תומר זרחין
תומר זרחין

למרבה ההפתעה, היתה זו דווקא הופעתו של הזמר אלטון ג'ון במרוקו בשנה שעברה שחרצה את גורלו של דניאל רדואן, אזרח מרוקאי הנרדף בארצו בשל היותו הומוסקסואל. רדואן, שניסה לזכות במעמד של פליט בישראל, נענה על ידי משרד הפנים בטיעון המוחץ לפיו הומואים אינם נרדפים במרוקו, והראיה - הופעתו של ג'ון במדינה.

"מר ג'ון ידוע בנטיותיו המיניות כגאה מוצהר (...) ובכל זאת המשטר אפשר את קיום ההופעה". כך נכתב בחוות הדעת שאומצה בסופו של דבר על ידי כל משרדי הממשלה, ובהם משרד המשפטים.

רדואן, בן 42, הגיע לישראל לפני 12 שנה, לאחר שהתחבר עם ישראלים שפגש במרוקו. הוא ברח מארצו, שבה קיום יחסים הומוסקסואלים אסור על פי חוק, לאחר שסבל מהתעללות מתמשכת מצד משפחתו וחבריו בשל נטייתו המינית. נציבות האו"ם לפליטים שטיפלה בתיקו בעבר העריכה כי רדואן לא יקבל הגנה במרוקו אם יחזור.

אולם מלבד הזמר הידוע, טען משרד הפנים - כהוכחה למצב הנוח לכאורה של ההומוסקסואלים במרוקו - כי באחרונה הוקם במדינה ארגון בשם "באסמה", המפעיל בתים בטוחים וקליניקות רפואיות לבני הקהילה, ומספק להם ייעוץ משפטי. אלא שבידי עו"ד ענת בן-דור, המייצגת את רדואן מטעם הקליניקה לזכויות פליטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, תיעוד המוכיח כי באסמה הוא לא יותר מקבוצת דיון באינטרנט.

בנוסף, בן-דור הציגה חוות דעת המתארת את מצב ההומוסקסואלים במדינה. לפי חוות הדעת, הומוסקסואלים נתונים לרדיפה מתמדת מצד השלטונות והאזרחים. עד הציגה בן-דור פסקי דין מהולנד ומארה"ב שהכירו בהומוסקסואלים מרוקאים כפליטים בשל נרדפותם.

על בן-דור היה להבהיר לוועדה כי מוטב שישראל תלך בעקבות הפרשנות שהעניקו מדינות המערב לאמנה הקובעת את הקריטריונים לקבלת הבקשות, ולפיה רדיפה על רקע מגדרי מקנה זכאות למעמד פליט.

החזרה למרוקו - גזר דין מוות

רדואן דובר עברית שוטפת, מוקף בחברים ישראלים ורואה את עצמו ישראלי לכל דבר. הוא פעיל באגודת ההומואים והלסביות בארץ, ואף יזם פרויקט לתמיכה וסיוע לבני הקהילה המבוגרים. עד שיוכרע סופית עניינו, הוא עובד בחברה להשכרת רכב באזור השרון. לדבריו, הוא אינו רואה אפשרות לפיה יעזוב את ישראל. מבחינתו, חזרה לארצו פירושה מוות. על רדואן יהיה להיות בהסגר ולהתחבא מחשש לפגיעה ולרדיפה.

אבל הסיכוי לזכות במעמד של פליט בישראל קלוש, והמספרים מגוללים את הסיפור כולו. לפי נתוני רשות האוכלוסין, מאמצע שנת 2009 ועד היום הוגשו בישראל כעשרת אלפים בקשות הכרה למעמד של פליט - רק שמונה מתוכן התקבלו.

מנגד, בשנת 2010 באוסטרליה עמד שיעור מבקשי המקלט שהוכרו כפליטים על 50.8%, ולאחר הגשת ערעור זכו עוד 23.3% בהכרה. כמו כן, באוסטריה עומד שיעור ההכרה בפליטים על 17.7% מאלה שהגישו בקשה, בבלגיה 22.4%, בגרמניה 36.5% ובאיטליה 10%.

בישראל הסמכות לתת מקלט נתונה בידי שר הפנים. השר נעזר בהמלצות הוועדה המייעצת לעניין מבקשי מקלט, הפועלת מטעם המדינה וחברים בה נציגים במשרדי הממשלה השונים. החל משנת 2009 מרואיינים מבקשי המקלט על ידי אנשי יחידת האר-אס-די (Refugee Status Deprtmrnt) של משרד הפנים, שאמורים לערוך תחקיר על מדינות המוצא שלהם. בנוסף בודקים אנשי היחידה אם הבקשה עומדת בתנאי האמנה הבינלאומית, בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951.

הקריטריונים לקבלת הבקשה קבועים באמנה, ולפיהם על המבקש לזכות במעמד של פליט להיות מחוץ למדינת האזרחות או התושבות הקבועה שלו ולהוכיח פחד מבוסס היטב לרדיפה בארץ המוצא - תנאי שבתי משפט במערב פירשו כהפרה חמורה של זכויות אדם בסיסיות. בין אלה מונה האמנה גם פגיעה על רקע דתי, גזעני, לאומני, פוליטי וחברתי.

לדברי עו"ד בן-דור, העובדה כי הרוב המוחלט של הבקשות שמוגשות להכרה כפליט בישראל נדחות, נעוצה בפרשנות הצרה מאוד - עד כדי לא מקובלת - של אמנת הפליטים על ידי הוועדה.

"גורלות נחרצים על סמך מידע שגוי"

לדברי בן-דור, "הוועדה בישראל לא מכירה בסיטואציות שבעולם המערבי ייזכו במעמד של פליט. למשל, אישה שסובלת מאלימות במשפחה במקום מוצאה לא נכנסת לפרשנות האמנה בישראל. כך גם הומואים. כך גם כשמדובר ברדיפה במדינת המוצא על ידי גורם לא ממשלתי, כמו מליציות חמושות, שממש מאיים על מבקש המעמד בארצו. מבחינת משרד הפנים בישראל זאת לא רדיפה".

עוד לטענתה של בן-דור, עבודתה של יחידת האר-אס-די אינה מקצועית. בדיון דומה בעניינו של מבקש מקלט הומוסקסואל מגאנה, הדפיסו באר-אס-די תצלום מהאינטרנט של גברים הצועדים בגאנה בבגדי נשים, והודיע שמדובר במצעד גאווה, המספק הוכחה כי הומוסקסואלים אינם נרדפים במדינה.

"בדיעבד התברר לנו כי מדובר היה במצעד תחפושות היתולי באחת האוניברסיטאות בגאנה, וכי במדינה אין מצעדי גאווה, והומואים אכן נרדפים בה. האופן שבו גורלות נחרצים על סמך מידע שגוי הוא מסוכן", אמרה בן-דור.

ברשות האוכלוסין וההגירה דחו את הטענות ומסרו כי יחידת אר-אס-די עברה הכשרה מקיפה בסיוע נציבות האו"ם לפליטים ובפיקוחה. אנשי הנציבות, נמסר, ממשיכים ללוות את היחידה והסטנדרטים של העבודה והבדיקה של היחידה הם הסטנדרטים לפיהם נבדקו בקשות בעבר על ידי הנציבות.

ביחס לרדואן נמסר כי ככלל, הגישה העקרונית להמליץ על מעמד מקלט או לדחות בקשה מבוססת אך ורק על מחקרים מעמיקים בנושא כל מקרה ומקרה ועל המצב במדינת המוצא. "אין כל גישה המתייחסת להופעות או לכל סוגיה שולית מסוג זה. במקרה האמור, הוחלט לדחות הבקשה לאחר מחקר מעמיק ומאחר שאינה עומדת באף אחד מיסודות האמנה הבינלאומית. בקשתו לעיון מחדש תלויה ועומדת בימים אלה", נמסר.

מייעץ לשר ישי בנושא פליטים: העו"ד שייצג את בניזרי

מי שעומד בראש הוועדה המייעצת לענייני מבקשי מקלט הוא אינו אחר מאשר עו"ד אבי חימי, מעורכי הדין הפליליים הבולטים בישראל, שהרבה לייצג ראשי משפחות פשע, בינהם אסי אבוטבול, שלום דומרני והאחים אוחנה. חימי זכור גם כמי שייצג את השר לשעבר שלמה בניזרי בערעור שהגיש לבית המשפט העליון על הרשעתו בעבירות שחיתות שלטונית.

חימי נשאל אתמול על ידי "הארץ" מה לו, עורך דין פלילי, בוועדה מסוג זה. לדבריו, עובדת היותו עורך דין פלילי מזה 22 אינה פוסלת אותו מלעסוק בנושאים משפטיים מגוונים, כשם ששופט שמתמנה עוסק בתחומי משפט מגוונים.

כשהתבקש להתייחס לעובדה כי בעבר ייצג את בנזירי, והיום הוא עומד בראש ועדה המייעצת לשר הפנים מש"ס, אמר חימי כי המינוי שלו קיבל אישור משותף של משרד הפנים ומשרד המשפטים. "אינני זקוק לטובות מאיש, אני משקיע מזמני בעשרות ישיבות כדי לתרום לנושא".

באשר לעובדה כי רק שמונה בקשות להכרה במעמד פליט התקבלו בשנתיים האחרונות אמר חימי כי יש לקחת בחשבון כי עשרות אלפי מסתננים זוכים להגנה זמנית מפני גירוש, לפעמים למשך שנים ארוכות. לדבריו, "אפשר לבחון את ההחלטות שלנו ואת ההחלטות של שר הפנים בעתירות לבית המשפט. רובן הגדול של העתירות נדחות ואנחנו מונחים על ידי פסיקות בתי המשפט בסוגיה הזאת".

תומר זרחין

דניאל רדואן, שלשום. רואה את עצמו ישראלי לכל דברצילום: תצלום: דודו בכר
עו"ד חימיצילום: תצלום: אלברטו דנקברג
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ