בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ויברא האדם את המיקופלזמה המעבדתית

קבוצת גנטיקאים תרשום פטנט על "יצור חי עצמאי שיוכל לגדול ולהתרבות"

תגובות

בשנים האחרונות, בעקבות ההתקדמות המהירה בחקר הד-נ-א והמנגנונים הביולוגיים שקשורים אליו, הפכה ההנדסה הגנטית - שינויים בקוד הגנטי של חיות וצמחים - לדבר שבשגרה. לא פלא שביולוגים ברחבי העולם מציבים לעצמם כעת מטרה שאפתנית עוד יותר: בריאה במעבדה של יצור חי חדש, שהדרך בה יפעל ויתרבה "תתוכנת" באופן מלאכותי על ידי המדענים. רעיון זה שהועלה כבר לפני שנים עדיין רחוק מהשגה בשל המורכבות העצומה של כל אורגניזם. עם זאת, הוא נראה כעת מעשי מתמיד לאחר שאחד מבכירי הגנטיקאים בעולם הפך אותו למיזם טכנולוגי-מסחרי, והוא אף מתכוון לרשום עליו פטנט.

העומד בראש הפרויקט הוא האמריקאי קרייג ונטר, מי שהוביל את - Celera אחת משתי קבוצות המדענים שהשלימו לפני כשבע שנים את פענוח הגנום האנושי. לפני שנתיים, ייסד ונטר חברה מסחרית חדשה בשם "Synthetic Genomics", שמטרתה ליצור באופן סינתטי אורגניזמים, שמיועדים לבצע תהליכים כימיים ספציפיים, ועל כן ניתן להתייחס אליהם כמעין בתי חרושת זעירים. בשבוע שעבר פורסם שוונטר הגיש בקשה לרישום פטנט על המכשיר המתוחכם: "יצור חי עצמאי שיוכל לגדול ולהתרבות".

בשלב הראשון, הכוונה היא להרכיב את היצור הפשוט ביותר שניתן - מעין חיידק עם גנום בסיסי ביותר. לשם כך נטלו החוקרים חיידק פרימיטיווי בשם מיקופלזמה, הידוע כטפיל שגורם למחלות זיהומיות. היתרון במיקופלזמה הוא פשטותו הרבה - יש לו תא אחד שבד-נ-א שלו יש 482 גנים בלבד, כ-1% ממספר הגנים בד-נ-א האנושי.

בזה אחר זה, החלו החוקרים "לשלוף" את הגנים מהד-נ-א של החיידק. רק אחרי שהוציאו 101 גנים, החיידק מת, והחוקרים הסיקו ש-381 הגנים הנותרים הם בסיס חיוני לקיום ולהתרבות של היצור. את 381 הגנים שבודדו הם מבקשים כעת להרכיב באופן מלאכותי, כמעין "ערכת חיים" בסיסית, שעליה ניתן יהיה להרכיב גנים נוספים לפי הצורך. ליצור שעליו הם מעוניינים לרשום פטנט הם העניקו שם מדעי: Mycoplasma Laboratorium, כלומר מיקופלזמה מעבדתית.

לדברי ונטר, המטרה המעשית של הפרויקט היא ליצור חיידקים שיבצעו פעולות כימיות בעלות ערך סביבתי: למשל שיפלטו חמצן ודלקים ביולוגיים, או יספגו פחמן דו-חמצני הנמצא באטמוספרה וגורם להתחממות כדור הארץ. בראיון למגזין "ניוזוויק" בתחילת השנה, טען וינטר שהצלחתו של הפרויקט עשויה לפתור חלק משמעותי מהבעיות הסביבתיות של כדור הארץ - ולהביא לחברה רווחים עצומים, של כטריליון (אלף מיליארד) דולר.

אלא שהדרך להרכבתו של יצור כזה היא עדיין ארוכה. הוספת גנים לבסיס שאותו בודדו החוקרים אינה תנאי מספיק לכך שהיצור "יעבוד". יש צורך לשלב בו מנגנונים ביולוגיים נוספים, שיאפשרו לתכנות הגנטי להתבצע הלכה למעשה.

אף על פי שהפרויקט רחוק מהשלמה, כמה ארגונים לפיקוח על טכנולוגיות ביולוגיות כבר הביעו דאגה בעקבות רישום הפטנט. הקבוצה הקנדית ETC, שגילתה את הבקשה לאישור הפטנט במשרד הפטנטים של ארה"ב ובארגון הבינלאומי לקניין רוחני (WIPO), קראה לרשויות שלא לאפשר את רישומו.

"לפני שפיתוח היצורים המלאכותיים יתקדם, יש צורך בדיון פתוח בשאלה האם אנחנו מעוניינים בהם", נכתב באתר האינטרנט של הקבוצה. "האם אנחנו יכולים להבטיח שהם לא ישתחררו בטעות לסביבה הטבעית, ויגרמו לתוצאות שלא ניתן להעריך?" הוסיפו.

לטענת הארגון, הפרויקט הוא מגלומני ועלול לצאת משליטה. "היוזמה של ונטר מציינת שבר הרה גורל באבולוציה", הם טוענים. הפעילים הביעו דאגה גם מהיבט נוסף של הפרויקט: הרעיון של "הפרטת החיים". לדבריהם, תהיה זו הפעם הראשונה שבה לחברה מסחרית יש זכויות על הקוד הגנטי של יצור חי.

-

הפרויקט

אנשי חברת Synthetic Genomics מנסים ליצור חיידק פשוט, שניתן יהיה לשלוט בקוד הגנטי שלו כדי שיבצע פעולות כימיות כמו פליטת חמצן ודלקים ביולוגיים, או ספיגת פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה. החוקרים נטלו יצור חד-תאי בשם מיקופלזמה (בתצלום), ובודדו מתוכו את הגנים הבסיסיים ביותר הדרושים לקיומו. על הבסיס הגנטי הזה הם מעוניינים להרכיב גנים נוספים לפי צורכיהם



תצלום: אוניברסיטת נברסקה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו