בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חופרים וחופרים - ואין מבקרים

מאז החלו החפירות בתל חצור בתחילת שנות ה-90, מניב האתר ממצאים מרתקים בלא סוף: שני ארמונות מפוארים, פסלים מאבן ומברונזה ותכשיטים רבים. אונסק"ו זיכתה את התל בתואר "אתר מורשת עולמית", אבל מספר הישראלים שמצפינים למקום אפסי

תגובות

כשבועיים לפני תום עונת החפירות האחרונה בתל חצור, ביולי השנה, התגלה באתר לוח טין ועליו כתובת בכתב היתדות שעניינה ניחוש בכבד. מדובר במנהג רווח במזרח הקדום: כהני דת בחנו כבד של בעל חיים שהוקרב לאלים וניבאו את העתיד על סמך הממצאים. התעודה שנמצאה בחצור עדיין לא פוענחה, אבל כתב היתדות שמופיע בה מזכיר בסגנונו תעודות מהעיר מארי, ששכנה על גדות הפרת בסוריה של ימינו. מארי היתה מרכז מדיני חשוב בתקופת הברונזה התיכונה, 2000-1550 לפני הספירה, וחצור היתה העיר היחידה בארץ ישראל שעמדה אתה בקשר באותה עת.

על הקשרים בין שתי הערים מלמדות כ-20 תעודות שנמצאו בארכיון במארי, וכן תעודות כמו כתובת הטין שנחשפה הקיץ ותעודות נוספות שנמצאו בחצור. התעודות ממארי מספרות על חשיבותה של חצור, על שיירות מסחר שעברו דרכה, שגרירים שהגיעו אליה ונגנים וזמרים שישבו בה. במאה ה-18 לפני הספירה עברה חצור תהליך של התרחבות וצמיחה. העיר נוסדה ככל הנראה בסוף תקופת הברונזה הקדומה, באלף השלישי לפני הספירה, בחלקו העליון של התל.

אש נוראה

בחפירות שנערכו במקום בשנות ה-50 וה-60 נחשפו ממצאים המעידים על הקשרים ההדוקים שקיימה חצור כבר בתקופת הברונזה הקדומה עם מרכזי ההתיישבות ששכנו מצפון לה, ועל היותה חלק משמעותי מהתרבות שרווחה בצפון כנען. הקשרים הענפים עם המרחב שסביבה עודדו ככל הנראה רבים מתושבי צפון ארץ ישראל לבוא אל העיר והיא התרחבה אל המדרונות הצפוניים של התל והתפשטה בכל השטח שבינו לנחל חצור. שטח העיר בשיאה הגיע לכ-800 דונם, ומספר תושביה אז, בתקופת הברונזה התיכונה והברונזה המאוחרת, נאמד ב-15-20 אלף.

העיר, שהוקפה בסוללה גדולה ובחומה, שנחשפו בחפירות שניהל פרופ' יגאל ידין באתר באמצע המאה הקודמת, היתה אחת החשובות ביותר לא רק בצפון ארץ ישראל, אלא במזרח התיכון כולו. הממצאים מחפירות האתר מעידים על קשריה הנרחבים עם מארי, מצרים, הממלכה החתית, בבל, כרתים, יוון ועם קפריסין. אין פלא שבתיאור כיבוש העיר בספר יהושע נכתב: "כי חצור לפנים היא ראש כל הממלכות האלה" (יהושע י"א, 10).

מעבר לשטח הגדול של העיר, גם המבנים שנחשפו בה מעידים על גדולתה. המשלחת בראשות פרופ' אמנון בן תור, שחופרת באתר מאז 1990, חשפה חלקים נרחבים מהמתחם המלכותי שעל האקרופוליס (העיר העליונה). "חפירות קרן זלץ בחצור לזכר יגאל ידין" נערכות על ידי המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובחסותה של החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.

על המדרון הפונה לעיר התחתונה, סמוך למערכת מדרגות שקישרו בינה לעיר העליונה, נחשף מבנה מונומנטלי מתקופת הברונזה המאוחרת (1550-1200 לפני הספירה). המבנה הוקם מאבני בזלת מהוקצעות ואבני גיר גדולות ומסותתות. חלק מאבני הבזלת שימשו לריצוף מרחב הכניסה אל המבנה, שבו נמצאה במת פולחן העשויה אבני בזלת מוחלקות. הבמה עצמה היא לוח בזלת אחד, כשני טונות משקלו, שבו נוקבו ארבעה שקעים, שחוקרי האתר משערים ששימשו להצבת רגלי כס שעליו ישב מלך או פסלו של אל. עד עתה אין הוכחות לכאן או לכאן. החוקרים משערים שהארמון שבו ניצב הכס, שימש לצרכים מינהליים.

מבנה מונומנטלי אחר, שנמצא בחלק העליון של העיר, מתוארך גם הוא לתקופת הברונזה המאוחרת. זה היה ארמון שבחצרו, מול פתחו, נמצאה עוד במת פולחן. קירות הארמון, שהיה ככל הנראה ארמון טקסי, נבנו מלבנים ובסיסיהם צופו באבני בזלת מהוקצעות שמעליהן הונחו קורות ארזים. בארמון זה התגלו כתובות בכתב יתדות, פסלים מאבן ומברונזה ותכשיטים. בעונת החפירות האחרונה, שהסתיימה בראשית אוגוסט, נמצא גם פסל אבן שעליו חרותים סימני כתב מצרי.

בן תור ועמיתתו לחפירה, ד"ר שרון צוקרמן, משערים שהמבנה שבעיר העליונה, שכוסה בגג בשנים האחרונות על מנת להגן עליו מפני פגעי מזג האוויר, היה ארמון ששימש את מלכי חצור הכנענית לעריכת טקסים ופולחנים. שני המבנים המונומנטליים שעל התל חרבו, יחד עם מבנים ציבוריים אחרים בעיר התחתונה, בשריפת ענק במאה ה-13 לפני הספירה. לפי הממצאים - לבנים שהותכו לזכוכית, כלי חרס שנמסו, קורות עץ שנהפכו לאפר - השריפה לובתה על ידי שמן הזית הרב שהוחזק ככל הנראה בארמון, רוחות חזקות והעץ שבקירות. הטמפרטורה, לפי ההערכה של משלחת החפירות בראשות בן תור, הגיעה ל-1,300 מעלות צלזיוס.

שאלה שנויה במחלוקת, שספק אם אפשר לספק לה תשובה ברורה, היא מי אחראי לאותה שריפה נוראה. ידין סבר שהיה זה מעשה ידיהם של שבטי ישראל בהנהגת יהושע, שכבשו את הארץ באותה תקופה. בן תור נוטה לקבל את עמדתו של ידין, בשיטת האלימינציה: כוחה ומעמדה של חצור בתקופת הברונזה המאוחרת והביצורים שבהם הוקפה הופכים את ההשערה שאחת משכנותיה תקפה אותה ויכלה לה לבלתי סבירה. כוחות חיצוניים, כמו האימפריה המצרית, הם מועמדים סבירים לכיבוש חצור, אבל אין שום תעודה מצרית מאמצע המאה ה-13 שבה מוזכר אירוע כזה. גויי הים, שהתנחלו במישור החוף הדרומי ובשפלה, לא הגיעו צפונה כל כך. לעומת זאת, מתעודה מצרית מסוף המאה ה-13 לפנה"ס עולה כי באותו זמן קיים היה בארץ יסוד אתני שכונה בפי המצרים "ישראל". מכאן, שאין סיבה לשלול את הדברים רק מפני שהם כתובים בתנ"ך, אומר בן תור.

איפה הארכיון?

לאחר החורבן, ננטשה חצור לפרק זמן של 100-150 שנה. היישוב באתר חודש בתקופת הברזל, במאה ה-11 לפנה"ס, אך בעיר העליונה בלבד. העיר התחתונה לא נושבה עוד. היישוב בראשית תקופת הברזל היה דל וקטן. רוב השרידים מתקופה זו, שכמוהם נחשפו גם השנה, כוללים קירות דקים ועשרות בורות שטיבם אינו ברור ושמולאו אפר ושברים של כלי חרס. בשני מקומות על התל התגלו שרידיהם של מתקני פולחן, הכוללים מצבות מבזלת.

מאה שנה מאוחר יותר, בתקופת הממלכה המאוחדת של דוד ושלמה, שבה חצור למעמד של עיר חשובה. הממצאים מראים כי בתיה תפסו בפרק זמן זה רק את חלקה המערבי של העיר העליונה, אבל הם מאוששים גם את התיאור המקראי, שלפיו חצור היתה חלק ממפעלות הבנייה של שלמה המלך.

בכניסה לעיר נחשף עוד בימיו של ידין מבנה שער, הכולל שישה תאים - שני טורים של שלושה חדרים, הניצבים זה מול זה וביניהם מעבר. בקדמת השער היו שני מגדלים. אל השער נצמדת חומת סוגרים - חומה הבנויה משני קירות, חיצוני ופנימי, שמחיצות מחלקות את החלל שביניהם לתאים - שגם היא תוארכה לאותה תקופה. מבנה מגורים רחב ידיים שעל רצפותיו נמצאו כלים המתוארכים למאה ה-10 לפני הספירה מתחבר אל החומה בריצוף, ומכאן שתאריך המכלול כולו הוא המאה העשירית לפני הספירה, ימיה של הממלכה המאוחדת.

שערים דומים ביותר לשער שנחשף בחצור נמצאו גם בתל מגידו ובתל גזר, עובדה המחזקת את ההשערה שכל השלושה הם חלק ממפעלות הבנייה של שלמה, כפי שהציע ידין כבר בשנות ה-50: "וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה, לבנות את בית ה' ואת ביתו ואת המילוא ואת חומת ירושלם; ואת חצור ואת מגידו ואת גזר" (מלכים א', ט', ט"ו).

במאה התשיעית לפני הספירה, בתקופתו של אחאב, הוכפל שטח העיר והיא הוקפה חומה חדשה, שתחמה את כל שטחה של העיר העליונה והוקמו בה מפעל מים מרשים, מצודה ומבני מחסנים. העיר התקיימה גם במאה השמינית לפני הספירה, שממנה נחשפו בעונה הנוכחית שרידים של בתי מגורים ומתקנים. בעונות הבאות מתכננים בן תור וצוקרמן לחפור מתחת לבתי המגורים הסמוכים למדרון הצפוני של התל, בתקווה שהממצאים שייחשפו יספקו בסיס מוצק יותר להשערות על טיבן של השכבות הקדומות יותר, מתקופת הברזל ומתקופת הברונזה. אולי אפילו יתגלה שם הארמון האדמיניסטרטיווי הכנעני והארכיון של חצור, שאותו מחפשים החופרים מאז ששבו לעבוד באתר.

גם במבנים בחצור של תקופת הברזל נמצאו סימנים לחורבן והרס. בניגוד לחורבן מתקופת הברונזה המאוחרת, מקורו של החורבן מתקופת הברזל אינו שנוי במחלוקת. הכל מייחסים אותו לתגלת פילאסר השלישי מלך אשור, שבשנת 732 לפני הספירה כבש את חצור ואת מגידו ואז השתלט על כל הגליל ומישור החוף והגלה את תושביהם: "בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח ואת קדש ואת חצור ואת הגלעד ואת הגלילה כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה" (מלכים ב' ט"ו כ"ט).

אחרי החורבן האשורי לא שבה חצור לגדולתה. בחלק העליון של העיר נבנו מצודות בתקופה האשורית, הפרסית וההלניסטית, אבל חצור, האתר שבו נערך לפי המקרא הקרב המכריע שפתח את הארץ להתנחלות הישראלית ובו החל גם חורבנה של ממלכת ישראל כ-500 שנה מאוחר יותר, היתה לאתר חסר חשיבות.

בן תור מצר על כך שישראל המודרנית אינה מעניקה לאתר את החשיבות הראויה לו. אף על פי שתל חצור הוא גן לאומי, ריחוקו מהמרכז וסיבות אחרות גורמים לכך שרק מעטים פוקדים את האתר, שבו אפשר ללמוד, לדבריו, כה הרבה על החיים בתקופת המקרא ועל ההיסטוריה של ארץ ישראל בתקופה הכנענית והישראלית.

יחסית לחשיבותו, מספר המורים, התלמידים והתיירים שפוקדים אותו זעום ביותר. הקושי של תל חצור לתפוס את המקום הראוי לו בתודעה הציבורית בולט באופן מיוחד בהתחשב בעובדה שארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, אונסק"ו, הכריז על החצור כעל אתר מורשת עולמית, יחד עם תל מגידו ותל באר שבע (גם דרך הבשמים בנגב הוכרזה אתר מורשת עולמית נפרד). טקס ההכרזה על שלושת התלים המקראיים היה אמור להתקיים במארס בחצור, אבל מזג אוויר סוער הביא לביטול הטקס במועד שנקבע, ומועד חלופי לא נמצא עדיין.



תצלום אוויר של תל חצור: הארמון הטקסי (מקורה בגג) ומימינו שער ששת התאים מהמאה העשירית לפנה"ס. למטה: צלמית ברונזה (שצופתה בעבר בזהב) שנמצאה בשכבת השריפה בארמון הטקסי. תצלום: Sky Balloons למשלחת חפירות חצור



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו