בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חקירה מאחורי הסורגים

• קצינת המודיעין הראשית בשב"ס, בטי להט, יצאה לאחרונה ל"חופשה מיוחדת" בעקבות חקירת משטרה נגדה, שממנה היא כנראה כבר לא תחזור • 52 שנים אחרי, עדיין לא נפתרה התעלומה מדוע הופל מטוס אל על בשמי בולגריה • יחיאל חורב יוצא לגמלאות אחרי 21 שנה כראש המלמ"ב. מה הוא משאיר אחריו?

תגובות

תת-גונדר בטי להט, קצינת מודיעין ראשית (קמנ"ר) של שירות בתי הסוהר (שב"ס) והאשה הבכירה בארגון, הודחה מתפקידה. על ההדחה, שקושטה במינוחים של "חופשה" ו"חופשת לימודים", החליט נציב שירות בתי הסוהר, רב-גונדר בני קניאק, שנכנס לתפקידו לפני כשלושה חודשים. העילה היא, בין השאר, חקירה סמויה וסודית שמתנהלת נגד להט על ידי משטרת ישראל, בידיעת השב"כ.

על אופי החקירה מוטל איפול. ניתן רק לציין כי זו חקירה שאופיה פלילי, אך יש לה גם היבטים ביטחוניים. קניאק סירב להגיב, ואילו דוברו, ירון זמיר, אישר כי אכן מתנהלת חקירה נגד להט, אך סירב למסור פרטים נוספים. גם עו"ד דבורה חן, שמייצגת את להט, סירבה להרחיב את הדיבור על הפרשה, והסכימה רק לומר כי מרשתה נמצאת בחופשה וכי מסתמנת אפשרות כי תצא לחופשת לימודים. על הפרשה דיווחה לראשונה העיתונאית הדס שטייף בגלי צה"ל.

ראש מחלקת המודיעין בשב"ס הוא אחד התפקידים הרגישים בארגון. להט היתה אחראית על עשרות קציני מודיעין - העיניים והאוזניים של מדינת ישראל בקרב אסירים פליליים ישראלים ובקרב אסירים פלשתינאים, המרצים בבתי הכלא עונשי מאסר בגין עבירות ביטחוניות. מתוקף תפקידה היא מפקחת על הפעלת מאות "מקורות" - אסירים שמשתפים פעולה עם השב"ס והמשטרה, ושמדווחים על הנעשה בין כותלי הכלא ומלקטים מידע על מעשים פליליים וביטחוניים שמתרחשים מחוץ לכלא. בסמכותה גם להורות על האזנות סתר לטלפונים של האסירים, בתנאי שהם נעשים באישור בית המשפט.

להט נחשבה לסיפור הצלחה. אשה שהגיעה להישגים מרשימים בארגון גברי, שההערכה בציבור כלפיו אינה גבוהה במיוחד. היא צמחה מהשטח ועשתה את הקריירה המקצועית שלה בשב"ס. היא ניהלה את כלא הנשים "נווה תרצה" ואחר כך ניהלה גם כלא "גברי" - "הדרים" בשרון. בדצמבר 2004 נכנסה לתפקיד קצינת מודיעין ראשית. היו כבר מי שדיברו עליה כעל מועמדת לתפקיד נציב שב"ס, אך לפני שנתיים אירעה תקלה חמורה: אסיר המרצה עונש מאסר עולם על רצח העביר בתחילת אפריל 2006 לקציני מודיעין של כלא אשל בבאר שבע, ולקצין המודיעין האחראי עליהם - תחילה בטלפון ולאחר מכן בפגישה - מידע על כוונת מחבלים לבצע פיגוע.

האסיר מסר כי צפוי "פיגוע גדול בפסח או בחול המועד פסח, בשרון או במרכז". אף שעד אז נחשב האסיר למקור "מהימן", שידיעותיו "סבירות", התעלם מערך המודיעין של השב"ס, בראשות להט, מההתרעה על הפיגוע, לא רשם אותה במאגר המידע הממוחשב, ולא העביר אותה, כפי שנדרש ממנו, לשב"כ.

בחול המועד פסח, ב-17 באפריל 2006, פוצץ עצמו מחבל מתאבד מהג'יהאד האיסלאמי במסעדת "פלאפל שווארמה ראש העיר" בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב. 11 בני אדם נהרגו בפיגוע. לאחר הפיגוע ניסו קציני מודיעין בשב"ס לטשטש, לחפות ולהסתיר את כישלונם. בין השאר, הם הדיחו אסירים למסור עדויות שקר ולפגוע במהימנות האסיר המדווח. מבקר המשרד לביטחון פנים נדרש לחקור את הנושא רק בעקבות תחקירה של הדס שטייף ובעקבות דיווחים נוספים בתקשורת. לפני כחודש פירסם המבקר דו"ח, שבו הוא מגדיר את מה שקרה "אירוע חמור" ו"כשל מערכתי".

בנוגע ללהט קבע מבקר המשרד כי "קמנ"ר לא מימשה את אחריותה המקצועית בנוגע לאירוע לאחר התרחשותו. היא היתה מחויבת לבצע תחקיר מיד עם היוודע לה הנושא באפריל 2006. ניתן היה לצפות שתוצאות התחקיר היו מובילות למידע שהיה קיים אצל קציני המודיעין, לפני הפיגוע, והדבר היה מביא לתחקור הנושא גם על ידי השב"כ ומאפשר בדיקת האסיר ומהימנותו". עוד נאמר עליה בדו"ח: "מצופה מקמנ"ר להיות בשיתוף פעולה הדוק יותר מול השב"כ, לקבל מהם משוב על המידע שמועבר, אישושו או הפרכתו ולבחון מולם את חשיבות ואמינות הדיווחים והמקורות".

למרות הביקורת הקשה והקביעות נוקבות של הדו"ח, בשב"ס טרם החליטו מה לעשות עם שלושת קציני המודיעין שהתרשלו ואחר כך שיקרו כדי לחפות על כישלונם ואף גרמו ביודעין לחשיפת האסיר כמקור. לגבי המפקדת שלהם, אמר מקור במשרד לביטחון פנים כי הנציב הקודם יעקב גנות (שהיה מועמדו של השר אבי דיכטר לתפקיד מפכ"ל המשטרה) רשם לה הערה בתיק האישי וסיכם עמה שתעזוב את השירות לאחר שתצא לחופשת לימודים. עם זאת, הנציב החדש מסרב לקבל את הסיכום ומתלבט באילו צעדים לנקוט נגדה, בין השאר, משום שבינתיים הועלו נגד להט חשדות נוספים, שבעקבותיהם נפתחה חקירת המשטרה.

לא היו ניצולים

מחר, 27 ביולי, ימלאו 52 שנה להפלת מטוס אל על על ידי מטוסים של חיל האוויר הבולגרי ולמותם של כל 58 הנוסעים ואנשי צוות. ניר ברוך, גמלאי של השב"כ ואיש עסקים, היה אז הממונה הזמני על הנציגות הדיפלומטית של ישראל בסופיה, בירת בולגריה, וחש לאזור האסון כדי לגבות עדויות מעדי ראייה. השבוע הוא נזכר באסון האווירי הקשה ביותר בתולדות ישראל, כאילו התרחש רק אתמול:

"זה קרה בשעות הבוקר המוקדמות, מטוס נוסעים מסוג קונסטליישן של אל על נכנס בטעות לשטח האווירי של בולגריה. היו בו שבעה אנשי צוות ו-51 נוסעים. זו היתה טיסה מסחרית שבועית רגילה, שמסלולה היה מלונדון, דרך שטחה האווירי של יוגוסלוויה, לישראל.

"התוכנית הטכנית של הטיסה לקחה בחשבון אפשרות של רוחות בעוצמה של 20 קשר, אולם כמה עשרות קילומטרים לפני שהמטוס הגיע לשמי סקופיה, התפתחה סערה עזה ובלתי צפויה, שתועדה על ידי מגדלי הפיקוח של בלגרד וסקופיה. עוצמת הרוח הגיעה ל-70 קשר והמטוס נסחף מזרחה. הטייסים נאלצו לתקן את מסלול הטיסה בארבע מעלות, אך מכשירי המטוס ניזוקו מהסערה ולא עבדו כראוי. נראה שהטייסים לא היו מודעים להיסחפותו של המטוס מזרחה, וכתוצאה מכך המטוס נכנס לשטח האווירי של בולגריה בעומק של חמישה-שמונה קילומטרים, דרומית לעיר טרון.

"חיל האוויר הבולגרי הזניק שני מטוסי יאק-23, שהשיגו את מטוס אל על מעל לעיר הנקראת היום בלגווגראד. מטוס אל על המשיך בטיסתו דרומה מבלי להתחשב בשני המטוסים המלווים אותו. בשלב זה המטוס טס מעל הנהר סטרומה. יש להניח שהטייסים חשבו שהם עדיין נמצאים בשטח יוגוסלוויה ושהנהר מתחתיהם הוא הנהר ורדר, מעליו טסו בטיסותיהם השבועיות באופן שגרתי. יש לציין כי האפיקים של שני הנהרות דומים להפליא.

"כשהמטוס הגיע לעיר פטריץ' שבבולגריה, הוא הנמיך את גובה טיסתו ל-650 מטר. ככל הנראה, רק אז גילה הטייס את טעותו ונבהל מנוכחותם של שני מטוסי היאק. אבל זה היה מאוחר מדי. שני המטוסים הבולגריים פתחו באש ממקלעים ומתותח - על כך העידו אחדים מהעדים, איכרים מקומיים, שצפו במתרחש מהקרקע. אין לי ספק כי ההחלטה להפיל את המטוס התקבלה בידיעת הפיקוד הסובייטי ובאישורו. שני הטייסים הבולגרים שהפילו את מטוס אל על זכו בתחילה לשבחים רבים, אך כעבור זמן לא רב, מסיבות בלתי ידועות, השתחררו מהצבא.

"העדים העידו על מה שראו הן באוזני, והן בפני שתי ועדות החקירה שהגיעו לאזור התקרית. דיווחתי על כך מיד לממונים עלי ושלחתי דו"חות למשרד החוץ הישראלי. דיווחי משרד החוץ הבולגרי ודיווחי משרד החוץ הישראלי הועמדו לרשות החוקרים, אבל דיווחי חיל האוויר הבולגרי נשארו חסויים עד היום הזה.

"בסך הכל שהה מטוס אל על במרחב האוויר של בולגריה, מרגע כניסתו דרומית לטרון ועד להפלתו צפונית לפטריץ', כשש-שבע דקות. לא היו ניצולים. המטען וחפציהם האישיים של הנוסעים התפזרו על פני שטח של כשני קילומטרים.

"ישראל, ארה"ב, בריטניה וארצות אחרות שנתיניהן היו בין נוסעי המטוס, פנו בדרישה לקבלת פיצויים למשפחות הנספים. ממשלת בולגריה סירבה. אחרי משא ומתן ממושך ומייגע, הגיע הנושא לדיון בבית המשפט הבינלאומי בהאג, במארס 1959, ארבע שנים לאחר האסון. הדיונים בבית הדין נמשכו כשלושה שבועות. החלטת בית המשפט היתה כי 'יש לתת סיכוי לשני הצדדים, ישראל ובולגריה, למצוא דרך לפתרון אפשרי של הסכסוך'. במשא ומתן שנוהל בהמשך במשך תקופה ממושכת, סוכם שבולגריה תפצה כל משפחה ב-8,000 דולר. ישראל תבעה הרבה יותר, אך בולגריה התעקשה לשלם רק את המינימום שנקבע באמנות תעופה בינלאומיות. בחלוף השנים האסון נשכח ורק בני המשפחות, חברת אל על וקומץ אזרחים אחרים זוכרים את מה שקרה.

"בשנים האחרונות רווחו כמה תיאוריות קונספירציה לפיהן לבולגריה ולפיקוד הסובייטי נודע כי במטוס היה כביכול נציג של המוסד, ולכן הוחלט להפילו. אלה הן טענות סרק חסרות בסיס. הבולגרים הפילו את המטוס, באישור הפיקוד הסובייטי, משום שהמלחמה הקרה יצרה פראנויה אצל הסובייטים ואצל הגרורות שלהן במזרח אירופה. הם ראו בכל פעולה, גם בפעולה תמימה או כזאת שמקורה בשגגה, איום קיומי. בנסיבות ובאווירה אחרות אפשר היה להימנע מהאסון".

בעוד ימים אחדים יהיה לשר הביטחון אהוד ברק יועץ תקשורת חדש. יועצו הנוכחי, גור צלליכין, יפנה את מקומו לרונן משה, שהיה עד כה יועץ התקשורת של השר בנימין (פואד) בן אליעזר. המינוי החדש משלים למעשה את איוש מרבית התפקידים הבכירים במשרד הביטחון. שתי משרות נותרו עדיין בלתי מאוישות: האחת של דובר/ת המשרד, תפקיד שמבצעת בפועל מעיין מלכין, שהיתה עוזרת של הדוברת הקודמת, רחל נידק-אשכנזי, שפרשה לפני שמונה חודשים.

המשרה השנייה שמתפנה היא של המשנה למנכ"ל המשרד, שמתפנה עם פרישתו לגמלאות של יחיאל חורב, הממונה על הביטחון במערכת הביטחון - המלמ"ב המיתולוגי. חורב עמד בראש המלמ"ב במשך 21 שנה, ולפני כארבע שנים הוענקה לו גם דרגת המשנה למנכ"ל.

לאחר שחרורו כקצין צעיר בצה"ל, בסוף שנות ה-60, חורב החל לעבוד כקצין ביטחון באחת היחידות הסודיות של הלשכה לקשרי מדע (לק"ם), שבראשה עמד בנימין בלומברג. הלק"ם היתה למעשה זרוע לריגול טכנולוגי של ישראל, מעין קבלנית גניבות, והתמחתה בהשגת מידע, חומרים וציוד לתעשיות הביטחוניות, כולל לכור הגרעיני בדימונה ולרפא"ל. הלשכה פורקה רשמית ב-1986, כדי לשכך את זעמה של ארצות הברית לאחר שנתגלה כי הפעילה את המרגל ג'ונתן פולארד.

חורב, שראה עצמו ככוהן הגדול של הביטחון הישראלי, היה אחד הפקידים השנויים ביותר במחלוקת בשירות הציבורי. עוצמתו היתה כה רבה, עד שהיו מי שטענו, שלא בצדק, כי הוא מחזיק בחומר סודי ומביך על בכירי מערכת הביטחון, כולל שרי ממשלה. חורב חתר להפוך את המלמ"ב ליחידת הביון הרביעית לצד מוסד, שב"כ ואמ"ן, אך הצליח בכך רק חלקית.

חורב לחם ללא חת בשחיתות של קטנים כגדולים. ראוי לציון מיוחד מאבקו בתא"ל רמי דותן מחיל האוויר שהורשע בעבירות מרמה ושוחד, ונקט גישה חסרת פשרות בפרשיות שטיפל בהן: בין השאר הוא התנגד לשחרורו המוקדם של המרגל מרכוס קלינגברג; ניהל את המערכה נגד תא"ל יצחק (יאצה) יעקב, שכתב ספר שכלל מידע על תוכניות החימוש הרגישות ביותר של ישראל; והיה האחראי העיקרי לסירוב הממשלה לאפשר למרדכי ואנונו לעזוב את ישראל. אבל המאבקים האלה, מול תקשורת וחברי כנסת ביקורתיים, במיוחד לאחר שלפני כשמונה שנים נחשפו ברבים שמו ותמונתו, התישו אותו בשנים האחרונות. חורב "עיגל" פה ושם פינות והעדיף שמידע על חשד לעבירות על טוהר המידות שהגיע אליו יועבר לחקירות המשטרה ולנציבות שירות המדינה.

רק על דבר אחד סירב להתפשר: השמירה על תוכנית הגרעין של ישראל, וכעת הוא פורש לאחר שהספיק לטפל בעוד פרשה ביטחונית.

למחליפו בראשות המלמ"ב התמנה אמיר קין, בן 48. חורב המליץ עליו וועדת איתור, בראשות מנכ"ל משרד הביטחון פינחס בוכריס, העדיפה השבוע את קין על פני מתחרהו העיקרי, שלומי מעיין, שעומד בראש היחידה לאבטחת מידע במלמ"ב. מעיין הודיע כי ימשיך לעבוד תחת קין.

קין היה בנעוריו בבני עקיבא, שירת בגולני ולאחר לימודי גיאוגרפיה וארץ-ישראל באוניברסיטת בר אילן, לפני כ-20 שנה, הגיע למשרד הביטחון. הוא הצטרף למלמ"ב ועסק בתחומים של אבטחת מידע ואבטחת קשרי חוץ של משרד הביטחון ושל התעשיות הביטחוניות. לאחר מכן היה ראש לשכתו של המנכ"ל אילן בירן, נשלח לנסיעת "צ'ופר" לארבע שנים כנציג משרד הביטחון באוסטרליה, ובשש השנים האחרונות היה יועץ למנכ"ל עמוס ירון. מדובר אמנם רק בחילופי פקידים, אך למעשה מתחיל בכך עידן חדש באחד ממוקדי הכוח החשובים ביותר של ישראל.



שרידי מטוס אל על בבולגריה. שיא המלחמה הקרה


החקירה נגד להט (בתצלום) היא פלילית, אך יש לה גם היבטים ביטחוניים. מרשתה של להט הסכימה רק לומר כי היא נמצאת בחופשה וייתכן שתצא לחופשת לימודים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו