בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם אוסישקין ייפול שנית, גם בבירה?

70 שנה לאחר שאוסישקין קרא על שמו את רחוב יהודה הלוי בירושלים, נאבקים אמנים להשבת השם המקורי

תגובות

באחד הלילות הקרובים, ייפשטו חבורה של משוררים ואנשי רוח על אחד מרחובותיה המרכזיים של שכונת רחביה בירושלים ויתקנו עוול היסטורי בן 74 שנה. חברי הקבוצה ידאגו למחוק כל זכר לשם אותו נושא הרחוב מאז 1933, מנחם אוסישקין, ובמקומו יציינו את שמו המקורי של הרחוב, רבי יהודה הלוי.

הסיפור שמאחורי שמו של רחוב אוסישקין כבר צמח לפני עשורים למימדים של אגדה אורבנית ירושלמית, אבל ביסודה, מדובר במעשה שהיה ואף מגובה במסמכים ומחקר היסטורי. בשנת 1926, החליטה אגודת רחביה, שהקימה את ראשוני הבתים בשכונה, לקרוא לחמשת הרחובות המרכזיים שלה בשמותיהם של חכמי ספרד מתקופת תור הזהב. למרות דימויה האשכנזי של רחביה באותה תקופה, נתנה דווקא העדה הספרדית שם את הטון. חמישה רחובות אכן נקראו בשמותיהם של רבי שמואל הנגיד, שלמה אבן גבירול, רבי אברהם אבן עזרא, הרמב"ן ורבי יהודה הלוי. בקצה השכונה ניצב גם בניין הקרן הקיימת לישראל, בראשה עמד באותן השנים מנחם אוסישקין, אחד העסקנים המרכזיים של התנועה הציונית. אוסישקין עמד בראש קק"ל מ-1923 ועד יום מותו ב-1941, ובאותה מידה שהטביע את חותמו על יישוב הארץ ברכישת קרקעות, הקמת יישובים ונטיעת יערות, גם ביקש לשוות לירושלים בה התגורר אופי ציוני יותר כראות עיניו.

השינוי הראשון שדרש ואף קיבל, היה שינוי רחוב רבי שמואל הנגיד, שהוביל אל בניין קק"ל, והפיכתו לרחוב קרן קיימת לישראל. שמואל הנגיד נאלץ לעבור לרחוב אחר, קטן יותר, במרכז העיר. בשנת 1933, ביום הולדתו ה-70, החליט אוסישקין שמן הראוי שהרחוב המרכזי הניצב לרחוב קק"ל, ראוי להיקרא על שמו. צוותים של עובדי קק"ל נשלחו לקבע בשלטי קרמיקה מהודרים את שמו ומחקו את שמו של רבי יהודה הלוי. תושבי השכונה ניסו למחות, אבל כוחו והשפעתו של אוסישקין היו גדולים יותר וב-1936 נקבע השם החדש באופן רשמי גם במפות. לשמו של רבי יהודה הלוי, הפילוסוף ומשורר הכמיהה לציון, שעל פי האגדה הגיע לאחר נדודים ארוכים לירושלים, שם נרמס למוות על ידי פרש ישמעאלי, לא נותר זכר ברחוב.

שמו של הרחוב נותר כשהיה עד שהתעוררה קבוצת המשוררים "משיב הרוח", שהקימה בשנה שעברה ביחד עם יד בן צבי את המרכז לשירת ירושלים, והחליטה להשיב את כבודו של יהודה הלוי. "מה שמקומם אותי", אומר המשורר אליעז כהן, מראשי הקבוצה, "זה שבלי קשר לרבי יהודה הלוי, שכבה תרבותית אחת מרשה לעצמה לקעקע שכבה תרבותית קדומה. ועל אחת כמה וכמה כשמדובר במשורר שהיה אחד המנועים הכי מרכזיים לכמיהה והכיסופים לציון. הוא הפעים את כל המשוררים שבאו אחריו".

לקמפיין שלהם קראו חברי הקבוצה על שם שירו המפורסם ביותר "ציון הלא תשאלי מה קרה לי? יהודה הלוי חוזר לרחוב", והוא אמור להתרחש בכמה מישורים במקביל. הקבוצה פנתה במכתב לראש עיריית ירושלים שיפעל באמצעות ועדת השמות העירונית כדי להחזיר את המצב ההיסטורי לקדמותו. במקביל, מתכננים בשבוע הקרוב לערוך אירועים של תרבות רחוב, כולל מופעי מוזיקה והקראת שירה ברחוב שיוקדשו לשירתו של יהודה הלוי.

חלק מחברי הקבוצה מתכוונים באחד הלילות הקרובים לעשות מעשה יותר פיראטי ולהציב שלטים משלהם במקום אלה הנושאים את שמו של אוסישקין. בעצת מנכ"ל יד בן צבי, הד"ר צבי צמרת, החליטו שלא לתקן עוול היסטורי אחד בשני ולהפוך רק את השלטים בחצי אחד של הרחוב ולהשאיר את השלטים בשני על כנם. ליוזמה הצטרפו גם קבוצה של משוררים ואנשי רוח ותיקים יותר כמו חיים גורי, רוני סומק ואריאל הירשפלד. עיריית ירושלים והקרן קיימת לישראל בחרו שלא להגיב.



אוסישקין הירושלמי, אתמול (למעלה) והריסות אוסישקין התל אביבי, לפני חודשיים. תצלומים: דניאל בר און, תומר נויברג / ג'יני



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו