בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כלא נוה תרצה, רמלה

כלא נוה תרצה, כלא הנשים היחיד בישראל, הוקם ב-1968 ומאכלס 220 אסירות. הספרייה הוצגה לנו על ידי ורד גוטמן, ראש תחום חינוך בכלא, והספרניות המתנדבות דניאלה (בת 40, שפוטה ל-4 שנים) ומיכל (בת 56, שפוטה ל-15 חודשים)

תגובות

* מספר ספרים משוער: 2,670

* ז'אנרים בולטים: ספרות עברית, מתח, רומן רומנטי, ריגול, ספרות מתורגמת, ביוגרפיות, עיון, מחזות, שירה ומגזינים כגון "מסע אחר" ו"לאשה" ("יש לנו מנוי")

* שפות: עברית (1,850 ספרים), רוסית (600 ספרים), ערבית (120 ספרים), אנגלית (100 ספרים) ומעט ספרים בצרפתית

* שיטת סידור: לפי א"ב (שם המשפחה של הסופר), וכל ספר נושא מספר קטלוגי

* מדיניות השאלה: בעת הכנת המדור התגלה כי בניגוד להוראות, הספרניות מאפשרות לכל אסירה לשאול 3 ספרים ולהחזיק בהם עד חודש (גוטמן: "טוב שריעננו את הנהלים באמצעותכם. תרשמי שמותר רק 2"). אין עונשים, אין קנסות

* מספר הקוראות: 140 (הספרניות: "בשיא מחזיקות הקוראות הרוסיות. אבל אין לנו מושג מה הן קוראות, כי אנחנו לא יודעות רוסית").

* מספר ההשאלות: 60 השאלות בחודש, 720 השאלות בשנה.

* תקציב הספרייה: גוטמן: "פעמיים בשנה אנחנו מזמינות ספרים דרך מחלקת חינוך, טיפול ושיקום בשב"ס. בנוסף, בשנה האחרונה אימצה ספריית רמלה את ספריית הכלא ותרמה תקציב שנתי של 10,000 שקל".

* רכישות אחרונות לספרייה: "צלה של הרוח" (מיכל: "ספר יפהפה, שמאפשר לקורא להרגיש כאילו הוא משוטט בברצלונה", ודניאלה מוסיפה: "מאפשר בריחה אמיתית"); "החיוך האטרוסקי" (מיכל: "אני קוראת ומתמוגגת); "שנה ליד הים" מאת ג'ון אנדרסון (מיכל: "מפעים").

* ספרים שהן מתכוונות לרכוש: "מלבי אקספרס" מאת מיקי גבע (דניאלה: "נשמע חמוד"); "כרת" מאת יעל משעלי (מיכל: "שמענו שהוא טוב"); "מקימי" (דניאלה: "ראיתי את נעה ירון בראיון בטלוויזיה, נראה לי מעניין"); "השבועה" מאת רם אורן (הספרניות: "כולן פה מאוד אוהבות את הכתיבה שלו"); ו"מעשה בטבעת" של אילן שיינפלד, העוסק בסחר בנשים יהודיות במאה ה-19 למטרת זנות.

* הספר הישן בספרייה: הספרניות מתלבטות בין "מלחמה ושלום" מאת לב טולסטוי לבין אוסף משיריו של שלמה אבן גבירול.

הספר היקר ביותר בספרייה: "מרק - המדריך הרפואי השלם לבית ולמשפחה" (דניאלה: "האסירות כמעט ולא מעיינות בו").

היוצרים האהובים: רם אורן, שרה אנג'ל, ג'ון גרישם, אמי טאן, שפרה הורן, דניאל סטיל, יוכי ברנדס ומאיר שלו.

ספרים פופולריים במיוחד: כל כתבי מאיר שלו, כל כתבי רם אורן, "גרעינים לבנים" מאת יוכי ברנדס, "חצוצרה בוואדי" של סמי מיכאל, "סמטת השקדיות" של דורית רביניאן, "פרא אציל" מאת דודו בוסי.

לאיזה ספר יש "תור" הכי ארוך: "כמו גחליליות" מאת נורית מץ (הספרניות: "יש שני עותקים וזה לא מספיק, הספר מתעד הידרדרות של בחור ממעמד גבוה לסמים. האסירות מאוד אוהבות ספרים בנושאי סמים"); "מלאך או שטן" של שרה אנג'ל (דניאלה: "האסירות מרגישות צורך לבדוק האם התיאור שלה אמין ותואם את תנאי הכלא"); וכמובן, רם אורן (מיכל: "כל אסירה שמגיעה מתחילה ברם אורן, כנראה בגלל ההמלצות של החברות לתא").

לאיזה ספרים האסירות חוזרות הכי הרבה פעמים: דניאלה: "האסירות לא חוזרות אף פעם אחורה, מבקשות לקרוא דברים חדשים, להוציא את הרוסיות, שכנראה בגלל שאין מבחר גדול של ספרים ברוסית הן קוראות את אותו ספר שוב ושוב".

אילו ספרים נשארים על המדף: "בעקבות הזמן האבוד" של מרסל פרוסט, כמו כתבי עגנון, ביאליק ואלתרמן, מעלים אבק וממוקמים במדף העליון, סמוך לתקרה, בשל חוסר עניין.

תרומה ייחודית לספרייה: גוטמן: "הועלו בכלא שתי הצגות של חנוך לוין, ואלמנתו, ליליאן ברטו, תרמה לנו את כל המחזות שלו. בנוסף, סמדר שיר שהרצתה כאן תרמה לנו מבחר גדול מספריה".

ספרי ילדים פופולריים: "והילד הזה הוא אני", "הביצה שהתחפשה", "משלים" של לה-פונטיין (גוטמן: "70% מהאסירות הן אמהות לילדים. במסגרת ביקורי הילדים בכלא האמהות מקריאות להם סיפור כדי לתת תחושה של בית ולשקם את הקשר, ויש אפילו אסירה שמקריאה לילדה שלה סיפור כל ערב בטלפון").

ספרים ש"הלכו לאיבוד" הכי הרבה פעמים: "נקמה" של שרה אנג'ל, ו"המוח" מאת אילן בכר ויצחק דרורי המתעד את חייו של דרורי, שביצע את שוד הכספות הגדול בבנק הפועלים ב-1985, שבו נשדדו 168 כספות ונגנב סכום של 700 אלף דולר.

השורה האהובה עליך ביותר בספרים שבספרייה: דניאלה: "כל שורה או פיסקה שמתארות את העולם שבחוץ, ארצות אחרות ואת הים אהובה עלינו, כי הן מעניקות לנו תחושה של חופש".

המוטו של הספרניות: "הקריאה - שקט פנימי ושקט באגפים".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו