בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זאת לא ממותה, זאת יצירת אמנות

פסלון של ממותה שהתגלה בגרמניה מחזק את ההשערה כי גם לפני 35 אלף שנה עסק האדם ביצירה לשמה. דיוקן האמן כאיש מערות

תגובות

מרקוס שומאכר, סטודנט לפרהיסטוריה באוניברסיטת טובינגן שבדרום-מערב גרמניה, שעבד עם קבוצה של עוד 15 איש בחפירות במערת פוגלארדהולה, מצא לפני כשנה אבן מכוסה בבוץ. לאחר שהאבן נוקתה היטב, התברר כי מדובר בפסל שנהב מבריק שבו גולפה דמותה של ממותה זעירה, באורך של 3.7 סנטימטרים ובמשקל של 7.5 גרם.

פסל הממותה שמצא שומאכר הוא יצירת אמנות שנוצרה לפני 35 אלף שנה, הראשונה מתקופה זו שנמצאה בשלמותה. ייתכן שמדובר בפריט האמנות העתיק בהיסטוריה, שנוצר 10,000 שנה לפני פסל ונוס מווילנדורף ו-20 אלף שנה לפני ציור הקיר של התאו שבמערות אלטמירה. למרות שהפסל נמצא לפני שנה, דבר גילויו מתפרסם רק בימים אלה, משום שלפי הנוהל הנהוג יש לוודא כי לא מדובר בזיוף ולהקדים את הפרסום בפרסום מאמר מדעי בנושא.

פרופ' ניקולס קונראד, מנהל המכון לפרהיסטוריה באוניברסיטת טובינגן, התקשה להסתיר את התלהבותו מגילוי הפסלון: "הממותה גולפה בתשומת לב ובדייקנות רבה. הזנב הקצר, הרגליים החזקות והקרן הדינמית מוכיחים כי האדם שפיסל את הפסל העתיק ביותר שנמצא עד היום לא היה בעל יכולות ?פרימטיוויות', אלא בעל יכולות מפותחות ועדינות ביותר".

בני האדם שגילפו את הממותה היו הקרו-מניונים, שחיו באזור דרום-מזרח גרמניה של ימינו, בין נהרות הריין והדנובה, בסוף תקופת האבן הקדומה.

לממותה היה חלק חשוב בהישרדותם של אנשי המערות - הם ניזונו מבשרה, עורה הגן עליהם מהקור ועצמותיה שימשו אותם לייצור כלים. כדי לצוד את הממותות השתמשו בני האדם בחניתות ובמלכודות.

החפירות במערת פוגלארדהולה החלו בשנות ה-30 של המאה הקודמת. הארכיאולוג גוסטב רייק גילה במערה ממצאים חשובים - חלקי פסלים בדמות ממותות וסוסי פרא. רייק, בדומה לפרופסורים גרמנים רבים באותם שנים, פעל בשירות המפלגה הנאצית ונהנה מהגנתו של מפקד האס-אס, היינריך הימלר. ב-1940-1941 היה רייק מפקד בכיר במחנה ריכוז והופקד על "חינוכם מחדש" של נאצים שנחשבו לפושעים נגד הרייך השלישי. רייק נעלם לאחר המלחמה, אך ב-1956 מונה לראש החוג לארכיאולוגיה פרהיסטורית בטובינגן, ונשאר בתפקיד זה עד שפרש ב-1968.

מריה מלינה הספרדייה, שמשתתפת בחפירות הארכיאולוגיות המתבצעות במערה בימים אלה, מספרת כי העבודות מתקיימות במהלך כמה שבועות מדי שנה, בתקופת הקיץ. "אנחנו צוות של 12 איש ממדינות שונות. כולנו סטודנטים שעובדים בהתנדבות. מממנים לנו רק מגורים ואוכל, ואנחנו מתקיימים בעיקר מתרומות של גורמים פרטיים", היא אומרת.

בשנה שעברה עבדו המתנדבים במשך חודשיים, בין 15 במאי ל-13 ביולי, שבהם חפרו שטח בגודל 38 מ"ר ומילאו 3,837 שקי חול בנפח של 16 ליטר כל אחד. כיום נערכות חפירות ארכיאולוגיות בשטח של 80 מ"ר, ומלינה מספרת שגילוי הממותה גרם להתרוממות רוח בקרב המתנדבים: "מה שמיוחד בסיפור הזה זה שהממותה כמעט שלמה לגמרי. בדרך כלל הבעיה עם פסלי השנהב האלה היא שהם מתקלפים ונשברים עם הזמן. לרוב אנחנו מוצאים רק חתיכות בודדות ובמקרה הטוב מצליחים לחבר ביניהן כמו בפאזל. הממותה הזאת היא ממצא ייחודי ביותר שפיסלו האנשים הראשונים שהיו בעלי אנטומיה של אדם מודרני".

מלאכתם של הארכיאולוגים לא היתה קלה. רוב העבודה נעשית מחוץ למערה, משום שבחפירות שנערכו בשנות ה-30 הגרמנים הוציאו את האדמה מחוץ למערה כדי למצוא את החתיכות. המתנדבים כמעט ולא מצאו ממצאים בתוך המערה, אלא רק לאחר שהם בדקו את האדמה שנותרה בחוץ.

לא ברור למה שימש פסל הממותה. קונארד אומר כי "ייתכן שהוא היה חלק מטקסים שמאניים, או שפשוט מדובר בסוג של צעצוע, או קישוט. ייתכן גם שהממותה סייעה לנשים שהחזיקו אותה בידן בשעת הלידה. קשה למצוא סיבה אחת מובהקת וברורה".

קונראד נאלץ להיאבק כדי להשיג מימון לעבודות החפירה, שעלותן כחצי מיליון יורו בשנה, שמתוכם קיבל 100 אלף יורו בלבד. הוא מתקשה להבין מדוע משלמים 140 מיליון יורו במכירה פומבית תמורת ציור של הצייר האוסטרי גוסטב קלימט, אך אין מספיק כסף כדי לממן מחקרים שעוסקים באמנות פרהיסטורית. "אין לי שום דבר נגד ציוריו של קלימט, אבל ערכה של הממותה הזאת גדול בהרבה", הוא אומר. "אם לוקחים בחשבון את החלק היחסי הקטן שמייצג קלימט בהיסטוריה של האמנות בעולם, המחיר ששולם על תמונותיו פשוט מטורף. חשוב להעריך את האמנות הפרהיסטורית משום שהיא עתיקה ונדירה הרבה יותר. הבעיה היא שהארכיאולוגיה מקבלת תקציבים זעומים בכל העולם וגם בגרמניה".

"התפישה שרווחה עד עכשיו, לפיה יצירות האמנות הראשונות היו פשוטות, והן רק הלכו ונעשו מורכבות עם הזמן, שגויה ביסודה", אומר קונראד. "יצירת האמנות הפרהיסטורית שמצאנו היא מושלמת ומלוטשת. הממותה הזאת היא יצירת האמנות הפיגורטיווית העתיקה ביותר שנמצאה עד היום".



פסלון הממותה. את החפירות במערה התחילו הנאצים בשנות ה-30 של המאה שעברה


שלד של ממותה שהוצע למכירה פומבית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו