בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי סירוב של שנים: 180 מקרי חצבת שלחו את החרדים לקבל חיסון

שני אורחים מאנגליה באו לחתונה בירושלים והדביקו 180 בני אדם במחלה

3תגובות

באחד הבקרים בתחילת השבוע, נערכה בכולל בבית הכנסת המרכזי של חסידות ברסלב באזור שכונת מאה שערים בירושלים, סעודת מצווה לרפואתה של ילדה בת 12 שלקתה בחצבת. הילדה, בת לאחת המשפחות המוכרות בברסלב, מאושפזת במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים "שערי צדק", ומונשמת. לאחר הסעודה, התבקשו הלומדים בכולל לומר את שמה של הילדה, כסגולה להחלמתה. עד לאחרונה היה זה הטיפול המקובל במקרים אלה אצל חלק מהפלגים החרדיים הקיצוניים.

הציבור החרדי עומד עתה מול התפרצות חמורה של מחלת החצבת, מחלה שכמעט ולא מופיעה באוכלוסייה הרחבה (על המחלה ראו בעמוד 8). התנגדותם של חלק מהפלגים החרדיים הקיצוניים לחיסונים הותירה ילדים ונשים בהריון, הפגיעים יותר למחלה, חשופים ללא הגנה בפני הנגיף. אולם נראה שההתפרצות הנוכחית, שפגעה כבר ב-180 איש מהאוכלוסייה החרדית בירושלים ובבית שמש, פוגגה גם את הגרעין הקשה של ההתנגדות לחיסונים. בתי ספר פותחים את שעריהם בפני אחים ואחיות, והורים מבוהלים מביאים את ילדיהם לטיפות החלב. בחודשיים האחרונים חוסנו 19 אלף ילדים מקרב האוכלוסייה החרדית בירושלים ובבית שמש, יותר ממחציתם מהפלגים הקיצוניים.

"מגפת" החצבת החרדית פרצה בסוף הקיץ, לאחר שלחתונה חרדית בירושלים, שהשתתפו בה מאות מוזמנים, באו שני אורחים מאנגליה שהיו נשאי נגיף החצבת. השניים חלו ואושפזו בירושלים, ולאחר מכן הגיעו אל המרפאות ובתי החולים עשרות חולים בחצבת, בעיקר ילדים ונשים בהריון, כולם ממשפחות חרדיות שלא חיסנו את ילדיהן. סגנית הרופא המחוזי בירושלים, הד"ר ניצה אברמסון, אומרת ש-180 החולים הידועים למשרד הבריאות הם רק קצה הקרחון. "יש לשער שעשרות רבות של חולים לא דווחו כלל", אמרה.

ילדי ישראל מקבלים את החיסון נגד חצבת בשני חלקים: חיסון אחד בגיל שנה, ופעם נוספת בכיתה א' או ב'. ההתנגדות של הפלגים החרדיים הקנאים לציונות ולמדיניות ממשלתית מכל סוג, גרמה להם להתנגד לכל שיתוף פעולה עם מוסדות ממשלתיים כמו קופות החולים וטיפות החלב. הם לא באו לקבל חיסונים.

לטיעון האידיאולוגי אפשר להוסיף את הטיעון הדתי: בציבור החרדי ממילא מאמינים שהכל בידי שמיים, אף שיש לעשות השתדלות וללכת לרופא. ובכלל, בנוגע לחצבת, הדעה הרווחת היא שמדובר במחלה ש"לא מתים ממנה", כדברי נציג של אותם פלגים קיצוניים.

במשך הזמן נחלשה עוצמת החרם על מוסדות רבים של המדינה, וכיום הפכו תושבי מאה שערים לצרכנים אדוקים של קופות החולים. רובם אף נוהגים לחסן את ילדיהם. ואולם, עדיין נשארו כמה "כיסי התנגדות" לחיסונים, בקרב נטורי קרתא ובחסידויות כסאטמר, דושינסקי, תולדות אהרון ותולדות אברהם יצחק. לצדם יש משפחות - רובן בקרב חוזרים בתשובה ותנועת ברסלב - שמתנגדות לחיסונים עצמם, ומעדיפות "רפואה אלטרנטיווית".

פעילות ההסברה של משרד הבריאות נתקלה בעבר במחסום. לדברי אברמסון, גם דיאלוג עם הרבנים בשכונות אלו לא עבד. בגל ההתפרצות הקודם ב-2003, שבו אף מת ילד ממשפחה חרדית, נעשה מאמץ דומה להגביר את החיסונים באוכלוסייה החרדית הקיצונית, אך בהצלחה חלקית.

ההפרטה הסירה את המחסום

ייתכן שמה שסייע לפתיחת הדלת לחיסונים, לצד התפרצות המחלה, הוא ההפרטה של שירותי האחיות בבתי הספר. שירותים אלה הועברו לאחריות "האגודה לבריאות הציבור". לדברי אהובה הולצברג, אחות ראשית באגודה, העובדה שהאגודה לא מזוהה עם משרד הבריאות גרמה הפעם לשיתוף הפעולה מצד מוסדות, שבעבר לא התירו דריסת רגל בתחומם לנציגי משרד הבריאות. הולצברג השקיעה השנה מאמצים רבים בשכנוע מנהלים של מוסדות חינוכיים לאפשר לצוותים שלה להיכנס למוסדותיהם.

לדברי אלי חיימו, אח ותיק באגודה, "כמו בסכר שנפרץ, כשבתלמוד תורה אחד יודעים שבשני מחסנים, זה משפיע עליהם להסכים להתחסן". לדבריו, ההודעות שנשלחו להורים לא נשאו את הלוגו של משרד הבריאות אלא של המוסד עצמו, כדי לא להרגיז. כמו כן הובטח למנהלים ששמות המתחסנים לא יועברו למשרד הבריאות. כמובן שלתלמודי תורה נשלחו אחים בלבד. לבתי הספר של הבנות נשלחו אחיות בלבוש צנוע.

האגודה הצליחה להיכנס למוסדות הקיצוניים ביותר בירושלים ובית שמש כמו "יקירי ירושלים", "הרמ"א" (תלמודי תורה לבנים), "בנות ירושלים", בתי ספר לבנות ביידיש. כולם מוסדות שבעבר הס היה מלהזכיר בהם את הצורך לחסן. הולצברג מספרת שבהזדמנות זו חוסנו כל ילדי בית הספר במספר חיסונים. חלק מהילדים לא קיבלו את ההשלמות שמקבלים שאר התלמידים בישראל בכיתות א' וב' ולמקצתם אף חסרו חיסונים מתקופת הינקות.

במקביל, גם ההורים גילו יותר להיטות לחסן את ילדיהם. אמהות באו עם ילדים קטנים יותר לבית הספר וביקשו שהאגודה תחסן גם אותם. כמו כן, הורים פונים למרכזי האגודה ובאים בזמנם החופשי להתחסן. הולצברג מספרת שאתמול, לבקשת "בנות ירושלים" בבית שמש האחיות הגיעו בשעה 3:00 אחר הצהריים וחיסנו משפחה אחרי משפחה. האגודה מחכה עדיין לראות אם זוהי תגובה חד פעמית להתפרצות המחלה או מהפכה של ממש ביחס למתן החיסונים באופן שגרתי.

מחלת החצבת?

מחלה נגיפית ומידבקת שעוברת בקלות מאדם לאדם שאינו מחוסן. תסמיניה יכולים להיות חום גבוה, דלקות עיניים, שיעול ופריחה נרחבת על הגוף. ילדים ונשים הרות חשופים יותר לתחלואה קשה בחצבת. מרבית הילדים מתחסנים מפני המחלה בגיל שנה ובכיתות א'-ב'



מתחסנים במוסד חרדי בירושלים, אתמול


ילד מקבל חיסון מפני חצבת במוסד חרדי בירושלים, אתמול. 19 אלף ילדים חרדים חוסנו בחודשיים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו