בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המלך הגדול על ספת הפסיכיאטר

מחברי ספר חדש ויוצא דופן על הורדוס הוציאו תחת ידם היסטוריה מדוקדקת ומעודכנת, וגם ניתוח פסיכיאטרי של שליט רב-פעלים ומטורף בעליל

2תגובות

King Herod: The Persecuted Persecutor. A Case Study in Psychohistory and Psychobiography Arieh Kasher, in Collaboration with E. Witztum, Walter de Gruiter, 514 pp., 193$
עתה, משכל באי העולם שמעו על גילוי קברו של המלך הורדוס בהרודיון, רואה אור גם ספר יוצא-דופן עליו. המחברים, פרופ' אריה כשר, היסטוריון מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' אליעזר ויצטום, פסיכיאטר מאוניברסיטת בן גוריון, הוציאו מתחת ידם היסטוריה מדוקדקת ומעודכנת וגם ניתוח פסיכיאטרי של שליט רב-פעלים ומטורף בעליל. לא כל אישיות היסטורית ניתנת לניתוח נפשי משמעותי, אבל בזכותו של יוסף בן מתתיהו (שבין השאר נשען על מה שכתב ניקולאוס מדמשק, מחנך בני המלך ויועצו), הגיעו לידינו שפע של פרטים שנראים לנו מהימנים.

היסטוריונים רבים בעת החדשה מכנים את המלך הורדוס "הגדול". זאת, גם כדי להבדילו מהורדוסים אחרים (ביניהם בניו), גם בזכות משך שלטונו הארוך (34 שנים) וגם, ואולי בעיקר, בזכות מפעלי הבנייה האדירים שלו. הורדוס לא היה רק גדול הבונים בתולדות ארץ ישראל, אלא גם אחד מגדולי הבונים בדורותיו: הוא החזיק לפחות בשלושה שיאים אדריכליים עולמיים באשר לגודל: הארמון הגדול ביותר (בהרודיון התחתית), רחבת הר הבית והסטיו (פורטיקו) המלכותי בהר הבית. הוא בנה ארמונות לרוב (ביריחו, בקיסריה ועוד), מבצרים (מצדה, הרודיון, מכוור ועוד). הנמל שבנה בקיסריה היה המתקדם ביותר בעולם. גולת הכותרת: בית המקדש, ואולי גם המבנה המפואר שמעל מערת המכפלה. אם נרצה למנות את כל מפעלי הבנייה של הורדוס, לא יספיק מצעה של רשימה זו. נזכיר רק שאהוד נצר, שהקדיש את חייו לחקר מפעלי הבנייה של הורדוס, מנה 13 יוזמות בנייה שאפתניות שהורדוס, שהיה רעב לפרסום בינלאומי, מימן מחוץ לממלכתו - מדמשק וביירות עד לרודוס.

הורדוס היה שליט פיקח, ערמומי, אכזר וחסר עכבות מוסריות. הצלחתו נשענה במידה רבה על תמיכתו של הקיסר אוגוסטוס, שהעריך, בצדק, את נאמנותו הבלתי-מסויגת (ועם זאת יוחסה לו האימרה כי היה מעדיף להיות חזירו של הורדוס ולא בנו). הרבה עשה השלום ששרר בזמנו, שהוא, כידוע, כלי מביא ברכה. להוציא שתי מלחמות לא משמעותיות בנבטים לא הוטרד מלך זה בלוחמה, וזאת בלי ספק הודות למדיניות הרומית שריסנה בתקיפות את העולם הנתון למרותה.

הספר סוקר בצורה מדוקדקת, ביקורתית ומעודכנת, את כל הידוע לנו על הורדוס מילדותו ועד ליום מותו. הוא נולד ב-73 או ב-72 לפנה"ס במראשה שבאידומיאה (להבדיל מאדום שממזרח לערבה), חבל ארץ השוכן בעיקר במערב הר חברון. חבל זה נכבש בידי המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון, ותושביו גוירו ככל הנראה בכפייה (שלא כדעתו של פרופ' אריה כשר, הנאמן לאסכולת ת"א הנמנעת ככל האפשר מלייחס לחשמונאים מעשים לא נאים). הגברים חויבו במילה - ניתוח לא פשוט, כי כלי המוהלים לא היו משוכללים והאנטיביוטיקה טרם הומצאה. הגיור האלים אמנם חל יותר מ-50 שנה לפני הולדת הורדוס, שהיה בן הדור השלישי לגרים, אבל אין ספק שהוא השאיר משקעים קשים.

על ילדותו ונעוריו איננו יודעים אלא את האנקדוטה שמספר בן מתתיהו: בדרכו לבית מורו פגש אותו מנחם האיסיי, איש שהיה מסוגל להגיד עתידות, וקרא לו מלך היהודים. הורדוס תיקן אותו ואמר כי הוא מפשוטי העם. אז חייך מנחם, טפח על אחוריו ואמר לו שהוא עתיד למלוך. לימים, כשנעשה מלך, קרא למנחם ושאלו כמה זמן הוא עתיד למלוך. שתק מנחם, והמלך שאלו אם תתקיים מלכותו עשר שנים. מנחם ענה "גם 20 וגם 30", אבל לא ציין את קץ המועד. מאותו יום כיבד הורדוס את האיסיים כולם.

גם סבו של הורדוס וגם אביו שימשו במשרות רמות בממלכה החשמונאית. כבר בהיותו כבן 25 מונה הורדוס למושל הגליל, והוטל עליו לדכא את המרד שפרץ בהנהגת חזקיה הגלילי. הוא דיכא את המרד בתקיפות ובאכזריות יתרה, שאיפיינו אותו כל חייו. משהוזמן לדין בפני הסנהדרין על שהרג חפים מפשע הוא הציג הופעה מתריסה ומאיימת בליווי משמר צבאי. משהבחין שהוא עלול להימצא חייב ברח ונכנס לשירות המושל הרומי של סוריה. הוא עוד ייפרע מהמוסד הקדוש הזה.

כאן נמתח קו פרשת המים ביחסו של עם ישראל להורדוס ושלו לעם: כל שיעשה לא ימתיק את האיבה הקשה שהעם רחש לו, ולעתים קרובות אף יחריפנה. על מידת השנאה שרחש לו העם מעידה הוראתו, ערב מותו, לכנס בהיפודרום של יריחו מספר רב של נכבדים, "נציגים" מכל יישוב ביהודה. הוא ציווה על אחותו סלומה ובעלה שביום מותו ירצחו חיילים חמושים את כל הנאספים בהיפודרום, כדי שהיום הזה יהיה יום אבל ולא יום שמחה. סלומה היתה נבונה דיה לא להוציא לפועל את התוכנית הזאת, ובכל זאת פרץ בארץ מרד שדוכא ביד חזקה בידי הצבא הרומאי.

בשנת 40 לפנה"ס כבש את יהודה הצבא הפרתי, והורדוס עם פמליה שכללה את בני משפחתו הצליחה לחמוק מירושלים בחסות החשיכה. ליד המקום שנקרא לימים הרודיון התהפכה עגלת אמו והוא, שסבר שנפגעה קשה, ביקש לשלוח יד בנפשו. בקושי הצליחו מקורביו למונעו מלהתאבד. כאן בא לידי ביטוי חוסר האיזון הנפשי שהתבטא במהלך הימים במחלת נפש ממש. על כך שהיה חולה נפש עמדו היסטוריונים מזמן, אלא שהגדרתה של מחלה זו היתה רופפת בידם. מלך שרצח שלושה מבניו, את אשתו האהובה מרים החשמונאית (ואחרי מותה שקע בדיכאון קשה) ואינספור מקורבים, אין ספק שלא היה בריא ברוחו.

כאן ראוי לספר מעשה שהיה לפני שנים רבות. הארכיאולוג פסח בר אדון פגש ברחוב את ההיסטוריון אברהם שליט. סיפר לו שליט, שזה עתה הוא בא מפרופסור ליפמן היילפרין (פסיכיאטר מפורסם), שאמר לו שמדובר במקרה מובהק של פרנויה. סבר בר אדון כי מדובר באחד מבני משפחתו של שליט וניסה לנחמו באומרו שיש כיום שיטות טיפול מתקדמות, רפואות וכו'. שליט הסביר כי התכוון להורדוס.

הספר עוקב בקפדנות אחר תולדות המלך, ובמקביל אחר בעיותיו הנפשיות. הפרק האחרון מסכם בקצרה, שנה בשנה, את דברי הימים ולידם את מצבו של המלך. לקורא העצלן יש כאן מעין סיכום נבון, אבל למי שרוצה יש פה גם תיק רפואי. כשם שרופאי הגוף קבעו אבחנה די ברורה להידרדרותו הגופנית (הסתיידות עורקים שפגעה בלבו ובכליותיו ומכאן לאורמיה (תסמונת של אי-ספיקת כליות), שגרמה לגירוד חריף וקוצר נשימה ובסופו של דבר לסיבוך שגרם לדלקת באיבר המין), כך גם הפסיכיאטר הצליח לעמוד כאן על שלבי הידרדרותו הנפשית.

הורדוס היה אדם שגדל בחוסר בהירות באשר לאישיותו. ילדותו ונעוריו עברו עליו בסביבה אדומית-הלניסטית במראשה, וכנראה גם באשקלון, בלי שפגש ביהודים. הוא למעשה "חצי-יהודי" ו"חצי-אדומי-נבטי". לא רק שאישיותו לא נתגבשה, אלא שהוא סבל גם מרגש נחיתות מחמת מראהו (גיסו ובניו ממרים החשמונאית היו גבוהים ויפים ממנו, ועל כך מדבר יוסף בפירוש), הן מחמת מוצאו. כבר מנעוריו גילה הפרעת אישיות פרנואידית שהתבטאה בחשדנות חולנית, חוסר אמון בכל (חוץ מאחותו הסכסכנית) וייחוס כוונות זדוניות מדומיינות לסובבים אותו. הוא סבל משינויים קיצוניים במצבי-רוח שהלכו וגברו עם השנים. גם הפרעת האישיות הפרנואידית התעצמה עם השנים, והוא הוציא להורג לא רק שומרי ראש, משרתים וחצרנים, אלא גם שלושה מבניו (האחרון חמישה ימים לפני מותו-שלו), גיס, חותנת ואשה אהובה. הרבה מקורבנותיו עברו עינויים קשים טרם מותם, מה שמצביע על נטיות סדיסטיות. לא פלא שהעם פחד ממנו ושנא אותו, ומותר לשער שכך גם הרבה ממקורביו.

לפני כ-50 שנה ראה אור ספרו של פרופ' אברהם שליט, "הורדוס המלך - האיש" (שתורגם גם לגרמנית), והקורא רשאי לשאול אם מוצדק היה לכתוב עתה ספר חדש. התשובה היא בהחלט כן! ספרם של כשר וויצטום מציג לראשונה ניתוחים פסיכוהיסטוריים ופסיכוביוגראפיים המסבירים הרבה ממהלכיו של הורדוס. זאת ועוד: במשך יובל השנים שעברו התעשרו גם ידיעותינו, הן מתוך מחקר מדוקדק של יוסף בן מתתיהו, הן מן התגליות הארכיאולוגיות. בשנים אלה התבצעו חפירות רחבות-היקף ממצדה ועד לבניאס, מיריחו ועד לקיסריה והתעשרנו במידע רב ערך.

מעלה נוספת של הספר היא העובדה שהוא אינו שופט את הורדוס כפי שנהגו כל ההיסטוריונים עד כה (הוא מניח את השיפוט לקוראים). כמעט כל מי שעסקו במלך דיברו בגנותו כדמות שלילית בתכלית. החוקר היחידי שדיבר בזכותו היה גרמני בשם הוגו וילריך, שסינגר על המלך וקיטרג על העם היהודי שסירב להיות "מתוקן" בידי הורדוס - עמדה אנטישמית מובהקת. גם שליט הקדיש 20 עמודים בסיום ספרו, שבהם הפך בדקדקנות וברגישות במעשיו של הורדוס, ובכללם הזוועתיים, וטען כי שמו הרע של המלך נבע מכך שהוא לא הבין את הפרושים והם לא הבינו אותו. שליט, בעל ההשקפות הימניות, מצא צדדים ראויים להערצה אצל האוטוקרט בעל היד החזקה", שהרי באמת עשה האיש גדולות בשביל העם היהודי". ספרם של כשר וויצטום הוא ספר היסטורי משובח, וביוגרפיה מעולה על אחת הדמויות החשובות בתולדות ישראל וארצו.

מגן ברושי הוא ארכיאולוג והיסטוריון, ובעבר אוצר היכל הספר



שחזור חזית בית המקדש שהקים הורדוס. מתוך ספרו של מרדכי נאור "ירושלים עיר ועם", יד בן צבי, ידיעות ספרים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו