בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מספר תושבי מז' ירושלים שמעמדם האזרחי נשלל זינק השנה ב-500%

תגובות

מספר תושבי מזרח ירושלים שתושבותם נשללה גדל בשנה האחרונה ביותר מ-500% - כך עולה מנתוני משרד הפנים, שהועברו לארגון בצלם. ב-2005 עמד מספר שלילות התושבות על 222 ואילו ב-2006 הוא עלה ל-1,363. מדובר במספר השלילות הגבוה ביותר מאז החלה מדיניות שלילת התושבות ב-1995.

לתושבי מזרח ירושלים מעמד של תושבי קבע, המקנה להם את מרבית הזכויות מהם נהנים אזרחי המדינה. ניתן לשלול מהם את מעמד התושב אם עברו להתגורר ברשות הפלשתינית או בחו"ל. המדיניות של שלילת תושבות המונית היתה נהוגה כבר לפני כעשור; היא החלה ב-1995 בשלהי כהונת אלי סויסה כמנהל מחוז ירושלים במשרד הפנים, והוחרפה כשזה מונה ב-1996 לשר הפנים מטעם ש"ס. בעשור שלפני כן, סויסה הקשה על קבלת היתרי בנייה במזרח העיר וכך יצר מחסור של אלפי דירות. כך דחף משרד הפנים את התושבים הערבים לעזוב את העיר ולאחר מכן ביטל את תושבותם.

שנות השיא של מדיניות השלילה היו 1996 (739 שלילות), 1997 (1,067 שלילות), ו-1998 (788 שלילות). בתקופת כהונתו של נתן שרנסקי מישראל בעלייה כשר הפנים (1999-2001), חלה ירידה במספר שלילות התושבות במזרח ירושלים, שהתייצבה מאז על 200-300 שלילות בשנה.

משרד הפנים התבסס במדיניות שלילת התושבות על פסק דין מוברק עווד שנתן נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, ביוני 1988. לפי התקדים שקבע ברק, מתן מעמד של תושב קבע - להבדיל מהתאזרחות - "מבטא את המציאות של ישיבת הקבע". כאשר המציאות של מגורי קבע נעלמת, מעמד התושב "מתבטל מעצמו".

בתשובה לפניית ארגון בצלם, מסר לאחרונה הממונה על העמדת מידע לרשות הציבור במשרד הפנים, שלום בנאמו, כי "רוב הפקיעות בין 2005-2006 נעשו במקרים שבהם האנשים היגרו לחו"ל ורכשו בה אזרחות זרה". יתר השלילות נובעות מכך שהתושב רכש תושבות זרה או שהה שבע שנים מחוץ לירושלים. בנאמו ציין עם זאת שבשנת 2000 יצא מסמך שזכה לכינוי "תצהיר שרנסקי", לפיו משרד הפנים יראה שבמי ששמר על זיקה, כמחזיק בתושבותו.

מעין גבע מארגון בצלם ביקשה בתגובה כי יובהר האם העלייה בהיקף השלילות נובעת משינוי מדיניות של משרד הפנים וכן מה ייחשב כשמירת זיקה לישראל של אדם שנעדר למעלה משבע שנים. בנאמו ענה כי "אין כל שינוי עקרוני במדיניות משרד הפנים בנושא פקיעת תושבות. העלייה במספר העדכונים של פקיעת התושבות במרשם, נובעת משיפור תהליכי עבודה ובקרה של המשרד, לרבות במעברי הגבול של ישראל". בנאמו הוסיף כי ביקור בישראל אחת לשלוש שנים ייחשב כ"זיקה".

ארגון בצלם תובע בתגובה להפסיק את שלילת התושבות. דוברת הארגון, שרית מיכאלי, אמרה ל"הארץ" כי יש להתייחס לכל תושבי מזרח ירושלים כאל אזרחים שלא ניתן לשלול את זכותם לחיות בעיר. לדבריה, לא ניתן להתייחס לתושבים "כאל מהגרים או מתאזרחים שחיים בעיר על תנאי. זכותם לחיות בעיר מולדתם מעוגנת במשפט הבינלאומי".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו