משה ענבר
משה ענבר

לזכרו של אנסון רייני

מלומד דגול וידיד אמת

למקרא אחד המכתבים שנתגלו במארי, עיר ממלכה ששכנה בימי קדם במרחק כמאה קילומטרים במורד הפרת מהעיר המודרנית דר א-זור, שהיתה באחרונה בחדשות שלא בטובתה - למקרא אותו מכתב שפורסם באחרונה צצה ועלתה בזיכרוני הפסוקית המקראית "לפתח חטאת רובץ", המצויה בפסוק קשה, שנערמו עליו תלי תלים של פירושים במשך הדורות.

לאחר עיון נוסף עלה בדעתי, שמא הנאמר במכתב ממארי מסביר את המקור לנאמר בפסוקית המקראית. במארי מדובר בפסל של אל הרובץ (הפועל האכדי זהה לעברי) בשער העיר, לצורכי בירור הליך משפטי. מן המפורסמות שהפרקים הראשונים בספר בראשית, פרקים א-יא, רוויים בחומר מסופוטמי. שמא הסופר המונותאיסטי של פרשתנו יצר דימוי ספרותי יפה בהמירו את שם האל במושג "חטאת". לא אל רובץ בפתח אלא ה"חטאת"?

המכתב שמדובר בו נכתב על-ידי איתור-אסד, בין השנים 1773 ל-1770 לפני הספירה, בתקופה ששימש בתפקיד מושל העיר. איתור-אסד כותב את המכתב למלכו זימרי-לים הנמצא באותה שעה מחוץ לבירתו. מסתבר שסוחר זר (כפי שאפשר ללמוד משמו) התלונן לפני זימרי-לים, שעבד שלו נמצא בתוך משלחת של שליחים בבליים שהגיעו למארי, וכי העבד מתעתד לעזוב את מארי בחברתם.

בתגובה על תלונת הסוחר הורה זימרי-לים למושל, שכאשר השליחים הבבליים ירצו לצאת דרך שער העיר, האל של העיר מארי, איתור-מר, צריך לשכב (מילולית: לרבוץ) בשער שדרכו הם מתעתדים לצאת, ואז יוכל הסוחר לתבוע מהבבלים לפני האל את החזרת עבדו.

ואכן, הדבר נעשה כדבר המלך, והשליחים הבבליים עזבו את מארי בלי עבדו של הסוחר. ואיתור-אסד, מושל העיר, שלח את הסוחר לזימרי-לים, שהיה כאמור מחוץ לבירתו, ובידו המכתב הנוכחי, וביקש בו שמלכו ישמע את דברי הסוחר. נראה היה שהסוחר היה צריך לספק למלכו תיאור מפורט של התהליך הדתי-משפטי שהתרחש בשער העיר.

מהמכתב הזה לא ברור מהו אותו הליך הקשור בשכיבתו (או: ברביצתו) של האל דווקא בשער שדרכו עתידים השליחים לצאת. מדוע האל שוכב (או: רובץ)? הסבר מסוים לדבר נמצא במכתב אחר ממארי שהתפרסם רק בחלקו. מסתבר שאל אחר צריך לשכב (מילולית: לרבוץ), ולידו שוכב (מילולית: רובץ) אדם מסוים, שהוא כנראה זה שמשמיע את דבר האל. והאל נשאל אם יש אמת בדברים הנדונים. התשובה ניתנת על-ידי אותו אדם, בשם האל, כמובן, והתשובה נרשמת.

מהעובדה שהאל שוכב אפשר ללמוד שמדובר בסוג של אינקובציה (incubation; מהפועל הלטיני שפירושו "לשכב על"), של מי ששוכב במקדש בציפייה להתגלות האל, למשל בחלום, ולפירוש המסר האלהי (ראה שמואל א, ג: 3-51). אולם במכתב הראשון מדובר בהליך המתקיים לאור היום בשער העיר, כי רק אז פתוחים שערי העיר ליציאת השליחים. מהמכתב השני אי-אפשר ללמוד אם הטקס נעשה ביום או בלילה.

והנה נוסח המכתב ממארי:

אמור אל אדוני: כה אמר איתור-אסד עבדך:

מקודם הסוחר אור-שול-פ-אאה פנה אל אדוני באומרו: "העבד שלי נמצא עם השליחים הבבליים". האיש הזה אמר את זאת לאדוני ואדוני כך הורה לו: "כאשר השליחים הבבליים ייצאו לדרך, איתור-מר (אל העיר מארי) צריך לרבוץ בשער שייצאו דרכו, ואתה תבע את עבדך". את זאת אדוני אמר לאיש ההוא. בהתאם להוראה, שאדוני הורה לו, איתור-מר רבץ בשער העיר, והאיש הזה היה תובע [את עבדו. פוזור-מרדוק ו...תילתי, השליחים הבבליים, לא לקחו אותו. עתה הנה שלחתי את האיש הזה אל אדוני. אדוני צריך לשמוע את דבריו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ