בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי זוכר את סברה ושתילה

תעלומת הרצח של אלי חובייקה | סדרה על השואה בטלוויזיה האיראנית | זיכרונותיהם של יעקב חפץ ועובדיה משולם | מה רוצים ממנחם אוסישקין

תגובות

רבע מאה הוא תאריך עגול המעלה בזיכרון אירועים רבים, אך נראה שרק סוכנות הידיעות הצרפתית נזכרה בימים אלה לברר מה זוכרים בישראל על הטבח בסברה ושתילה, מחנות הפליטים בדרום לבנון: מאות מתושביהם נרצחו בספטמבר 1982 בידי כנופיות לבנוניות נוצריות שפעלו בחסות צה"ל - "הפלנגות".

לא זוכרים הרבה, מתברר: לקראת יום השנה ה-25 לטבח, סברה ושתילה שקעו בתהום הנשייה. הנה יסוד להרהור על מה שנותן לפרשות מסוימות נוכחות של קבע בתודעה ההיסטורית לעומת אחרות שאיש אינו רוצה לזכור. זו היתה אחת הטראומות המוסריות הגדולות בתולדות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אך האינתיפאדות והמלחמה השנייה בלבנון כמו איזנו את חשבון הדמים; הבושה ויסורי המצפון עשו את שלהם.

לפני חמש שנים נרצח בביירות אלי חובייקה, שתואר תמיד כמפקד הטבח. קודם לכן הסכים חובייקה להעיד במשפטו של אריאל שרון, שאמור היה להתקיים בבריסל. פוליטיקאים לבנונים אינם חסרים סיבות כדי להירצח, אך מטבע הדברים התעוררה השאלה אם נרצח חובייקה כדי להשתיקו.

שעות אחדות לפני מותו נפגשו עם חובייקה שני פוליטיקאים מבלגיה. אחד מהם, הסנטור ג'וזי דובייה, כיהן אז בראשות ועדת המשפט והוועדה לענייני חוץ בסנט הבלגי. השני היה וינסנט ואן קוקנבורן, כיום מזכיר מדינה בממשלת בלגיה. "פגשנו את חובייקה בסוד", סיפר לי דובייה השבוע. "ישבנו איתו בערך שעה, במשרדו שבפאתי ביירות; המקום היה מוקף שומרי ראש. חובייקה דיבר צרפתית שוטפת. הוא חזר על נכונותו לבוא לבלגיה; לא היה לו חלק בטבח, טען והבטיח כי יש בידו ראיות להוכחת חפותו, אך סירב לגלות לנו אפילו את תמציתן. ניסינו ללחוץ עליו: הוא החשוד העיקרי, אמרנו לו, אם לא הוא ואנשיו - מי אחראי לטבח? הוא השיב שיש לחפש את התשובה אצל צבא דרום לבנון, שפעל בחסות ישראל. ניסינו להוציא ממנו יותר, אך הוא התעקש שאת 'גילוייו' ישמור לבית המשפט בבלגיה". לדברי דובייה, חובייקה לא הזכיר כלל את שרון.

עלילות האיראני הטוב

מנחם אוסישקין. בלתי נסבל
הטלוויזיה הממלכתית של איראן משדרת זה שבועות אחדים סדרת דרמה על רדיפת היהודים במלחמת העולם השנייה; יוצרי הסדרה מגלים אהדה ליהודים. העלילה מתרחשת בפאריס הכבושה. באחד הפרקים רואים קבוצה של יהודים המועלים למשאיות, לעיני העוברים והשבים ברחוב. בין הצופים נמצא חביב פרסה, דיפלומט צעיר המשרת בשגרירות איראן. "לאן לוקחים אותם?" הוא שואל ומישהו משיב לו: "הפאשיסטים לוקחים אותם למחנות ריכוז". בהשפעת האירוע מחליט הדיפלומט האיראני לעשות להצלת היהודים ומנפיק להם דרכונים.

כתב סוכנות אי-פי, נאצר קרימי, מעריך שהסדרה, "דרך ללא חזרה", לא יכלה להגיע לשידור ללא קבלת היתר ממנהיגי הדת באיראן וייתכן כי שידורה משקף את חילוקי הדעות בינם לבין הנשיא מכחיש השואה מחמוד אחמדינג'אד.

כך או כך, מדובר כמובן בסיפור אהבה: הדיפלומט הצעיר, שמגלם השחקן שהאבדין חוסייני, מתאהב בבחורה יהודייה, שרה. היא ובני משפחתה מקבלים ממנו דרכונים. הגרמנים דורשים ממנו הסבר ומאמינים לו תחילה שאלה בני שבט איראני נידח, לא יהודים. אחר כך הם עומדים על התרמית, עוצרים אותו והוא נאלץ לחזור לאיראן. שם כולאים אותו שוב באשמת הנפקת דרכונים מזויפים. עוד יש מקום לקוות שבסוף הכל יסתדר ומי יודע, חביב אולי אף ייפגש עם שרה שלו: כי נותרו עוד שמונה פרקים לשידור; לדברי הכתב - הסדרה זוכה לרייטינג גבוה.

זיכרונות ישראליים

תת אלוף יעקב חפץ, שמת לפני חודשים אחדים ועובדיה משולם, המציין בימים אלה את יום הולדתו השמונים, לא הכירו מן הסתם זה את זה; חפץ, שאחד מאבותיו היה תלמידו של הגאון מווילנה, כבר היה קצין בכיר בצה"ל כשמשולם, יליד תימן, התחיל לעבוד כפועל ניקיון בעיריית תל אביב. שניהם עשו משהו לטובת ההיסטוריה: הם העלו על הכתב את סיפורי חייהם. יותר ויותר אנשים עושים זאת כיום, לבדם, בעזרת קרובי משפחה או אנשי מקצוע; עדיין אין די אנשים שעושים זאת.

יש בין הכותבים הרואים צורך לקשור את עצמם באירועים היסטוריים: חפץ זכר מישהו שבא אליהם הביתה והודיע לאביו שחיים ארלוזורוב נרצח; משולם היה על ה"אלטלנה". פעמים יש בחוברות האלה מידע "היסטורי": חפץ הכיר את בן גוריון, משולם את בגין. חפץ חקר שני קצינים שאחד מהם הבריח שקי סוכר מירדן וחברו מכר נשק לערבים. קצין שלישי החרים באחת המלחמות גלויות שחולקו לחיילים למשלוח הביתה, כדי למכור אותן לאספני בולים. משולם היה בין כובשי יפו ונאלץ לירות בחבר ילדות ערבי שפתח עליו באש.

זה מעניין, כמובן, אך ספרוני זיכרון אישיים ראויים להיכתב גם אם חיים נחמן ביאליק לא היה במקרה אחד האורחים בחגיגת הבר-מצווה של הכותב; די לכתוב איך הגיעו הנה ואיך חיו כאן, מה לבשו ומה אכלו, איך שמחו ואיך התאבלו. ביום מן הימים יהיה איזה נין שלא יידע את נפשו מרוב אושר כשימצא את הספרון שסבא כתב, ואולי גם היסטוריון.

אוסישקין לא אשם

שטות קטנה התגנבה בשבוע שעבר אל התקשורת, גם "הארץ" נתן לה ביטוי: קבוצה של פעילים הקשורים ביד בן צבי, רוצים להחזיר לרחוב אוסישקין שבשכונת רחביה, ירושלים, את שמו המקורי, יהודה הלוי. על פי סיפור ידוע, מנחם אוסישקין, ראש הקרן הקיימת, התגורר ברחוב יהודה הלוי; לרגל יום הולדתו הוא יזם את החלפת שמו של הרחוב ומאז הוא נקרא רחוב אוסישקין. הנה סיפור על עסקן אשכנזי שגזל את התהילה ממשורר ספרדי. עורו הספרדים, אבל הסיפור לא היה ולא נברא.

אוסישקין מצטייר אכן כאיש בלתי נסבל, קיצוני בעמדותיו המדיניות ורודף כבוד, אך את יהודה הלוי הוא לא נישל. הרחוב שנקרא על שמו של אוסישקין היה קודם רחוב הקרן הקיימת. כדי שהקק"ל לא תישאר ללא רחוב - נתנו לה רחוב שנקרא שמואל הנגיד. שמואל הנגיד הוגלה אמנם אל מחוץ לרחביה המיוחסת, אך קיבל רחוב המוליך אל השכונה והוא נושא את שמו עד היום. רחוב יהודה הלוי היה עם השנים לגן הכוזרי ובו, בין היתר, מתחם יד בן צבי; יהודה הלוי קיבל רחוב ברובע היהודי. שום קשר לאוסישקין.



אלי חובייקה. הבטיח לספר


שהאבדין חוסייני. סיפור אהבה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו