פגיעה בצדק

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

שר המשפטים, דניאל פרידמן, העלה בחודשים האחרונים הצעות, שתכליתן צמצום כוחה של הביקורת השיפוטית החוקתית של בג"ץ על הרשות המחוקקת. לפי יוזמתו, תוסמך הכנסת בהוראת חוק מפורשת להחיות, ברוב מיוחד, חוקים שנפסלו בבג"ץ בשל היותם פוגעים בזכויות האדם, כפי שהוכרו בחוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. השר הציע גם שחוקי היסוד שעניינם רשויות השלטון - ובהם חוקי היסוד הנוגעים לממשלה, לבג"ץ ולמבקר המדינה - יהיו חסינים מביקורת שיפוטית.

שינויים כאלה, אם יתקבלו, יפגמו במבנה החוקתי שהתגבש ב-15 השנים האחרונות והפך את ישראל מדמוקרטיה פרלמנטרית פורמלית לדמוקרטיה חוקתית-מהותית, שבה הכנסת אינה כל יכולה. ברוח זו, היוצרת שטחי הפקר חסינים מביקורת חוקתית ממשית על חקיקה, מציע השר עתה לקבוע תחומים שבהם תיהנה הרשות המבצעת מ"פטור" מביקורתם השיפוטית של בג"ץ ושל בתי המשפט המחוזיים, שלהם סמכות בעניינים שלטוניים.

כפי שפורסם, הצעת החוק שמבקש השר לגבש תשלול את סמכות בג"ץ לדון בנושאים הנוגעים למדיניות הממשלה בתחום המדיני והביטחוני ובנושאים שלהכרעה בהם יש השלכה על תקציב המדינה. כך, למשל, תוביל קבלת ההצעה לשלילת סמכותו של בג"ץ לדון בנושאים שהוא דן בהם כיום: תוואי גדר ההפרדה; מיגון בתי הספר ב"עוטף עזה"; יישום חובת המדינה להקצות כספים לשילוב ילדים עם מוגבלויות בחינוך הרגיל, ועוד. זאת למרות הפגיעה שתיגרם לזכויות יסוד, כמו הזכות לחיים ולכבוד, לקניין ולחופש התנועה.

הצעת השר להגבהת חומת "אי השפיטות" תוכל להתממש רק על ידי עיגון מפורש בחוק של "רשימה שחורה" של נושאים, שייצרו - על-פי המינוח המקובל בעולם המשפט - "חורים שחורים" נקיים מביקורת שיפוטית. קבלת ההצעה תחייב שינוי של חוק יסוד: השפיטה, שבו מעוגנת סמכות בג"ץ באופן הרחב ביותר לדון בעניינים שהוא רואה צורך לתת בהם סעד "למען הצדק".

סמכותו הרחבה של בג"ץ נקבעה בנוסח זה בשנת 1957, בעקבות חקיקה מנדטורית, בחוק בתי המשפט. היא הועתקה כלשונה לחוק יסוד: השפיטה ב-1984. הסמכות לדון בכל עניין לא צומצמה מעולם בחוק. במציאות, בג"ץ פועל בריסון מרבי בעת שמדובר בעניינים ביטחוניים או מדיניים. הוא לא התערב מעודו בשאלות של מדיניות חוץ, וכל העתירות לעצירת תהליכים מדיניים נדחו, לרוב בהחלטה בת שורות ספורות. בג"ץ לא פסק בעניינים ביטחוניים כארגון הצבא או במבצעים צבאיים שנהוג "להפחיד" את הציבור מפני התערבותו בהם. תוכנית ההתנתקות של הממשלה, שלבשה צורה של חוק, אושרה בבג"ץ, ברוב של עשרה שופטים כנגד אחד, מתוך הכרה ששיקול הדעת נתון בידי הממשלה והכנסת.

ההצעה למנוע בחוק דיון שיפוטי היא בלתי סבירה בגין פגיעתה האפשרית בזכויות אדם. היא תוכל להביא להשארת מעשה בלתי חוקי על כנו. קביעת "פסולי שיפוט" תהיה משימה קשה, ולא בכדי ראו בה מומחי משרד המשפטים בעבר עניין "בלתי חקיק".

בג"ץ הבהיר שלא יתערב בנושא ש"אופיו הדומיננטי" אינו משפטי. כך סירב לפסוק בשאלת חוקיותן של ההתנחלויות באופן כללי, ולא מעטים מבקרים אותו על כך. אך כאשר דובר בפגיעה בזכויות קניין של הפרט, בהקמת התנחלות אלון מורה על אדמה פרטית, היה זה הנשיא (בדימוס) של בית המשפט העליון, משה לנדוי, "אנטי אקטיוויסט" מובהק, שדחה טענה על "אי-שפיטות" בראשית שנות ה-80. כך גם ראוי עכשיו.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ