שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אהוד ברק בע"מ

בשש השנים מאז הובס בבחירות, עשה ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק לפחות 30 מיליון שקל לביתו, בעיקר בעסקאות תיווך וייעוץ בינלאומיות. בדרכו המהירה לאלפיון העליון, קידם ברק הקמת מפעל אנרגיה בירדן עם עופר גלזר, ויזם פגישה בינו לבין המלך עבדאללה. ברק לא חושב שהוא צריך לחשוף בפני הציבור את האינטרסים הכלכליים שלו לפני חזרתו לפוליטיקה. איך אומר מקורבו ויצמן שירי: "אני מעדיף ראש ממשלה שלא בא רעב לתפקיד"

סייע בהכנת התחקיר: עומר נובינסקי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סייע בהכנת התחקיר: עומר נובינסקי

בתחילת חודש מארס טיפסו נציגים מצמרת ההון הישראלי למגדלי אלרוב בצפון תל אביב, לדירתו המפוארת ורחבת הידיים של ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק. היו שם בין היתר היזם שבנה את קבוצת מגדלי אלרוב, אלפרד אקירוב, איל היהלומים בני שטיינמץ, עו"ד רם כספי, עידו דיסנצ'יק, עו"ד אלי זהר ועמוס ירון, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, והיום איש עסקים פרטי. כולם הגיעו לחגוג את יום הולדתו ה-65 של ברק.

כמה ימים לפני יום ההולדת התקשרה בת זוגו של ברק נילי פריאל לשחקן אלכס אנסקי וביקשה ממנו להעלות בפני הנוכחים את הצגת היחיד שלו "נבלות", שנכתבה בהשראת ספרו של יורם קניוק, שאותו קראה פריאל בעניין רב. ההצגה מתארת חברים ותיקים מהפלמ"ח שמתכנסים בשולחן קבוע בבית קפה בתל אביב לפרלמנט פטפוטים גברי קבוע, עשיר בתסכולים כלפי הדור הצעיר שמתעלם מהם ומפגין אדישות לצ'יזבטים הנוסטלגיים על ימי הפינג'ן והסרפן. אפרים, גיבור ההצגה, מפסיד בהתערבות לאולד בויז, והם מחייבים אותו להיפגש לטיפול בן שעה עם פסיכולוגית קלינית, בעוד הם מחכים לו מתחת לביתה. בתחילה אפרים חשדן ומסויג אך בהמשך הוא מתוודה בפני הפסיכולוגית על רציחות אכזריות שביצעו הוא וחבריו לנשק. מיד עם סיום ההצגה אחז ברק בכתפו של אנסקי ואמר: "לא שלא ידענו את הדברים שסופרו כאן, אבל קיבלנו אותם בריכוז גבוה ותמציתי". עו"ד כספי היה נלהב הרבה פחות. הוא ניגש לאנסקי ונזף בו בנוכחות אחרים: "זוהי הצגה אנטי ציונית ואנטי ישראלית".

מלצריות צעירות עברו בין האורחים עם פטיפורים יוקרתיים, ואורחיו של ברק הביטו בהשתאות בפסנתר הכנף המרשים המוצב בסלון הרחב, שקלידיו נעו מעצמם, באמצעות מחשב שהשמיע מוסיקה קלאסית.

בזמן שברק וחבריו גמעו בנחת מגביעי היין, התכונן האסיר עופר גלזר לכיבוי האורות בכלא מעשיהו, שאליו נכנס לאחר שהורשע בביצוע מעשים מגונים והטרדה מינית בשתי נשים. חודשים לפני מאסרו, באוקטובר 2006, נסע ברק יחד עם גלזר לפגישה עם עבדאללה מלך ירדן. ביוני 2006 לפני הפגישה הזאת הודיע גלזר כי רכש יחד עם שותפים נוספים 70 אחוז מחברה בשם "חום טוב", שפיתחה פטנט ייחודי להפקת נפט מפצלי שמן. הממלכה ההאשמית התברכה בכמויות בלתי נדלות של סלעי הפלא האלה, והחבורה בראשות גלזר וברק הגיעה לפגישה עם המלך הירדני כדי שיאפשר לה לכרות את פצלי השמן ולהקים מפעל באזור. "לבד מהעובדה שפצלי השמן בירדן הן האפקטיוויים ביותר, הכל בה יותר מהיר. יש בה מלך", הסביר אחד מהשותפים בחברה השבוע. השותף הוסיף כי "ברק הוא שהסדיר את הפגישה עם עבדאללה, שנתן לחברה את ברכת הדרך. הוא תומך בעניין".

ברק אינו מופיע כאחד מבעלי המניות בחברה אך מקורביו של גלזר ואחד השותפים בחברה, אישרו השבוע כי ראש הממשלה לשעבר הוא שותפם לכל עניין ודבר. "הוא לא מחזיק מניות שזו הגדרה משפטית של שותף", מסביר מקורב לברק, "אבל יש פעילות בתחום הזה". מקורבו של ברק לוני רפאלי, ששירת אתו בסיירת מטכ"ל והיה אחת מן הדמויות המרכזיות במירוצו של ברק לראשות המפלגה בשנת 99', מחזיק שני אחוזים ממניות החברה. לפרויקט קשור גם אחיה של נאוה ברק, עו"ד דורון כהן, שנחשב גם היום, למרות הגירושים, לאחד מאנשי סודו של ברק.

שותף בכיר נוסף במיזם הוא איש העסקים דוד דודאי (שרעייתו אסתר מחזיקה יותר מ-30 אחוז ממניות החברה). החברה מתכננת גם להקים מפעל דומה בנגב הצפוני ולאחרונה אף פנתה למשרד התשתיות על מנת לקבל זיכיון כרייה לפצלי השמן. בנוסף ביקשה ממרכז ההשקעות שיכיר באותו מפעל כ"מפעל מאושר" וישקיע בו עשרות מיליוני דולרים.

מיזם פצלי השמן, בירדן ובנגב, אינם שיתוף הפעולה היחיד בין ברק, גלזר, דודאי ורפאלי. הארבעה ביקשו גם לקדם הקמת מערך חניונים באיסטנבול, עיר ענקית וצפופה, שבה מתגוררים כ-16 מיליון בני אדם ולא מוצאים מקום חניה פנוי. לפני כשנתיים פנה דודאי למנכ"ל משרד החוץ לשעבר שכיהן גם כשגריר ישראל בטורקיה, אלון ליאל, וביקש ממנו בשם קבוצת אריסון פגישה בנושא עם ראש עיריית איסטנבול. פגישה כזו אכן התקיימה. ברק, כך על פי גורמים המכירים את הנושא, הצטרף למיזם בשלב מאוחר יותר. יתרונותיו היחסיים, מעריכים בעולם העסקים, הם קשריו בצמרת הטורקית ויכולתו לפתוח בקלות את דלתות חדריהם של פקידים ושרים. למרות הרצון הטוב, העסקה לא יצאה עד כה אל הפועל.

אינו מגיב על עסקיו הפרטיים

לפני שש שנים הובס אהוד ברק בבחירות על ידי אריאל שרון והודיע כי הוא מתכוון לקחת פסק זמן מהחיים הפוליטיים ולעשות לביתו. בתקופה הזאת הידק ברק את קשריו עם צמרת ההון בישראל. חזרתו הצפויה למרכז הבמה הפוליטית מחייבת בחינה מעמיקה של קשריו החבריים והעסקיים.

בארצות הברית חייב כל מועמד למשרה ציבורית לפרט בפני הציבור את היקף עסקיו ואת רשימת האישים שעמם הוא מצוי בקשר עסקי. הצהרת נאותות כזו אמורה להבטיח כי בשבתו בתפקידים ממלכתיים לא יוכל נבחר הציבור האמריקאי לקדם את עסקי שותפיו בעבר. בישראל אין חובה כזו. אדם המתמנה למשרת ח"כ או שר מחויב אמנם במסירת הצהרת הון אישית למבקר המדינה וליו"ר הכנסת אך הצהרות אלה נשמרות בסודיות קיצונית בלי שעין הציבור תוכל לשזוף אותן. ברק לא מתכוון להחיל על עצמו נורמות מחמירות יותר של שקיפות. בשנים האחרונות סירב ברק למסור כל מידע על עסקיו השונים. "ראש הממשלה לשעבר אינו מגיב על עסקיו הפרטיים", השיבה לשכת ברק לכל העיתונאים שניסו לברר פרטים בנושא.

המקרה של ברק מעניין במיוחד כיוון שמן הרגע שבו עזב ברק את תפקיד ראש הממשלה היה ברור כי הוא ישוב אל הפוליטיקה. בשנות הדמדומים שבין פרישתו מהפוליטיקה לחזרה אליה, הפך ברק, שמתיימר היום לכבוש את שרידי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, לבשר מבשרו של האלפיון העליון. הוא מרבה להשתתף בקוקטיילים ובמסיבות שעורכים אנשי הצמרת העסקית. את חלקם, כפי שיפורט בהמשך, הוא ניסה לרתום לעסקים משותפים.

בחודשים הראשונים לאחר פרישתו עסק ברק במתן הרצאות בתיווך סוכנות הארי ווקר, זו ששיווקה גם את הרצאותיו של קודמו, בנימין נתניהו. מדובר היה במקור הכנסה זמני בלבד, כיוון שראש הממשלה לשעבר היה מבוקש להרצאות בעיקר בשנה הראשונה לאחר שסיים את תפקידו. ברק, כך מעריכים, קיבל עבור כל הרצאה כ-30 אלף דולר. במקביל הוא חיפש אפיקים חדשים שבאמצעותם יוכל להרוויח יותר כסף. בסוף שנת 2001 מונה ברק ליועץ מיוחד בחברת המחשבים eds. הוא שימש זמן קצר מאוד כיועץ לענייני אסטרטגיה ועסקים בינלאומיים למנכ"ל החברה, דיק בראון, אך חילוקי דעות לגבי האסטרטגיה העתידית של החברה הביאו לסיום ההתקשרות. על פי הערכות בתקופת עבודתו בחברה הרוויח ברק עשרות אלפי דולרים בחודש.

בשנת 2002 הקים ברק את חברת "אהוד ברק בע"מ". החברה, שהכנסותיה מגיעות כמעט אך ורק מחו"ל, עדיין רשומה כפעילה גם בחודשים האחרונים, לאחר שהוא הודיע על כוונתו לשוב להתמודד על ראשות מפלגת העבודה. בארבע וחצי שנות קיומה של חברת "אהוד ברק בע"מ" התקרבו הכנסותיה ל-30 מיליון שקל. יותר מ-7 מיליון שקל בממוצע מדי שנה. ברק מחזיק מניות ביחד עם גיסו לשעבר, עו"ד דורון כהן, בחברה נוספת בשם "קרדו - פיתוח עסקים". בשנת 2006 שיעבד ברק חשבון על סך 38 מיליון ינים יפניים (שווי ערך ל-380 אלף דולר) בסניף איי קיימן של בנק מזרחי טפחות, לצורך קבלת הלוואה מהבנק. איי קיימן נחשבים לאחד ממקלטי המס הבולטים בעולם.

כראש ממשלה וכרמטכ"ל לשעבר מקבל ברק בשנים האחרונות קצבה שנתית של יותר מ-400 אלף שקל. בנוסף לכך מממנת לו המדינה לשכה בעלות שהגיעה ב-2004 ל-3.2 מיליון שקל וב-2005 ל-1.8 מיליון שקל. בשנים האחרונות מהווה קצבתו השנתית של ברק אחוז קטן ממשכורתו, שהסתכמה ביותר מעשרה מיליון שקל. מאיפה שאר הכסף?

פותח הדלתות

אחד הנתיבים שברק בחר בעולם העסקים הוא פתיחת דלתות עבור חברות עסקיות. "מה ברק מבין בעסקים?" מפנה אחד ממקורביו שאלה רטורית. "הוא למד פיזיקה והיה רמטכ"ל ושר. מה הקשר בין הרזומה הזה לעסקים?"

הנה סיפור המדגים את השיטה. לפני למעלה מארבע שנים פנתה לברק קבוצת משקיעים שביקשה להקים מערך מדרוג ביטחוני לשדות תעופה וחברות תעופה בעולם כחלק מלקחי מתקפת ה-11 בספטמבר בארצות הברית. הרעיון היה לדרג את שדות התעופה וחברות התעופה בעולם על פי רמת אמצעי האבטחה הקיימת בהם. המשקיעים רצו לגייס את ברק על תקן אישיות ביטחונית שתפתח עבורם את דלתות הממשל האמריקאי וחברות התעופה הגדולות. ברק דרש בתמורה מאות אלפי

שקלים. אחד הנוכחים בפגישה: "בסופו של דבר זה לא יצא אל הפועל משום שלא היתה הבנה על תנאי שיתוף הפעולה אתו. הרעיון היה שיקבל תשלום עבור הפעילות ועוד איזושהי הקצאה של אופציות או מניות. הכוונה היתה שהוא בוודאי ינצל את קשריו. החשיבות של קשריו לעניין הזה נראתה אז רבה".

הרעיון היה להשתמש בקשריו יותר מאשר בכישוריו?

"מבחינת התוכן זה לא התחום שלו. היה גורם מקצועי שעמד מאחורי זה, אבל ברק היה אמור להשתמש בשמו כדי ליצור קשר עם גופים שחשבנו אז שיש לו יתרון יחסי מולם. הקשרים בנושא הזה היו מאוד חשובים".

כדי למצוא לקוחות עתידיים?

"נכון מאוד. מי שאמור היה להיות הלקוחות היו חברות תעופה ומנהלות של שדות תעופה. הוא כבר עסק אז בפרויקטים שבהם התפקיד שלו היה ליצור קשר עם גופים, בעיקר בארצות הברית. היה למשל את הפרויקט של הימלטות מבניינים גבוהים בזמן שריפה - השרוול".

למה זה נפל?

"הקשר אתו נפל בגלל העניין של הכסף. לאחר מכן הפרויקט לא התקדם מסיבות נוספות".

השרוול הוא המוצר שחשף את איש העסקים ברק לתודעה יותר מכל. בשנת 2002, בעקבות קריסת מגדלי התאומים, שיתף ברק פעולה עם חברת A.E.S מנורדיה, שבבעלותו של אלי ניר. ניר פיתח מערכת לחילוץ מבתים גבוהים, מעין שרוול הצלה חסין אש שמותקן ביחידת אחסון חיצונית בבניינים גבוהים. בשעת חירום נפתח השרוול כמגלשה ודרכו ניתן לגלוש בבטחה אל הקרקע. באוקטובר 2002 הציג ברק את המערכת בסדרת ראיונות בכלי התקשורת האמריקאיים. הופעותיו הרבות, כשנה לאחר מתקפת ה-11 בספטמבר, תרמו לבחירת השרוול כאחד הפטנטים המוצלחים של שנת 2002, על ידי השבועון "טיים". בנקודה זו נולד אהוד ברק מחדש כמשווק.

ההמשך היה אופטימי פחות כשהחברה התקשתה לשווק את המוצר בחו"ל. אלוף פיקוד העורף לשעבר, זאב ליבנה, סיפר השבוע: "סמוך לשחרורי מצה"ל פנו אלי בעלי החברה לקחת חלק בצוות ההיגוי של החברה. המוצר נראה לי טוב ואפקטיווי, אבל אני חושב שהם תקועים ולא הצליחו למכור אותו לגורמים משמעותיים. ההערכה שלי היא שהם לא הצליחו לייצר מערכת שיווקית רצינית שתשכנע ותמכור את המערכת. מוצר טוב ללא שיווק לא שווה הרבה בעולם העסקי".

אחד ממנהלי החברה, אודי ניר, אמר השבוע: "מאז 2002 עשינו יותר ודיברנו פחות. בהחלט יש התקדמות בכמה מדינות. באירופה, במזרח, בצפון אמריקה".

מה היתה הפעילות של אהוד ברק בחברה?

"עשינו מצגות משותפות. פנינו אליו כאזרח עם רקע ביטחוני שיכול לסייע. הוא הציג את המוצר בארצות הברית. זה היה טיב העניין. הוא סייע לנו גם בחשיבה. הפעילות הסתיימה פחות או יותר ב-2002 עם הצגת המוצר. מכיוון שפנינו לאפיקים שונים היה פחות צורך בעבודה אתו".

כבוד הנשיא הלא ביצועי

גם במקרים נוספים שימש ברק כמשווק או ליתר דיוק כקישוט בלבד. בתחילת שנת 2004 רכש איש העסקים צבי בירנבוים את חברת סאטקום מערכות, העוסקת במתן שירותי תקשורת לוויינים. רוב הכנסות החברה נובעות ממכירת שירותי תקשורת בחו"ל, בעיקר באפריקה. בירנבוים הוא שכנו וחברו של זיו לוטנברג, הנשוי למיכל, בתו של ברק. לוטנברג מעורב מאוד בעסקיו של ברק, כמו לוני רפאלי ועו"ד דורון כהן, אך מקורב לברק מעריך כי "לאף אחד מהם אין באמת את התמונה המלאה על היקף העסקים של ברק, שמקפיד כמו בפוליטיקה על מידור וחשאיות גבוהים". לוטנברג הוא האיש שתיווך בין ברק לבין השכן העשיר מרעננה.

בירנבוים וברק ניהלו מו"מ ארוך במסגרתו התבקש ברק לאתר באמצעות קשריו משקיעים שיקנו חלק נכבד ממניות החברה. בתמורה היה בירנבוים אמור לתת לברק הלוואה של מיליון דולר לרכישת חבילת מניות, שיגדילו באופן ניכר את ערכן לאחר הנפקת החברה בבורסה.

באחד משלבי המו"מ ניסה מקורבו של ברק, יוני קורן, לשדך בינו לבין איש העסקים הישראלי, חזי בצלאל, על מנת שהשניים ירכשו במשותף חלק נכבד מסאטקום. בצלאל, כפי ששירטט העיתונאי גיא לשם בכתבת פרופיל מקיפה ב"דה מרקר", הוא טייקון המגלגל מאות מיליוני דולרים בעסקות נשק, בנקאות, סחר מתכות וסחורות אחרות. את עסקיו הוא עושה עם מדינות אפריקה, שבחלקן משטרים אפלים ועוינים לישראל. הרעיון היה שבצלאל יפעיל את קשריו עם שליטים באפריקה כדי להעלות את נפח המכירות של סאטקום, ואילו ברק יעניק לחברה תדמית ממלכתית, מהוגנת. המו"מ הקדחתני בין הצדדים התפוצץ לבסוף.

באמצע 2005 הגיעו חברת סאטקום וברק להסכם שלפיו יכהן ראש הממשלה לשעבר כנשיא ללא תפקיד ביצועי של החברה (Non Executive President). ברק שהחל אז בהכנות לפריימריס של מפלגת העבודה, דאג שבהודעה שהוציאה החברה לבורסה יצוין כי אין בהסכם כדי למנוע את חזרתו לפוליטיקה. בתמורה למינוי סוכם כי ברק יקבל דמי ניהול חודשיים וכן אופציה לרכישת עד חמישה אחוזים מהונה של גילת-סאטקום, החברה הבת. כעבור חודש גייסה החברה בבורסה שמונה מיליון דולר, והחברה האם שבשליטת בירנבוים רשמה רווח הון נאה של 14 מיליון שקל. שישה חודשים בדיוק אחרי ההנפקה, ואחרי שקיבל 900 אלף שקל, פרש ברק מתפקידו כנשיא החברה. על פי "דה מרקר", המשקיעים בהנפקה הפסידו באותה תקופה 20% מכספם. עד נובמבר 2006 התכווץ שווי המניה של החברה בעשרות אחוזים.

באמצע 2006 הגיעה העסקתו של ברק כנשיא סאטקום-גילת לאולם בית המשפט. איש העסקים שאול אשכנזי, שותפו לשעבר של בירנבוים תבע אותו באמצעות עו"ד גיא נוף, בין היתר בטענה שמסר סכומים בלתי הגיוניים לגורמים עלומים במסגרת הנפקת החברה. "של מי היה הרעיון להביא את ברק לגילת-סאטקום?" נשאל בירנבוים במשפט והשיב: "לא שלי... של הנהלת החברה או של נושאי משרה בה. התייעצו אתי, חשבתי שזה רעיון נהדר... אבל לא הייתי חלק מהמו"מ הזה".

העימות בין אשכנזי לבירנבוים הגיע גם לחדרי החקירות של המשטרה, בלי קשר לברק כמובן. לפני שנה וחצי הוגש כתב אישום נגד אשכנזי בטענה שניסה לסחוט את בירנבוים באיומים לאחר שהחליט למכור את חלקו בחברה המשותפת שלהם ורצה לקבל תמורה כספית גבוהה יותר למניותיו מהערך שלהן בבורסה. אשכנזי עצמו הקליט את בירנבוים אומר לו "נתתי לך עניבה - היא תהפוך לחבל התלייה שלך".

שדכן העסקה, זיו לוטנברג, ניסה בשיחה עמו להמעיט מחשיבות פעילותו של חותנו ברק בסאטקום: "זה היה מין יעוץ אסטרטגי, כמו חבר בבורד. לא אקט אופרטיווי של ניהול יומיומי, סגירת חוזים וכל מיני כאלה. אהוד מאוד נזהר לא לעשות שום דבר שקשור לישראל עצמה, שלא יגידו 'אה, הוא היה זה, אז יש לו פה כל מיני קשרים והוא מנצל אותם בישראל וכדומה'. זה היה יותר יעוץ כזה - לאיזה מדינות ללכת, מה הכיוונים, כל מיני בעיות במדינות שאולי לא כדאי ללכת בכיוון כזה".

כמה שעות השקיע ברק בעבודה בסאטקום?

"אין לי מושג להגיד לך. זה מאוד לא רלוונטי כי זה לא עניין של כמות שאתה בא ודופק שעות. זה עניין של איכות ההמלצות, הרעיונות".

הוא קיבל קרוב למיליון שקל על העבודה שלו שם.

"יש דברים של פחות מהעבודה של אהוד בסאטקום... זה היה עוד אחד מאותם הדברים שהוא עשה. אם נגיד אהוד היה קונה את סאטקום ומנהל אותה, אז היית אומר 'החברה היום לא מצליחה. אהוד הוא כישלון'. אבל הוא היה בתפקיד לא אופרטיווי, והחברה יורדת בגלל אלף ואחת סיבות".

בשנים האחרונות הרוויח ברק מאות אלפי שקלים גם מהתקשרות עם בנק ההשקעות וקרן ההון סיכון תמיר-פישמן. ביוני 2004 מונה ברק לחבר בדירקטוריון המייעץ לחברה.

מה הוא עושה עם תמיר-פישמן?

לוטנברג: "אהוד יושב ב-advisory board של תמיר-פישמן, עוזר להם בחשיבה ובייעוץ וזהו".

אתה אומר שהוא נזהר מלעשות עסקים בישראל, אבל כל השמות שעלו עד עכשיו הם של ישראלים.

"אני פשוט לא יכול לתת לך את השמות ההרבה יותר מעניינים שהם מחו"ל".

אם הוא נזהר, אז אולי הוא היה צריך להימנע באופן מוחלט מלעבוד עם אנשי עסקים ישראלים דוגמת בירנבוים.

"אבל זה ישראלים שפועלים בחו"ל".

אבל הם גם פועלים בארץ. אם הוא חוזר לחיים הפוליטיים הוא עשוי להימצא בניגוד עניינים מול אנשי עסקים רבים.

"לחלוטין לא. עוד לפני שהוא חוזר לפוליטיקה, אני אמרתי לך שהוא נזהר לא לעשות עסקים בארץ, שלא יגידו שהוא מנצל פה את הקשרים. לפעול עם חברות ישראליות זה בסדר, אבל כאלה שפועלות בחו"ל. בהיבט של חשיבה ושל יעוץ אסטרטגי, אין לזה משמעות שזה קשור לארץ".

אדם הקשור לחברה סיפר השבוע: "ההתכנסות הזאת היא יותר יחצ"נית ממהותית. אין אחריות כלפי בעלי המניות והקמה של גוף כזה נעשית ממניעים שיווקיים. בהתכנסויות דיברו על דברים כלליים, מקרו כלכלה, כלכלת ישראל וכו'. שמעו והשמיעו סיפורים וכמו כל מפגש חברתי גם אכלו כמה דברים טובים. אני ראיתי את ברק בשתי ישיבות בסך הכל, והוא הלך אחרי שעה בגלל התחייבויות אחרות". מנהלי חברת תמיר פישמן סירבו השבוע להתראיין.

ברק מצוי בקשר עם חברות ישראליות נוספות. החתן לוטנברג מאשר שברק מייעץ גם לחברת הבנייה הישראלית "קנדה ישראל" השייכת לאסף טוכמאייר ולברק רוזן. "אני שותף עם קנדה-ישראל בכמה פעילויות", מסביר לוטנברג, "מפה נוצר הקשר עם אהוד".

מה הוא עושה למענם?

"זה בעיקר דרכי. לאיזה מדינות אפשר ללכת ולעשות כל מיני דברים. לא רואה פה דברים שהם קונקרטיים, של פתיחת דלתות ודברים כאלה. בפעילויות שאנחנו עושים אנחנו בדרך כלל עובדים עם שותפים מקומיים. למשל במרכז אמריקה הקמנו עכשיו שותפות ואנחנו עושים פעילויות בפנמה, ברפובליקה הדומיניקנית וכדומה".

אז מה הוא עושה שם בעצם?

"אנחנו קונים קרקעות ומפתחים. אהוד עוסק בייעוץ אסטרטגי לכזה דבר. אהוד לא משקיע כסף, לא מנהל, לא פותח לנו דלתות. זה יעוץ אסטרטגי. הוא ברמה למעלה. פה הוא לא מצוי בפרטים, אבל אפשר להתייעץ אתו ברמה הגלובלית - 'מה אתה חושב, יותר נכון ללכת לרוסיה או לאוקראינה'".

איש רציני ומאוד מקושר

לדברי לוטנברג, חלק הארי בפעילותו של ברק נעשה בחו"ל, עבור כמה מקרנות הגידור וההשקעות הגדולות בעולם, שאת שמן סירב לחשוף. "הדברים הגדולים הם אלו שקשורים לקרנות הגידור הבינלאומיות", מסביר לוטנברג. "אהוד עשה כסף, אבל הכסף לא היה בגלל השם שלו, פתיחת דלתות וסגירת עסקאות. הכסף שהוא עשה זה בגלל השכל שלו והייעוץ האסטרטגי שהוא נתן. הוא לא עסק בתיווך אלא בייעוץ אסטרטגי. זה מתבטא בייעוץ לחברות בינלאומיות. הקרנות האלה זה האנשים הכי רציניים בעולם".

איזה קרן למשל?

"הקרנות שהוא עובד אתן, בחוזים אתן הוא התחייב לא לתת שמות. אני מעורב גם בחוזים עצמם. תיקח את עשר הקרנות הכי חשובות וגדולות בעולם בהשקעות. מתוך הרשימה הזאת יש כמה שאהוד עבד אתן, קרוב עם הבעלים והמנהלים".

אבל הוא עצמו אף פעם לא מדבר על עסקיו או מגיב על ידיעות בעניין.

"כן, נכון. מתוך תפיסה שזה משהו פרטי. אבל זה לא בגלל שיש כאן איזה קומבינה או משהו כזה".

בין השאר, עבד ברק בשנים האחרונות בייעוץ קרן הגידור השווייצית CMA ובקרן הון סיכון סטאר ונצ'רס, בבעלות איש העסקים מאיר בראל. "בראל הוא אח של אמא שלי ואנחנו עשינו דברים ביחד", הסביר זיו לוטנברג השבוע.

וזה גם לא משמעותי?

"אני לא רוצה להגיד לך מה משמעותי ומה לא, אבל אם אתה רוצה לרשום על הפעילויות של אהוד באמת, אז הדברים הגדולים שהוא עשה זה ייעוץ אסטרטגי לגופים הגדולים בעולם שמנהלים השקעות".

כמה חודשים אחרי הפסדו בבחירות הצטרף ברק כשותף לקרן ההשקעות האמריקאית SCP. הקרן, הנמצאת בבעלותו של איש עסקים בשם ווינסטון צ'רצ'יל, מנהלת השקעות ברחבי העולם, כולל בישראל, בלמעלה מ-800 מיליון דולר. SCP משקיעה בתחומים מגוונים, החל מטכנולוגיית מידע וקומוניקציה, עבור במדעי החיים, שירותים פיננסיים ומאגרי מידע וכלה בנושאי ביטחון, טכנולוגיות צבאיות והערכות למצבי חירום. באתר האינטרנט של החברה, תחת הכותרת "צוות SCP", מופיעה תמונתו של ברק כאחד השותפים, כשלידו תמונתו של דורון כהן, המוגדר גם הוא כשותף. "ברק", נאמר באתר, "ידוע כמומחה מוביל בנושאי ביטחון. הוא נואם תדירות בפורומים המובילים בנושאי עסקים ואקטואליה".

מי שהציג את ברק לצ'רצ'יל הוא אחד השותפים המרכזיים בקרן, ירון איתן, ישראלי המתגורר בארצות הברית. איתן היה בשנות ה-90 המנכ"ל והמייסד של חברת "ג'יאוטק תקשורת בע"מ", שעסקה בהתאמת טכנולוגיית תקשורת הטילים של רפא"ל ליישום אזרחי-מסחרי. החברה, שבשיאה עמד שווייה על קרוב למיליארד דולר, התמוטטה ופורקה לאחר כמה שנות פעילות.

בשיחה עמו סיפר איתן שגם כיום פועל ברק בקרן "אבל בהיקף פעילות הרבה יותר קטן. הוא איש מאוד רציני ומאוד מקושר. במשך השנים, בפרויקטים שבהם עירבנו אותו, היתה לו השפעה גדולה. גם בהבנה שלו את החומר וגם ביכולת שלו להעריך את הקונספט שלנו. למשל הסתכלנו על איזושהי השקעה בדרום אמריקה ולא היינו בטוחים בפרופיל הסיכון, אז מתייעצים עם איש כזה והוא מתייעץ עם קשרים שיש לו במדינה הזאת, ואתה מקבל פרופיל סיכון הרבה יותר מעניין והרבה יותר רציני. זו תרומה מאוד גדולה לקרן כזו - להחליט כן או לא להשקיע. הוא עזר לנו גם בשיקול הדעת שלו וגם בקשרים שלו".

ברק יכול בעצם להרים טלפון לכל מקום בעולם ותמיד יקבלו את השיחה. זה העניין?

"זה נכון, אבל לזכותו ייאמר שהאיש לא מרים טלפון אם הוא לא מבין ושולט בחומר, והוא מאוד זהיר לא לנצל לרעה את הקשרים שלו. הוא עושה רק דברים שהוא מאמין שהוא יכול לעשות, אחרי שהוא לומד אותם".

איתן מסרב לפרט באיזה אופן ברק משתכר מהקרן: "הוא שותף באיזשהו מודל. אני מעדיף לא להיכנס לזה".

במארס 2004 פירסם העיתון "ניו יורק טיימס" כי נחקר תפקודם של יועצי קרנות פנסיה אמריקאיות, המעורבים בהשקעת כספי הקרנות בפרויקטים בעלי רמת סיכון גבוהה. על פי אותה כתבה, אחת ההחלטות שאמורות היו להיחקר היא השקעה של 125 מיליון דולר של קרן הפנסיה של המורים בפנסילבניה בחברת SCP. על פי העיתון, ברק היה זה ששיכנע את קרן הפנסיה להשקיע בקרן שבה הוא חבר. בשיחה עמו אמר איתן שהוא אינו זוכר את הפרסום הזה ובכל מקרה, "הנושא הזה לא קיים, זה נון-אישיו. אין לנו שום עניין כזה עם אף אחד מהמשקיעים שלנו".

בזמן האחרון עלה שמו של ברק, כמו גם של ירון איתן ושותפים נוספים ב-SCP, בהקשר לקרן וקטורס, קרן השקעות שהונפקה לאחרונה. וקטורס היא חברת בלנק צ'ק (המחאה פתוחה). מדובר למעשה בחברה שבעגת שוק ההון נקראת "חברת בועה". זוהי חברה בלא נכסים ובלא פעילות, שכל מה שיש בה זה כסף של משקיעים והנהלה שמבטיחה לנסות להצליח. חברות בועה בבורסה של תל אביב זכורות לשמצה בעיקר בגלל סיפור הקריסה של קבוצת יובל רן. ובכל זאת, בוול סטריט יש עניין בחברות אלה והן מצליחות לגייס כספים.

איתן מסביר ש-SCP היא הבעלים של חלק מהקרן החדשה, שבינתיים הונפקה וגייסה כספים אך טרם החלה לפעול. לדבריו "וקטורס זו חברת השקעות שבנויה על מודל פיננסי אחר. הייחודיות של וקטורס שהיא אמורה להשקיע רק בתחום הצבאי או בתחום של ביטחון הפנים. בבורד הזה, חוץ ממני, צ'רצ'יל וברק, יש גם אדמירל ארבעה כוכבים אמריקאי, שהיה מפקד הצי הפסיפי. ברק ייתן לנו ייעוץ לגבי כיוון ורעיונות וגם יעזור לנו אחרי זה ביישום. ברור לגמרי שאם הוא נכנס לחיים הפוליטיים, אחרי 28 במאי הוא יתפטר מהתפקיד הזה".

הקרן אמורה להשקיע גם בישראל?

"כן, אנחנו נסתכל על דברים גם בישראל. ודאי".

כולה 30 מיליון שקל

תיווך וגיוס משקיעים היה תחום נוסף שבו ניסה ברק את מזלו. בכמה מקרים פנו לברק מחברות ישראליות שונות, וסיכמו אתו שהוא יאתר בשבילם משקיעים תמורת עמלה נאה הנעה לרוב סביב חמישה אחוזים משווי ההשקעה. בשנת 2004 פנה ברק למקורבו אלון פנקס, שכיהן אז כקונסול הכללי בניו יורק וביקש ממנו לארגן לו פגישה עם החשב הכללי של העיר ניו יורק באותה עת, אלן הבסי. הבסי, יהודי ממוצא הונגרי, עזב לאחרונה ברעש גדול את תפקידו אחרי שהתברר כי השתמש בנהגים לצרכים פרטיים. בשבתו כחשב העיר ניו יורק חלש הבסי על קרנות פנסיה רבות וברק ניסה לרתום אותו, ללא הצלחה, להשקיע בקרנות שונות שעמן הוא קשור.

במקרים אחרים ביקש ברק משותפו לקרן SPC, יצחק אפלבאום, השותף בקרן ההון סיכון לייטספיד, המנהלת הון בהיקף של 2.3 מיליארד דולר, לארגן קבוצות של משקיעים מחו"ל, על מנת שיגיעו לארץ, יקשיבו להרצאה ארוכה שלו ואחר כך יפתחו את הארנקים. "אני מביא לארץ המון משלחות של משקיעים גדולים בתחום הפנסיות והוא כל הזמן עוזר לי כשאני מביא אותם", מסביר אפלבאום. "קשה לומר שברק היה מוצלח במיוחד בגיוס משקיעים", אומר מנגד מקורב לברק, "גיוס משקיעים הוא מקצוע".

איש עסקים המכיר את ברק היטב ביקש מאתנו השבוע לא להסתחרר מהסכומים שהכניס ברק לכיסו. "בסך הכל לא מדובר בהצלחה מסחררת. ברק, בעל הדימוי האנליטי והמבריק לא הצליח להתרומם הרבה מעל תפקיד פותח הדלתות. פרויקטים רבים שהוא פעל לקדם העלו חרס".

לפני כשנתיים החליט איש העסקים נתן חץ, מבעלי חברת הנדל"ן המצליחה "אלוני חץ", להשקיע בהודו. כשסיפר חץ למכר שלו על כוונתו, פנה אליו ברק בהצעה מפתה. חץ: "אהוד אמר 'דע לך שאם אתה תצטרך עזרה שם אז תגיד לי - אני אדע למי לקשר אותך'".

לפתוח דלתות?

"כן, אם תצטרך. בינתיים לא הרמתי את הכפפה הזאת".

זה היה בהתנדבות?

"אני מניח שאם זה היה יוצא אל הפועל הוא לא היה פועל בהתנדבות. בעסקים בסך הכל אף אחד לא מבקש טובות, אבל לא הגענו לזה".

ברק ניסה את מזלו גם עם איל היהלומים בני שטיינמץ, חברו הטוב של ראש הממשלה הנוכחי אהוד אולמרט. במהלך השנים האחרונות התעופף ברק עם שטיינמץ לכמה גיחות משותפות, בין השאר למזרח אירופה, כדי לבדוק אפשרויות לשיתופי פעולה שונים, בין השאר בתחום הנדל"ן. אחד מחבריו של שטיינמץ: "כשאתה מתחבר עם אהוד ברק אתה משוכנע שהוא מינימום ביל קלינטון בפתיחת דלתות. אתה אומר 'אם אני אתקשט בנוצותיו, כל הדלתות ייפתחו בפני'. שטיינמץ הבין שהדלתות נפתחות גם בלי ברק".

בהזדמנות אחרת ניסה ברק לחבור לאחד משכניו למגדל אלרוב, יוסף גרינפלד. נגד גרינפלד, יהודי חרדי, בעליה של חברת קרדן, הוגש לפני שנתיים כתב אישום באשמת שימוש במידע פנים וכן על ארבע עבירות של השפעה בדרכי תרמית על שערי מניות החברה. משפטו טרם הסתיים. גם הניסיון להקים עם גרינפלד חברה משותפת לא יצא אל הפועל. קרן נוספת להשקעות בנדל"ן, שניסה ברק להקים עם איש העסקים שמואל עטיה, לא התרוממה גם היא.

אחוות מעשני הסיגר

ההוויה העסקית שינתה מהר מאוד את התודעה אצל ברק, הקיבוצניק לשעבר. כך, למשל, התהדקו היחסים החבריים עם איל הנדל"ן אלפרד אקירוב, גם הוא חבר קרוב של אהוד אולמרט. בשנתיים האחרונות הזמין אלפרד אקירוב קבוצה קטנה של אנשי עסקים ועורכי דין מהשורה הראשונה לסוף שבוע מפנק במלון הילטון ממילא בירושלים, הנמצא בבעלותו. חלק מהנוכחים מקבלים את ההזמנה במלואה וזוכים לישון בסוויטה נאה על חשבונו של אקירוב, בעוד אחרים מגיעים רק לכמה שעות, לארוחת ערב או צהריים עם הקליקה הנחשבת.

בשנה שעברה, קצת אחרי מלחמת לבנון השנייה, הגיע למפגש הזה גם אהוד ברק. במלון, מול חומות העיר העתיקה ולצלילי שירתה של עינת שרוף, הסתובב ברק בין האורחים האחרים: גליה מאור מבנק לאומי, עורך הדין אלי זהר ורעייתו, עו"ד רם כספי ורעייתו, פרופ' בולק גולדמן מבית החולים תל השומר, הפרסומאי ראובן אדלר, דן פרופר, סמי עופר, בני שטיינמץ, איתמר רבינוביץ, שלום זינגר, בני משפחה של פרנק לואי ואחרים. "כל העשירים היו שם", סיפר אחד הנוכחים, שתיאר את סוף השבוע כגיבושון של האלפיון העליון. "אקירוב עושה את זה כאילו לחברים. זה עולה הרבה כסף. באים לוויקנד. אתה בא ביום חמישי וחוזר ביום ראשון". ברק לא נשאר לישון שם.

בימי שישי בצהריים מקפיד ברק להגיע למסעדת רפאל לפרלמנט קבוע שבו משתתפים בין השאר אנשי העסקים מוזי ורטהיים וסמי עופר ואנשי התקשורת רפי גינת ושלום קיטל. לא רק החוג החברתי של ברק התעדכן. גם סגנון חייו השתנה. אדם שמלווה את ברק מימיו בצבא זוכר את ההתרגשות הנערית שאחזה בברק כשזכה לראשונה, כשר פנים וחוץ בממשלת פרס, להתאכסן בסוויטות יוקרתיות ברחבי הגלובוס. כיום מחלקות ראשונות, סוויטות פאר ובגדים יוקרתיים הם חלק מהתפריט השגרתי של הקיבוצניק ממשמר השרון. הוא מבלה בחופשת סקי משותפת עם שטיינמץ, בקוקטיילים בחצר ביתו של יוסי מימן, בטיסה להונולולו. במשרדו בולט מתקן שמכוון ושומר את הטמפרטורה של הסיגרים, שאותם הוא מצית מפעם לפעם. אם יצטרף לממשלת אולמרט, יהיה לשניים לפחות נושא שיחה אחד משותף.

בקרב חבריו של ברק שורר קונצנזוס לגבי השינוי שהביאה לחייו בת זוגו נילי פריאל. "היא מעגלת אותו", אמר השבוע עו"ד רם כספי. חבר אחר הוסיף: "אין ספק שהיא הפכה אותו לדמות אנושית ורגישה הרבה יותר". השניים רכשו במשותף את דירת הפאר היוקרתית שבה הם מתגוררים במגדלי אלרוב. הדירה המתפרשת על פני 350 מטרים נרכשה בסוף 2003 במחיר של יותר מעשרה מיליון שקל. עם חלק מאנשי ההון שעמם מבקש ברק לשתף פעולה הוא נפגש במכון הכושר הממוקם במגדלים.

"ברק הסביר לי שהוא הרוויח כסף על מנת שיהיה לו ולילדיו ביטחון עד סוף חייו", אמר אחד ממקורביו. "הוא הדגיש שהוא לא הרוויח סכומים שמאפשרים לו לקנות אי יווני או את היאכטה הגדולה והמאובזרת בעולם". חבר אחר של ברק, סגן שר הביטחון לשעבר ויצמן שירי, אמר השבוע: "אני מעדיף ראש ממשלה שבא לא רעב לתפקיד, עם ביטחון כלכלי, ועם ידיעה שאף אחד לא יוכל לפתות אותו בכל מיני טובות הנאה".

לוני רפאלי, עו"ד דורון כהן, דוברו האישי של עופר גלזר ואיש העסקים דוד דודאי סירבו להגיב.

musaf@haaretz.co.il


אהוד ברק. לא הצליח להתרומם הרבה מעל לתפקיד פותח הדלתות


עם נילי פריאל ונוחי דנקנר. הזוג קנה יחד דירה ביותר מעשרה מיליון שקל במגדלי אלרוב | צילום: מוטי קמחי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ