שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יוסף חסן
יוסף חסן

פירוק המועצה המקומית בירכא באפריל 2007 ומינוי ועדה קרואה במקומה, החזירו את משבר הרשויות המקומיות הדרוזיות לסדר היום הציבורי ולכותרות העיתונים. המשבר מזכיר את המאבק העיקש ואת ההתנגדות העממית של תושבי ג'וליס, ירכא, יאנוח, ג'ת ואבו סנאן נגד חוק איחוד הרשויות הדרוזיות בגליל המערבי, שבסופו בוטל החוק באפריל 2004.

ההתעניינות המחודשת במצב הקטסטרופלי של הרשויות המקומיות הדרוזיות נובעת גם הפעם מהתנגדות התושבים בירכא ובמקומות אחרים לכך שינוהלו על ידי שכירים שימונו על ידי משרד הפנים.

כלי התקשורת מתמקדים בדרך כלל בהאשמות ההדדיות ובגורמים הרבים למשבר המתמשך ברשויות הדרוזיות. מצד אחד, הפקידות הבכירה של הממסד, ובמיוחד של משרד הפנים, טוענת שחלק מהרשויות הדרוזיות לא מנוהלות באופן תקין וכי ראשי הרשויות הם האחראים למצב הקשה שאליו נקלעו מרבית הרשויות. מצב זה מתבטא בעיקר בהעדר תוכניות הבראה מאושרות, בשיעורי גבייה נמוכים מאוד ובמינויים לא נחוצים על רקע פוליטי וחמולתי.

מצד שני, ראשי הרשויות והתושבים מטילים את האחריות על הממסד הישראלי, וטוענים כי היישובים שלהם מופלים לרעה ולא מקבלים את ההקצאות והתקציבים המגיעים להם ממשרדי הממשלה, ובמיוחד ממשרד הפנים.

מדיניות פירוק המועצות של משרד הפנים פוגעת בתושבים. הדחת ראשי רשויות נבחרים נתפשת בקרב התושבים כהחלטה לא נכונה, לא יעילה ובעיקר לא דמוקרטית. מינוי ראשי ועדות קרואות וחשבים מלווים בני עדות אחרות לרשויות במשבר נתפשים כפגיעה בכבוד התושבים והעדה בכלל. התושבים מחזקים את הטיעונים שלהם בכך כי לרשויות יהודיות מפורקות לא ממנים אף פעם ראשי ועדות קרואות דרוזים או ערבים.

עם זאת, לפעמים אפשר להרגיש כי קיימת הבנה מסויגת למניעי משרד הפנים לפירוק רשויות מקומיות נכשלות. אולם, תמיד קיימת תחושה קשה מאוד בגלל מינוי פקידים לא-מקומיים.

ההתנגדות להדחת ראשי רשויות בולטת במיוחד בקרב הדרוזים בישראל, שמהווים קבוצת מיעוט חריגה מבחינת האופי הדתי, החברתי, הגיאוגרפי, ההיסטורי והאתני. בניגוד לערביי ישראל, הרואים עצמם כחלק מהישות הפלשתינית והפאן-ערבית, הדרוזים בישראל משרתים בצה"ל ולא רואים עצמם כחלק מהמיעוט הערבי. מאז קום המדינה, ובעיקר לאחר החלת חוק גיוס חובה על הצעירים הדרוזים ב-1956, הממסד הישראלי מחזק את הפרטיקולריזם המסורתי של הדרוזים, ומעודד גיבוש זהות "חדשה", השונה מזו של בני המיעוטים האחרים ומזהותם של היהודים.

הלאומיות הדרוזית שונה מהלאומיות האתנית ומהלאומיות הטריטוריאלית, בעיקר משום שאין לדרוזים בישראל נטיות ושאיפה להגדרה עצמית, לממשל ולמדינה משלהם, ואין להם טריטוריה לאומית. הזהות האישית של הדרוזים קשורה למקום וליישוב שבו הם חיים, ולא לטריטוריה לאומית דרוזית. מכאן יחסם וזיקתם של הדרוזים ליישוב, למקום ולסביבה שבה הם גרים.

מדיניות פירוק הרשויות המקומיות, הדחת ראשי רשויות נבחרים, מינוי חשבים מלווים לרשויות במשבר, ובמיוחד ראשי ועדות קרואות לרשויות מפורקות כמו ירכא, מהווים אמצעים יעילים ביותר לטיפול במשבר הרשויות המקומיות הדרוזיות מבחינת משרד הפנים, אבל בטח לא מבחינת התושבים הדרוזים. מדיניות זו פוגעת באופן קשה בתחושת העצמאות של התושבים; גורמת לתחושה של איבוד האוטונומיה המקומית של היישוב ופוגעת מאוד במרכיב הקשר והזיקה לטריטוריה שבה הם חיים. הפגיעה במרכיב זה של הזהות האישית הוא הגורם העיקרי להתנגדות למדיניות הבלתי מתחשבת של פירוק רשויות ושל מינוי פקידים "זרים".

שיפור מצב הרשויות הדרוזיות אינו תלוי רק במדיניות משרדי הממשלה, אלא גם בהובלת תהליכי שינוי פנימיים מרחיקי לכת. המנהיגות הדתית והפוליטית הדרוזית חייבת לדאוג לשינוי נורמות חברתיות ותרבותיות, המשפיעות על תפקודם של ראשי הרשויות ועל תפישת תפקידה, חשיבותה והשפעתה של הרשות המקומית על חיי הפרט והחברה.

חברי המועצה הנבחרים כנציגי החמולות והקואליציות השונות, העסקנים הפוליטיים ונכבדי היישובים חייבים לאפשר לראש הרשות הנבחר למלא את תפקידו ולנהל את הרשות ואת היישוב לפי החוק. שינוי מצבן המידרדר של הרשויות הדרוזיות מותנה קודם כל בהעלאת שיעורי הגבייה. לכן חשוב לפעול במישור החברתי, הדתי והחינוכי, כדי להעלות את המודעות בקרב התושבים לגבי חשיבות גביית מס הארנונה כאמצעי לייעול ולשיפור מצבן הכלכלי של הרשויות הדרוזיות.

השיקולים של מקבלי ההחלטות בכל הרמות, במשרד הפנים ובמשרד האוצר, הם בעיקר שיקולים כלליים, כלכליים ולא מתחשבים בקבוצות אוכלוסייה מיוחדות. המדיניות הנוכחית גורמת להתחזקות תחושת הניכור והבגידה, הפגיעה והמועקה בקרב נבחרי הציבור והתושבים. תחושות אלה הן תחילתו של משבר אמון רציני, שבעתיד יהיו לו השלכות רבות על מרקם היחסים בין העדה הדרוזית לממסד הישראלי.

הכותב הוא מרצה בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ