בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי 57 שנה, גם המצבה של חנה סנש הועברה לישראל

תגובות

אתמול,יום הוצאתה להורג של חנה סנש לפני 63 שנים בידי כיתת יורים בהונגריה, הושלם מסע בן ארבע שנים שערך אחיינה, איתן סנש, להבאת מצבתה מהונגריה לישראל. המצבה, שהונחה על קבר חנה סנש בבית הקברות היהודי בבודפשט ב-1945, הובאה לישראל בסיוע משרד הביטחון. מחלקת צנחנים עמדה מאחורי המצבה הצנועה שהוצבה בקיבוצה של חנה סנש, שדות ים. במרכז המצבה חקוק תבליט אשה ובתחתיתה שירה של סנש "אשרי הגפרור". חוקרת ספרות ואמנות הונגריה, הד"ר אנה סלאי, מספרת כי "לאחר כיבוש בודפשט על ידי הצבא האדום, יכולה היתה קתרינה, אמה של חנה סנש, להגיע סוף סוף לקבר בתה".

לדברי סלאי, "רק אדם נוצרי ידע את מקום קבורתה של סנש בבית הקברות היהודי בבודפשט והוא שהוביל את אמה למקום קבורתה, בחלקת המרטירים. לאחר שאותר הקבר החליטה האם על הקמת המצבה וביקשה כי פסל ידוע בהונגריה יפסל אותה". לאחר מכן, עלתה קתרינה סנש לישראל, ונפטרה בטרם זכתה לראות את הנחת המצבה.

ב-1950 הועלו עצמותיה של חנה סנש לישראל. לדברי איתן סנש, "מדובר היה במסע מרשים שנמשך כמעט שבוע. הוא יצא מבודפשט, דרך וינה, נמל טרייסט באיטליה, העברת הארון לאוניית חיל הים. אחר כך היו טקסים בנמל חיפה, עיריית חיפה, תל אביב, בניין המוסדות הלאומיים בירושלים ולבסוף קבורה בהר הרצל. בדרך נערך טקס בשדות ים, בחזית הבית שבדיוק הוקם אז לזכרה".

אלא שבבית ההנצחה שהוקם בשדות ים לפני 57 שנים כבר החלו לנגוס רוחות הים וכיום הוא לא מצליח למשוך יותר מ-15 אלף מבקרים בשנה. כעת מבקשת העמותה להנצחת חנה סנש וצנחני היישוב, כי המקום יתמלא תוכן חדש וייבנה בו אגף תצוגה חדש.

"האבן הגיעה הביתה, אך חומרי הרוח של חנה עדיין מחפשים בית, מקום בטוח לשכון בו שעדיין, 60 שנה אחרי עצמאות ישראל, לא נמצא", אמר האחיין דוד סנש.

בני משפחתה של חנה סנש וחברי הקיבוץ מקווים כי הנחת המצבה, ליד "בית חנה סנש" בשדות ים, תהווה אות להנחלת המורשת של הצנחנית-המשוררת, שעדיין לא נמצא מקום לארכיון העשיר שהותירה אחריה.

השר עמי אילון, שדודו יונה רוזן גייס את סנש וצנח ביוגוסלוויה, ציין כי ראוי שבבית יהיה עיסוק "במורשת שמהותה מנהיגות אזרחית, יחסים שבין הפרט לכלל ומהו תפקידנו בעולם הזה. 'קול קרא לי והלכתי', אמרה חנה סנש, זו מורשתה".

ד"ר סלאי אמרה כי "המיתוס הופך בשלב מסוים להיות חסר חיים. לעומת זאת החיים של חנה סנש היו מלאי חיים, תוכן, מחשבה, רגשות, שליחות, משבר העלייה, קליטה, חינוך - כל זה נעלם מהדמות שעטופה במיתוס".

+ת.ז.

חנה סנש

נולדה ב-1921 בבודפשט ? עלתה לארץ ב-1939 והיתה ממקימי שדות-ים ? ב-1943 התנדבה לצבא הבריטי ? ב-1944 צנחה בגבול הונגריה-קרואטיה והצטרפה לפרטיזנים ? ביוני 44' נתפסה בהונגריה והוצאה להורג



הטקס בשדות ים, אתמול. "למורשת עוד אין בית", אמר אחיינה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו