בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצחוק והדמעה

הוא לא למד משחק ולא התכוון להיות שחקן, אך במשך עשרות שנים - מ"התרנגולים", דרך שלישיית "הגשש החיוור" ועד "הכל דבש" - היה ישראל פוליאקוב מאבות ההומור הישראלי. בני משפחה, אמנים וחברים נפרדים

תגובות

אתמול לפנות בוקר, כשהוא מוקף בבני משפחתו, מת השחקן ישראל (פולי) פוליאקוב בבית החולים רבין. בן 66 היה במותו. הוא הותיר אחריו את אשתו שוש, ילדיו איתמר, יעל ואריאל, ושני נכדים. ארונו יוצב על בימת האולם הגדול בתיאטרון הקאמרי בתל אביב, היום ב-11:00. לאחר טקס האשכבה תתקיים הלוויה בקיבוץ עינת.

פוליאקוב חלה בסרטן הכבד לפני חודשים אחדים, אך איש מבני משפחתו ומקורביו לא שיער כי מותו קרוב כל כך. לפני כשבועיים אושפז בבית החולים. זמן קצר לפני כן היה עסוק בחזרות עם חברו גברי בנאי על ההצגה בתיאטרון באר שבע "אתה צעיר רק פעמיים". בזמן החזרות הוא אושפז, חזר לחזרות ושוב אושפז, אך בתיאטרון חיכו לו. "לא רציתי לוותר עליו בהצגה בשום אופן, ולכן דחיתי את יציאת ההצגה פעמיים", מספר נתן דטנר, מנהל תיאטרון באר שבע. "לפולי היה רעב לבמה. הוא היה קומיקאי מדהים עם חוש תזמון נדיר".

פוליאקוב, מאבות ההומור של הבמה הישראלית ושחקן בעל נוכחות בימתית ממגנטת, מעולם לא למד משחק וגם לא התכוון להיות שחקן - הוא רצה להיות חקלאי ולגדל ירקות. כישרונו התגלה בבית הספר החקלאי בכפר הירוק, שם למד. הוא התקבל ללהקת הנח"ל, שם פגש צעיר אחר, גברי בנאי, שהפך לחברו בחיים ועל הבמה. באותו זמן הכיר גם את שייקה לוי, ששירת בלהקת פיקוד מרכז.

בלהקת "התרנגולים" נפגשו השלושה שוב. עם פירוקה הציע אמרגן הלהקה, אברהם דשא פשנל, להקים להקת בידור ששמה "הגשש החיוור". התוכנית הראשונה, "שמחת זקנתי", הוצגה בנובמבר 1964. הלהקה וההומור שלה הפכו נכס צאן ברזל של התרבות הישראלית. פוליאקוב וחבריו גברי בנאי ושייקה לוי זכו על מפעל זה בפרס ישראל בשנת 2000.

בזיכרון הקולקטיווי נצרב פוליאקוב בזכות הדמויות הבלתי נשכחות שגילם בשלישיית "הגשש החיוור". הוא היה אהרן הסוהר מכלא 6, הוא היה נשרק'ה הספורטאי המגושם, ומיוחס פקיד הבנק, והרומני - דמויות שאיש לא יכול לגלם כמותו.

לאחר פירוק הלהקה החל את הקריירה השנייה בתיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע. הוא הופיע כטבח ב"אמא קוראז'" בקאמרי, וב"משפחת ישראלי", "סוחרי גומי", ו"שובו של בוריס שפילמן" בתיאטרון חיפה. גם כאן הצליח לבלוט, וגם כאן זכה לשבחים על תפקידיו. כשגילם את הסוהר פרוש באופרטה "העטלף" של יוהאן שטראוס באופרה הישראלית הוא גנב את ההצגה, "וזה קשה מאוד לגנוב את ההצגה", כתב עליו מבקר התיאטרון של "הארץ" מיכאל הנדלזלץ, בדצמבר 2001. לשבחים הצטרף מבקר המוסיקה של "ידיעות אחרונות" חנוך רון, שכתב כי "פוליאקוב הציל את האופרטה. אצלו המלים התנגנו טוב יותר מאשר בפי הזמרים".

בין בדרן לשחקן

פוליאקוב נולד ב-1941 בירושלים על הר הצופים לשלמה ומרים, וגדל בתל אביב. אביו היה מאמן כדורגל של הפועל תל אביב ומת מהתקף לב בגיל צעיר, אמו מתגוררת עד היום בתל אביב. נישואיו הראשונים לזמרת ריקי גל לא נמשכו זמן רב, ואת אשתו השנייה שוש פגש בשלהי שנות ה-70 כשהיתה דיילת באל על. באותה תקופה פגש גם את חברו עו"ד מיכאל לוין. "אני רואה עצמי כבן משפחה וחברו הקרוב ביותר", אומר לוין, "הוא האדם הכי מופלא שפגשתי ואפגוש אי פעם. הוא היה איש רוח באותה מידה שהיה מצחיק. היה נאמן בחברות ונאמן למשפחה, והתרחק מרכילות כמו מאש. אני מרגיש תחושת אובדן קשה וחלל עצום שאני לא יודע כיצד למלא".

"הוא היה איש צדיק", מבכה אותו בתו יעל פוליאקוב, "אין אנשים כאלה, ומי שמכיר אותו יודע זאת. במשפחה נהגנו לצחוק עליו שהוא יותר מדי טוב וישר ונדיב, ואמרנו לו שכולם יעבדו עליו. אבל מעל הכל היה אבא מדהים. מהרגע שנולדנו הדבר היחיד שעניין אותו היתה המשפחה. היתה לנו זכות גדולה לאבא כזה. עם הפרגון שלו, האהבה שלו והכישרון שלו - היה יכול לעשות עוד המון דברים נהדרים".

שייקה לוי: "אני מכיר אותו מאז הצבא. לא היינו באותן להקות - הוא היה בלהקת הנח"ל ואני בלהקת פיקוד מרכז - אבל היינו חברים, הלכנו יחד להצגות יומיות. היינו משפחה, גם לאחר שהלהקה התפרקה. נפגשנו הרבה. שייקה היה אדם רציני, מעמיק, סקרן ואיש ספר. בנסיעות שלנו להופעות הארוכות הנהג סידר לו מנורה במכונית כדי שיוכל לקרוא. בעבודה שלו על תפקיד היה קפדן, יסודי והכי מדויק. היה חששן גדול, חשב שצריך עוד ועוד לעבוד על תפקיד. הוא יחסר לי מאוד. הוא באמת היה לי אח, ושותף. שלושתנו יכולנו לשבת ולשוחח בינינו בלי לדבר. זה היה קשר דם שהוא נצחי".

מותו הפתאומי גרם לתדהמה וצער בקרב רבים מעולם הבידור. עמרי ניצן, במאי "אמא קוראז'" והמנהל האמנותי של הקאמרי: "הוא חיבר בנקודה שבין בדרן לשחקן, והפך את הבידור לאמנות מאוד מכובדת. פולי היה שחקן-יוצר גם בטיפוסים שהם קלישאות. האפיונים שלו בגלריית הדמויות שגילם היו מדויקים כל כך, תוצאה של הבחנה דקה ומקורית. בחדר החזרות התגלה אדם עם נדיבות לב וחום אנושי. בכלל, הוא ההוכחה שלא צריך מרפקים כדי להצליח, כל מה שצריך זה כישרון גדול".

השחקן משה איבגי מספר: "הופענו ב'סוחרי הגומי', שם הצטיין כשחקן נפלא ונדיר עם איכויות דרמטיות וקומיות. במפגש שלי אתו זכיתי להכיר אדם נפלא ונדיב ואינטליגנטי, בן אדם חם וחיובי, אופטימי וצנוע".

עודד דוידוף, במאי הסדרה "הכל דבש" שיצרה יעל פוליאקוב, ובה כיכבה עם אביה: "בשנתיים האחרונות הפכתי חלק מהחיים של המשפחה הזאת, כי הרבה מהעבודה נעשתה מתוך הבית. פולי הכניס את האישיות והנשמה לסדרה, וכל הצוות ואני בתוכם למדנו כל הזמן מהרגישות והרצינות שלו, מאהבתו למקצוע ולחיים. כואב שזה קרה כה מהר, היה לו כל כך הרבה מה לעשות ולהגיד. זה אובדן לתרבות ולהוויה שלנו כאן בכלל".



ישראל פוליאקוב. "הגנו לצחוק עליו שהוא יותר מדי טוב וישר ונדיב", אומרת בתו יעל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו