שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

זמר זמר לך

באוניברסיטה העברית תתקיים הערב מחווה, בהרצאה ובקונצרט, למחבר הספר "שיר שיר עלה נא", נתן שחר. בספר טוען המחבר כי מצא את המקור הראשון של "התקוה" בספריית הסורבון בפאריס

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חגי חיטרון

סגולתו של הספר "שיר שיר עלה נא" היא היותו אלבום מרהיב וספר מוקפד גם יחד; אפשר לדפדף וליהנות מתצלומים מימי ראשית הציונות ועד היום וממסמכים נחמדים, ואפשר גם להתמסר לקריאה שוטפת בחלקים אחדים. בעיקר נועד הספר לשימוש מתמיד או מזדמן כמקור מידע. תולדות הזמר הארץ-ישראלי והישראלי משוחזרות בו דרך שפע עצום של פרטים, הן על מעשי היצירה עצמם והן על מחברי המלים והלחנים.

הד"ר נתן שחר, בן 69, יליד עין חרוד, למד תחילה כלכלה ויחסים בינלאומיים ובמקביל היה מדריך מקהלות, מעבד ומלחין ולבסוף מוסיקולוג מקצועי (אשר להלחנה, שירו הידוע ביותר הוא "הלכת בין עצי התפוח", שכיכב בפסטיבל הזמר ב-1965). הספר "שיר שיר עלה נא" הוא סיכום ביניים של עבודת חייו. הערב (רביעי) יתקיים אירוע לציון יציאתו לאור באולם של בית הספרים הלאומי בגבעת רם בירושלים.

כמתבקש, מוקדשים עמודים אחדים בראשית הספר למקורות ולגלגולים של ההימנון הלאומי, "התקוה". בעקבות חוקרים אחרים מצביע שחר על הדמיון בין המלים שכתב נפתלי הרץ אימבר לבין מלות ההימנון הפולני "עוד לא אבדה פולין". אחר כך מובאים מקורותיה של המנגינה, למן שיר איטלקי במאה ה-17 שהלחין כנר ושמו גספרו זאנטי (שחר מצאו בספריית הסורבון בפאריס והוא הראשון שמפרסם אותו - עם התווים מאותה תקופה) ועד סמטנה וצ'ייקובסקי ושיר עגלונים רומני. מוזכר גם הדמיון המשעשע בין אחת הווריאציות לפסנתר שחיבר מוצרט לשיר הצרפתי "הנה אגיד לך אמא" (נעימה שידועה לרבים כשיר האותיות "אי-בי-סי-די", באנגלית) לבין תחילת הלחן של "התקוה".

עובדה מוזרה, מהזווית של ימינו: בראשית ימי הציונות היו בארץ ישראל מקומות שבהם קדם ל"התקוה", בשימוש מעין הימנוני, לחן של שיר גרמני לאומני מהמאה ה-19 ושמו "משמר הריין" (Die Wacht am Rhein). הלחן הגרמני הוצמד לשיר אחר של אימבר ושמו "משמר הירדן", כמסופר ב"זיכרונות ארץ ישראל של אברהם יערי" (הוצאת עם עובד, 1964). מלות השיר הגרמני תורגמו לעברית, בין השאר בפקודת הקנצלר ביסמרק, ושחר מביא אותן: "קול קורא בכוח כרעם בשמים / וכצלצל חרבות וכהמות המים / אל הריין אל הריין האשכנזים יריעו". את השיר במתכונתו הגרמנית המלאה אפשר לשמוע באתר האינטרנט http://home.foni.net/%7Ehahnstrohbach/diewacht.mp3.

עוד עובדה מוזרה: הכנסת אישרה את "התקוה" כהימנון לאומי רק ב-2004, אך ההחלטה לא בלטה כי באותו יום מת יו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת.

צימוקים נוספים מן הספר: תצלום משירון "הדי הארץ" שהופיע בברוקלין ב-1929 ובו פורסם שיר ושמו "אנחנו התימנים" (שהושר בלחן התימני "אשאלה אלהים"). מלותיו: "אנחנו התימנים / כולנו צדיקים! / אתם אשכנזים! / כולכם גנבים!"; ועוד: השיר "קומה אחא" נכתב בעברית בארץ ישראל (על ידי שלום פוסטולסקי), התגלגל לסרט סובייטי רוסי וכך חזר לכאן; "בערבות הנגב" הוא במקור שיר פרטיזנים רוסי שהגיע לארץ דרך נוסח יידישאי; "חושו אחים חושו" הוא שיר מלחמה רוסי מסוף המאה ה-19.

באירוע שיהיה הערב בירושלים יברכו הפרופ' אדווין סרוסי, מנהל המרכז לחוקר המוסיקה היהודית של האוניברסיטה העברית, והד"ר גבריאל אלכסנדר, מנהל המכון לתולדות הציונות של הקרן הקיימת. בחלק המוסיקלי תשתתף מקהלת "אורטוריו" בניצוח רונן בורשבסקי, ובהמשך יוזמן הקהל להצטרף לשירה בציבור.

את ההרצאה המרכזית יישא הפרופ' יהואש הירשברג מהחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה. לדבריו, הוא יתייחס בעיקר לתופעה המופלאה, לפחות במבט כמותי, של התהוות הזמר העברי יש מאין. "אלה עשרות אלפי שירים שנגעו בכל היבטי החיים, קולקטיוויים וגם אישיים, מורשת שצמחה בתוך כ-130 שנה ובחלקה היא מה שמכנים מסורת מומצאת", אומר הירשברג. "מדובר בלחנים שנכתבו כך שיישמעו מסורתיים וישנים".

פעילות המצאתית כזאת, הוא מזכיר, קיימת גם אצל עמים היושבים על אדמתם מאות שנים. "ההיסטוריון אריק הובסבאום הוכיח שמסורות המיוחסות לימי הביניים בבריטניה, ואשר נחשבו מזמן לכאלה, נוצרו בכלל במאה ה-19 מתוך מגמה לאומית, ועוצבו כך שייתפשו כעתיקות".

עוד מציין הירשברג כי במחקר הזמר העברי כרוכה בעיה של אמוציות: "מושא המחקר מעורר אצלנו סנטימנטים חזקים, וכמעט אי אפשר להתייחס אליו מתוך ריחוק ואובייקטיוויות". האם גם ספרו של שחר מאופיין בקרבת יתר? הירשברג: "לאו דווקא. זה ספר אנציקלופדי-היסטורי מקיף, שמצליח להוסיף נדבך חשוב על עבודות שכבר נעשו, למשל אלבומים יפים ונוסטלגיים ומפעלי איסוף ארכיוניים בהיקף אדיר". שחר עצמו, מוסיף הירשברג, הוא "אנציקלופדיה חיה של הזמר העברי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ