחנים ועבר טירונות אצל מרסל טוביאס האגדי, שהיה נוזף בטירוניו כי "על כל כדור יש כתובת של הייל (חייל) טיפש", אך בלילה היה מכסה אותם בשנתם.

בפלוגה ג' הוא בלט בקומתו הרמה - "כמו נפיל מימי התנ"ך", אומר גדי מורן, פרופסור אמריטוס למתמטיקה באוניברסיטת חיפה, שכמו שאר חבריו של "בריבוע" מכל תקופות חייו, נשאר עמו בידידות אמיצה עד יומו האחרון. "הוא היה הדבק של הפלוגה", פוסק אלישע שלם, המ"פ דאז.

"בריבוע" השתתף בפעולות התגמול בראווה, בע'רנדל, בחוסאן ובקלקיליה, ובמלחמת סיני הצטרף לחייליו של אהרון דוידי. צורי שגיא, שפיקד על הפלוגה במלחמת סיני ואחריה, מספר כי "היתה לו מנהיגות מיוחדת", ובשל כך מינהו לרב סמל פלוגתי. המג"ד רפול ראה כי טוב, ועשה את הסמל בר-יצחק לשליש הגדוד, היחיד שידע לשכך את זעמו של המג"ד הקשוח. מנישואיו לנחמה יפה נולדו דני ואריק.

בר-יצחק למד תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל בטכניון, ב-1971 קיבל דוקטורט באוניברסיטת פנסילווניה וב-1984 היה לפרופסור בטכניון. בעקבות אבדות חיל האוויר מטילי קרקע-אוויר במלחמת ההתשה, פותח ברפא"ל ה"פופאי" - טיל ביות אלקטרו-אופטי לתקיפת מטרות. המהנדס שוקי ויטק, הנזכר בערגה ביחסי האנוש של "בריבוע", מספר כי "היינו ילדים, והוא הכניס אותנו לרזי המקצוע וליווה אותנו לאורך שנים". לימים נמכר הטיל לאמריקאים, שעשו בו שימוש במלחמת המפרץ הראשונה.

תלמידו ועמיתו לטכניון, פרופ' יעקב אושמן, מספר כי בעבודת הדוקטורט שלו תרם בר-יצחק תרומה מכרעת לתחום "מערכות הניווט האינרציאלי הרתומות", וכי השתתף בתכנון רכב השטח שנחת על הירח בפרויקט "אפולו 15". פרופ' ג'ולי תינל, שעבדה עמו בנאס"א 20 שנה, אומרת כי לאחרונה אף חידש בתחום המצב הזוויתי של החלליות - עניין קריטי, בשל האנטנות והפאנלים הסולאריים.

ריצ'רד הרמן, מענף ניתוח הדינמיקות של הטיסה בנאס"א, מספר כי "כשהגיע יצחק אלינו ב-1987, עבדנו בשיטות מיושנות, והוא הכניס אותנו לעולם המודרני". הוא קורא לו "הישראלי עם עשרת אלפים הבדיחות", ונזכר איך הזמין יצחק אנשי איימיש לראות איך בונים חללית.

ב-1993-1994 הוא היה דיקאן הפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל בטכניון, ופרופ' עמרי רנד, הדיקאן היום, אומר כי זכה להכרה בינלאומית רחבה ובפרסים חשובים, בהם פרס קרשנר היוקרתי של האגודה הבינלאומית של מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה (IEEE).

חבריו מהצנחנים מספרים שלמרות כל תואריו ומעמדו באקדמיה, שמר עמם על קשר חם: תא"ל אפרים חירם (פיחוטקה) אומר כי מעולם לא איבד את חוש ההומור החכם שלו; תא"ל אריק עזוז נזכר איך גרר אותו "בריבוע" לשוק, כדי לבקר צנחן מהפלוגה שהפך לרוכל; ונחיק מרק מדבר על האיש רב-הפנים, שהיה "ילד עם ילדים, גבר עם גברים".

לפני חודשים ספורים מתה אשתו נחמה, ובאבלו המתמשך לא שם לב לסימני הסרטן שהתגלו בו. חברו מהצנחנים זאב שמילוביץ, שגולל את עלילות פלוגתם בספרו "בין הנפילים", אומר כי סביב מיטת חוליו התקנאו החברים במג"ד שלהם רפול, ידיד נפשו של "בריבוע", שהלך בחטף "כשמגפיו עליו".



יצחק בר-יצחק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו