בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עוד הסבר לכך ש"מעולם לא הבנו שום דבר במתמטיקה"

כל מי שיש לו עניין בתמונה רחבה של המתמטיקה המודרנית, מוצגת מנקודת מבטו של מתמטיקאי חשוב ובעל לשון בהירה, ייהנה מקריאת ספרו של טימותי גוורס ובלבד שיקרא אותו במקור האנגלי

תגובות

מתמטיקה טימותי גוורס. תירגם מאנגלית: דן דראי. הוצאת ידיעות ספרים, 159 עמ', 88 שקלים

טימותי גוורס הוא מתמטיקאי חשוב ומוערך שכתב ספר פופולרי מצוין על מתמטיקה. כל מי שיש לו עניין כלשהו בתמונה רחבה של המתמטיקה המודרנית, כשהיא מוצגת מנקודת מבטו של חוקר מצטיין בעל דחף עז להפצת הדעת, ייהנה מקריאת הספר הזה, ובלבד שיקרא אותו במקור - באנגלית. הוצאת "ידיעות אחרונות", שהוציאה אותו בעברית, אף לא טרחה לדאוג שהנוסחאות המתמטיות המועטות המצויות בו יופיעו בצורתן הנכונה. זאת ועוד: שיבושי הלשון בספר מראים שגם תהליכי ההגהה בהוצאה זקוקים לטלטלה של ממש.

כל מתמטיקאי מכיר היטב את הסיטואציה הזאת, שעשויה להתרחש בטיסה, במסיבה או בכל מקום אחר שבו אנשים מתוודעים אלה לאלה; כשמגיע תורה של השאלה הבלתי נמנעת "במה אתה עוסק", אתה כבר יודע לצפות את תגובתו של השואל למשמע תשובתך: "מתמטיקה היתה השטח החלש ביותר שלי, מעולם לא הבנתי דבר במתמטיקה". לפעמים, למרבה הפלא, אפילו מתלווה להערה זו נימה של גאווה משונה.

מה מקורה של התסבוכת? מדוע גם אנשים אינטליגנטים מתקשים כל כך בהבנת המתמטיקה? מאין נובע המטען הרגשי המלווה את היחס למתמטיקה? והאם בכלל נחוץ לבני האדם הידע האזוטרי הזה, שאין לו נגיעה לחייהם?

ויש עוד נעימה מוכרת, המלווה שיחות כאלה לעתים קרובות: התפעלות הגובלת בהתבטלות בפני יחידי הסגולה המסוגלים לרדת לחקרה של המתמטיקה. גם עמדה זו מעוררת תמיהות רבות - מהו מחקר בן ימינו במתמטיקה? והאם יש עוד בכלל מה לחקור במתמטיקה? מי שאינם קרובים לעולם האקדמי, יתעניינו אולי לדעת כי במהלך השנים הרבות של חיי האקדמיים נתקלתי לא אחת גם במדענים שיחסם למתמטיקה הוא תערובת של התפעלות נטולת בסיס ושל בורות גמורה.

כמה וכמה מכשולים עומדים בדרכו של המתעניין במתמטיקה; לימוד שיטתי של מתמטיקה, ובפרט לימוד מתמטיקה בבתי הספר, כרוך בדרישה לרכוש מידה לא מבוטלת של מיומנות טכנית. צורך זה מעמיד מכשול בדרכם של רבים שהיו יכולים להיחשף בהצלחה ובהנאה לרעיונות יפים ומרהיבים של המתמטיקה המודרנית. כמו כן, תחומים מתמטיים נבנים זה על גבי זה (מה שמתמטיקאים מכנים "עומק"), כך שפערים הנצברים במהלך רכישת ההשכלה המתמטית היסודית פוגמים באפשרות להרחיב את הידע לטריטוריות חדשות.

לא ייפלא, לכן, שקשה למצוא ספרות פופולרית טובה הדנה במתמטיקה מתקדמת; רוב המבוגרים הנבונים ושוחרי הדעת השתכנעו עוד בהיותם בבית הספר, כי הם והמתמטיקה לא נועדו זה לזו. מתמטיקאים רבים, וביניהם גם מורים מעולים, מאמצים עוד בתחילת הקריירה שלהם עמדה פטליסטית, ולפיה היקום המתמטי פתוח רק לפני מעטים, ולהב החרב המתהפכת חוסם את דרכם של כל יתר הבריות לגן העדן המתמטי.

בנסיבות אלה, קשה למצוא מחבר עם הכישורים המתאימים לכתיבת ספרות שכזו; נדרש כאן מתמטיקאי מצטיין עם תמונה מלאה ומקיפה של הדיסציפלינה המתמטית, אדם המאמין במקומה המרכזי של המתמטיקה בתרבות האנושית ובערכו של המאמץ הנדרש על מנת להפיצה ברבים. ולבסוף, נחוצה לו יכולת עילאית של כתיבה מדעית פופולרית.

טימותי גוורס הוא בדיוק האיש. גוורס הוא פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה, וזוכה מדליית פילדס (הפרס הגבוה ביותר במתמטיקה). כמו כן, הוא בעל עניין אמיתי ועמוק בהפצת הידע המתמטי ברבים, ויש לו עמדה פילוסופית עמוקה ומובהקת בדבר מקומה של המתמטיקה בתוך התרבות האנושית, כפי שאסביר להלן. ספרו של גוורס גם מצא לו אכסניה מפוארת: ההוצאה לאור של אוניברסיטת אוקספורד הציבה לעצמה מטרה להציג על קצה המזלג את עיקרי הדעת האנושית, והחלה לפני שנים אחדות בפרסום סדרת ספרים העושים זאת. ספרו של גוורס הוא אחד הראשונים בסדרה.

כפי שמבהיר המחבר מיד בתחילת הספר, הנחת העבודה שלו היא שלקוראיו יש עניין אמיתי במתמטיקה, כך שאין צורך לפתותם באנקדוטות משעשעות ובאיורים מרהיבים. המוטיב המרכזי בספר הוא כוחה של ההפשטה המתמטית. הרעיון מוסבר הן באמצעות מושגים פשוטים ויסודיים המוכרים בוודאי לרוב הקוראים, כמו חוקי האריתמטיקה, או מספרים ממשיים ומורכבים.

כך, על אף קוצר היריעה, מצליח המחבר להסביר איך ניתן, בשילוב של הפשטה ומתן הגדרות קונקרטיות, לטפל היטב במושגים הנראים מסתוריים ומאיימים, כגון אינסוף וגיאומטריות רב-ממדיות או לא-אוקלידיות. המחבר מצטיין בסגנון בהיר ושוטף, בפרוזה צלולה, והוא פונה אל הקורא בטון אוהד אך חף מחנופה. מלבד הכישורים המדעיים המעולים שלו, יש למחבר רקע רב ושיטתי גם בתחומי ידע אחרים, והוא מיטיב להסביר גם את מקומה של הדיסציפלינה המתמטית בין תחומים אחרים, החל בפילוסופיה וכלה במדעי המחשב.

עד כאן החדשות הטובות, ומכאן לצרות. הוצאת "ידיעות אחרונות" בחרה להתבשם בבושמה של סדרת הספרים הזו שבהוצאת אוקספורד. דא עקא, אנשי ההוצאה לא טרחו לעשות את המינימום הנדרש מהם בהרקת הכלי המפואר הזה לעברית. כך למשל, נראה כי בהוצאה לא העלו על דעתם שמן הראוי שמתמטיקאי מקצועי (או למצער תלמיד לתואר גבוה במתמטיקה) יעבור על הטקסט כדי לבדוק שהמתמטיקה הפורמלית (המועטה מאוד, יש לומר) המופיעה בספר תהיה כתובה כהלכה.

כל מי שכותב מדע פופולרי בימינו, מודע היטב לקביעה הנזכרת ב"קיצור תולדות הזמן" של סטיבן הוקינג, שלפיה כל נוסחה המופיעה בספר מדעי פופולרי מקטינה בחצי את קהל קוראיו. גם גוורס, כמחברים אחרים, צימצם עד למינימום את מספר הביטויים המתמטיים המופיעים בו; צימצם, אך לא איפס. אין דרך להבין את הספר הזה ללא הבנה של הנוסחאות המופיעות בו. מה יעשה הקורא כשחלק גדול מהנוסחאות משובשות? במעבר זהיר אחד על הספר סימנתי לעצמי לא פחות ממאה שיבושים.

זאת ועוד, הסגנון העברי של התרגום בהחלט חביב ומשמר את רוחו הטובה של הטקסט המקורי, ואולם נראה כי ההוצאה בחרה לחסוך בהוצאות ההגהה. מישהו שם מתקשה להחליט אם יתד הוא לשון זכר או נקבה (עמ' 64); הקובייה מופיעה בלשון זכר דווקא (עמ' 100), בעוד שתוצר מופיע בנקבה (עמ' 118). יש גם שיבושי לשון הנובעים מתרגום מילולי מאנגלית ("מרגיש נכון" ו"קופץ לתודעה"), וכן מינוחים מתמטיים סטנדרטיים בעברית שאיש לא טרח לברר, כגון "ריבוע יחידה" (ולא "יחידת ריבוע"), "ישר" (ולא "קו"), "פני כדור" (ולא "מעטפת של כדור"). יש גם שיבושים מגוחכים כגון שני איותים שונים של שמו של פואנקרה באותו עמוד (עמ' 116).

פרופ' נתי ליניאל מלמד בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו