בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יש דרך אחרת

לאורך חוף קליפורניה, בין הרי שמפליין או לצד מפלי הניאגרה; הדרכים הצדדיות של אמריקה מובילות למסלולים מעניינים ויפים במיוחד

תגובות

"אלוהים קיים, ללא שום ספק. בזמן שאנחנו מתגלגלים לאורך הדרך הזאת אני בטוח לחלוטין ששום דבר רע לא יאונה לנו..." דין מוריארטי, גיבור "בדרכים" של ג'ק קרואק, הוא המטיף הגדול של הדרך האמריקאית. "הדבר הזה יתגלגל מעצמו. אתה לא תרד מהדרך ואני אוכל לישון בשקט. ויותר מזה, אנחנו מכירים את אמריקה, אנחנו בבית. אני יכול להגיע לכל מקום באמריקה ולהשיג מה שאני רוצה..." (תרגום: עודד פלד, הוצאת זמורה ביתן). ספר הפולחן הנודע של קרואק יצא לאור לפני 50 שנה. גיבוריו, דין מוריארטי והמספר סאל פרדייז, חוצים את אמריקה בדהרה אין-סופית מחוף לחוף.

הכבישים והדרכים נחשבים כבר מזמן למיתוס ולחלק בלתי נפרד מן התרבות האמריקאית; תרבות שמקדשת את הנסיעה במכונית כבילוי בפני עצמו, חוויית מרחבים שאינה זקוקה ליעד מוגדר, המשך הדהרה על הסוס במערב הפרוע. לכן קצת מפתיע לגלות שרק ב-1991 מיסדו האמריקאים את אהבת הדרך שלהם והגדירו באופן ממוסד את הדרכים הנבחרות והיפות ביבשת. אלה לא הדרכים החשובות ביותר, לא עורקי התנועה הרחבים והעמוסים ביותר. הפרויקט כולו נקרא "Byways America" (הדרכים הצדדיות של אמריקה). כיום רשומות במסגרת זו 126 דרכים, שחולפות ב-44 מדינות ברחבי ארצות הברית. כדאי לחפש אותן בכל נסיעה באמריקה, כי הן דרכי נוף נבחרות, שמובילות למסלולים יפים ומעניינים במיוחד.

פטרישיה מקנלי, ממנהלי תוכנית "הדרכים הצדדיות של אמריקה" בוואשינגטון, מבהירה: "זו תוכנית של משרד התחבורה הפדרלי שנועדה לעזור לציבור להכיר ולשמר מבחר מצומצם של כבישים. עד עתה הושקעו בתוכנית 275 מיליון דולר. כיום מופעל עלינו לחץ כבד להוסיף דרכים חדשות, אבל זה יקרה רק בעוד שנתיים. יש קריטריונים ברורים להכללתו של כביש במבחר המצומצם. הדרך הנבחרת צריכה להתאפיין בקריטריון אחד לפחות: איכות נופית, טבעית, היסטורית, תרבותית, ארכיאולוגית או מעניינת כאתר בילוי".

מקנלי מסבירה שההצבעה על כביש כייחודי ומעניין מושכת אליו מבקרים. "ברור לנו שיש לזה ערך כלכלי, אבל אין לנו נתונים מדויקים שמצביעים עד כמה הכללה של דרך ברשימה שיפרה את כלכלת האזור". היא מודה שנסעה רק בחלק קטן מן הדרכים, אבל היא מקווה להשלים את הפער בחופשות הקרובות.

126 הדרכים שנכללות כיום במבחר מתחלקות לשתי קבוצות: 99 דרכים נחשבות דרכי נוף לאומיות. 27 זוכות לכתר נכבד יותר ונקראות All American Road. כדי להיכלל בקבוצה המצומצמת והיוקרתית יותר יש להוכיח שהדרך ניחנה לפחות בתכונה אחת שמעניקה לה ייחוד שאי אפשר למצוא במקומות אחרים. דרך כזאת נחשבת ליעד שמצדיק טיול. היא מספקת, כהגדרת מנהלי התוכנית, "חוויית נסיעה יוצאת דופן". ההכרה היא לב העניין. ההצבעה על מבחר כה מצומצם של דרכים ברחבי מדינה ענקית כארצות הברית הופכת את הרשימה המצומצת של 27 כבישים ברחבי אמריקה למועדון ייחודי ונחשק.

את המידע המלא על כל הדרכים הצדדיות של אמריקה אפשר למצוא באתר www.byways.org. הוא מפרט מסלולי טיול מומלצים, מקומות לינה לאורך הדרך ומפות. מובאים כאן פרטים על שלוש דרכים יפות, מבחר מצומצם במיוחד מהרשימה כולה. כל אחת מן הדרכים מספקת חוויית נסיעה מרגשת ובעיקר נוף שמרחיב את הנפש. מסוג הדברים שהיו גורמים לדין מוריארטי לקפץ במושב הנהג בהתרגשות ולשאת נאום חוצב להבות.

כביש מס' 1, חוף קליפורניה

"זו, קרוב לוודאי, הדרך הכי מפורסמת מן המבחר כולו". ניקול פוסרט, שעובדת בשביל תוכנית "הדרכים הצדדיות של אמריקה" בקליפורניה, מבינה היטב את המשיכה אל כביש מס' 1, שמלווה את חוף האוקיינוס השקט. במפת הדרכים הצדדיות, הקטע המוגדר כיפה במיוחד נמתח מדרום לעיר מונטריי עד סן לואיס אוביספו. קטע נוסף נמתח מדרום לעיר זו. פוסרט סיפקה גם עצה שבדיעבד התגלתה כחשובה ביותר. "יש יתרון עצום לנסיעה בדרך הזאת מצפון לדרום ולא בכיוון ההפוך". השיקול פשוט: כשנוסעים מצפון לדרום נפרשים הנופים היפים של קו החוף והאוקיינוס מימין למכונית. מצד זה נפערים גם מפרצי החניה הקטנים, שמאפשרים לנוהגים על הכביש לעצור, להתמתח, לצלם וליהנות מן הנוף. אלה שנוסעים על הכביש המפותל והצר מדרום לצפון נאלצים לבהות בערגה בנופים, כאשר קו הפרדה לבן מונע מהם לחנות לרגע וליהנות. הפיתוי לעצור עצום. המפרצים, הסלעים, העצים סחופי הרוח, הצוקים והאיים הקטנים יוצרים מראה נהדר. אורך הקטע הצפוני 120 ק"מ ובמרכזו הוא חולף בשמורת הטבע ביג סור (Big Sur). הסופר רוברט לואיס סטיוונסון, אדם שנסע לכמה מקומות, תיאר את קטע החוף כ"מפגש היפה בעולם בין ים ליבשה".

דרך אקאדיה, מדינת מיין

דרך קצרה שאורכה רק 65 ק"מ. עם זאת משך הביקור המומלץ לאורך המסלול הוא כשלושה ימים. המוקד העיקרי כאן הוא הפארק הלאומי אקאדיה במדינת מיין, צפון-מזרח ארצות הברית. נקודת המוצא היא מרכז המבקרים אקאדיה בעיירה האלס קוב. הכביש שאליו נצמדים הוא SR3. תחילה מגיעים בעזרתו לעיירה באר הרבור. לאחר מכן ממשיכים באותו כביש עד הרי שמפליין. באזור זה, בתחומי הפארק הלאומי אקאדיה, יש כמה שבילי הליכה יפים במיוחד.

המשך הנסיעה מוביל ל-Chasm Hole, נקרה עמוקה שבה מתנפצים גלי האוקיינוס האטלנטי ברעש גדול. כקילומטר דרומה משם יש נקודת תצפית נהדרת שנקראת אוטר פוינט. המשך הדרך מוביל מכביש SR3 לכביש SR198. נסיעה שנמשכת כ-20 דקות מובילה למעגן מעבורת, שבעזרתה אפשר להפליג לביקור קצר באיי קרנברי, או לצאת להפלגה לצפייה בלווייתנים. המשך הדרך דרומה מוביל עד העיירה נורתאיסט הארבור.

דרך האגמים, צפון מדינת ניו יורק

מסלול ארוך זה נמתח על פני 730 ק"מ ולאורכו ירוו נחת חובבי מגדלורים ונופים. זהו מסלול שמלווה מדרום את הגבול בין ארצות הברית לקנדה, לאורך האזור המזרחי של האגמים הגדולים. בנתיב זה ניצבים 26 מגדלורים, נמלים מעניינים, מוזיאונים קטנים ומיוחדים ועשרות אתרי טבע מרשימים ובראשם מפלי הניאגרה. אפשר לנסוע לאורכו בצפון מדינת פנסילווניה ולהמשיך למדינת ניו יורק, ואפשר להגביל את המסלול רק לניו יורק. הקטע הניו-יורקי הוא המעניין ביותר. בחלקו המערבי הוא נמתח לאורך הגדה הדרומית של אגם אירי, מתמקד בעיקר בכביש מספר 5 ומוביל לכיוון העיר בפאלו ואזור מפלי הניאגרה. המשך הדרך מוביל, עדיין על כביש 5, צפונה עד לגדת אגם אונטריו, שם פונה הנתיב מזרחה על כביש 18.



דרך האגמים, צפון מדינת ניו יורק. מסלול ארוך של 730 ק"מ לחובבי מגדלורים ונופים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו