שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אריק פנר
אריק פנר

הראלד טריביון

לונדון. לטים בריי, מנהל בכיר בחברת היי-טק, נמאס משדה התעופה היתרו בלונדון. באחרונה, במהלך נסיעה מביתם בוונקובר לברלין, הוא ומשפחתו החמיצו את טיסת ההמשך בשל צפיפות-יתר בתחבורה האווירית בהיתרו. משפחת בריי אמנם הגיעה בסופו של דבר לברלין - בטיסה דרך קלן - אולם המזוודות שלהם נשארו בלונדון יומיים נוספים.

בריי נשבע להימנע מהיתרו ככל הניתן - והוא אינו לבד. גם הבריטים מתלוננים תכופות על התנועה האווירית ושאר המרכיבים של מערכת התחבורה המופרטת ברובה. נהגים בריטים מתמודדים עם הכבישים העמוסים ביותר באירופה. משתמשי התחבורה הציבורית סובלים מעיכובים תכופים בשירותי הרכבת התחתית, למרות שהם משלמים לא פחות מארבעה ליש"ט (כ-35 שקל) בעבור נסיעה בכיוון אחד בתוך מרכז לונדון.

למרות זאת, המדינה מוציאה כיום על רכבות יותר מאשר השקיעה לפני ההפרטה, בעוד שרמת השירות לא משתווה לזו שבמדינות אחרות באירופה. מסמך ממשלתי מכיר בכך שמרבית ההשקעה כיום היא בתיקון כשלי ההפרטה הלקויה.

אמנם, לא רק ההפרטה אשמה במצב התחבורה הציבורית. בריטניה היא הצפופה ביותר מבין מדינות אירופה הגדולות והיא מחילה חוקי תכנון נוקשים. ואולם, ממשלה אחר ממשלה גרמו למצב להחמיר עוד יותר, הסביר כריסטיאן וולמר, מחבר הספר "הקו הלא נכון: כיצד אידיאולוגיה ואי-יכולת הרסו את הרכבות של בריטניה". בשאיפתם לצמצם את הוצאות הממשלה, הם הפכו "כפייתיים לגבי פתרונות הנסמכים על השוק הפרטי", אמר.

הכסף הפרטי הושקע ברכבות באמצע שנות התשעים, וברכבת התחתית של לונדון ב-2003 - במסגרת תוכניות מורכבות המפרידות בין הפעלת הרכבות עצמן, לבין בעלות ותחזוק של המסילות. בנוסף, היו נוסחאות מסובכות מדי שהסדירו את יחסי היום-יום בין הצד הפרטי לרשויות הציבוריות. כעת, גורמים מרכזיים בשתי תוכניות ההפרטה התמוטטו והממשלה נאלצת להיחלץ לעזרה.

לאחר הפרטת הרכבות, המחירים של מיזמי בניית התשתיות עלו בצורה משמעותית; עלות שדרוג של הקו המרכזי בין לונדון לבירמינגהאם ומנצ'סטר, שלפי ההערכות אמורה היתה להיות שני מיליארד דולר, הכפילה עצמה פי ארבעה. בעקבות זאת, לריילטראק, החברה שרכשה את השליטה בתשתיות הרכבת, מונה מפרק זמני ב-2001. ב-2002, שבע שנים לאחר ההפרטה, הבעלות על התשתיות עברה לחברה ללא מטרות רווח - צעד שלפי פרשנים מקביל למעשה להלאמה. הממשלה גם נאלצה לשלם למפעילי הקווים מאות מיליוני ליש"ט כדי שהרכבות ימשיכו לנסוע.

מכירתה ב-1987 של ה-BAA (רשות שדות התעופה הבריטית), שהפעילה את שדות התעופה היתרו, התגלתה כיציבה יותר מבחינה כלכלית מהפרטת הרכבות או הרכבת התחתית. אולם הבעיות באות מכיוון אחר. ההפרטה העניקה ל-BAA מונופול כמעט מוחלט על תחבורה אווירית לתוך אזור לונדון והחוצה ממנו, ולכן אין לחברה תמריצים לשפר את רמת השירות שלה. בתנאים אלה, אין פלא שטים בריי לא מעונין להשתמש בשדה התעופה המרכזי של לונדון. "היתרו הוא גרוע באופן חריג במונחי שדות תעופה בינלאומיים", הוא קובע.

מצב התחבורה

רכבות

הופרטו בשנות התשעים, אך תאונות קטלניות ובעיות כלכליות הביאו להלאמה חלקית שלהן

רכבת תחתית

ב-2003 הופרטה חלקית הרכבת בלונדון, אך השנה עברה אחת החברות הפרטיות לניהול מפרק

שדות תעופה

ב-1987 נמכרה מפעילת שדה"ת בלונדון. הצפיפות עלתה, השירות הידרדר

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ