בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי בנה את החומה

בעקבות גילוי ממצאים מהתקופה הפרסית מתחת לקטע של החומה בעיר דוד, מציעה הארכיאולוגית אילת מזר תיאוריה חדשה ומרתקת: החומה לא נבנתה בתקופת החשמונאים, אלא מאות שנים קודם לכן, כבר במאה החמישית לפני הספירה, ותיאורה מופיע בספר נחמיה. חוקרים אחרים חולקים עליה נמרצות

תגובות

לאורך השוליים המזרחיים של ראש הגבעה בעיר דוד נחשפו מאז תחילת המאה ה-20 שרידיה של מערכת ביצורים, שכללה חומה ומגדלים. אחד המגדלים, שמכונה המגדל הצפוני, היה בסכנת התמוטטות ומשלחת חפירות מטעם מרכז שלם ועמותת אלע"ד, שבשנים האחרונות השלימה שלוש עונות מחקר ארוכות באתר בחסות המדעית של המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית, החליטה לבצע בו עבודת חפירה ולפרק חלק ממנו. זאת, כדי לאפשר בהמשך ביצוע עבודות לשחזור המבנה.

לדברי ראש המשלחת, ד"ר אילת מזר, החפירה הניבה ממצא מרתק: לראשונה התגלה קטע מחומת ירושלים, ששופצה על ידי נחמיה באמצע המאה החמישית לפני הספירה. הטיעון מסתמך על שפע של ממצאים שהתגלו ברובדי האדמה שמתחת למגדל. ברובד האדמה שממוקם מיד מתחת לקירות המגדל נחשפו שתי קבורות של כלבים בוגרים, גדולים ובריאים, שנקברו ישירות באדמה, ללא מנחות או כלי פולחן. קבורת כלבים היא מנהג המוכר מכמה אתרים מהתקופה הפרסית בישראל (במאות השישית והחמישית לפני הספירה). הדוגמה המובהקת ביותר למנהג זה נמצאה בתל אשקלון, שם נחשף בית קברות שלם לכלבים, שבו מאות קברים. הכלבים בעיר דוד נקברו באופן דומה מאוד לאלה שבאשקלון.

ברובד האדמה שמתחת לקברי הכלבים נמצא מכלול עשיר של כלי חרס - עשרות ומאות חרסים - שרובם גם כן מהתקופה הפרסית. כלים דומים נמצאו באמצע המאה ה-20 בחפירה שנערכה בסמוך על ידי קתלין קניון. לדברי מזר, נראה כי במקום היה גל אשפה שאליו הושלכו כלי החרס.

בין החרסים נמצאו בולות רבות - טביעות חותם שהוטבעו על פיסות טין קטנות, בקוטר של סנטימטר בערך, שנועדו לחתום איגרות ומסמכים. כ-20 בולות או שברי בולות נמצאו בחפירה, שנערכה בין אפריל לספטמבר 2007. הבולות, אומרת מזר, מעידות כי במבנה אבן אדיר מידות שנישא בסמוך מעל רובדי האשפה - שלפי השערתה השנויה במחלוקת היה הארמון שבנו הפניקים לדוד המלך - נמשך שימוש שלטוני או ציבורי גם בשנים שאחרי חורבן בית ראשון, שקדמו לבניית המגדל.

כל הממצאים שנמצאו מתחת למגדל, אמרה מזר בהרצאה שנשאה בכנס ה-13 של "חידושים בחקר ירושלים", שהתקיים באוניברסיטת בר אילן בתחילת נובמבר, מאפשרים לתארך את בנייתו למאה השישית או החמישית לפני הספירה. הסבירות הרבה ביותר היא שהמגדל וקטעי החומה הסמוכים אליו נבנו לא יאוחר מאמצע המאה החמישית. סביר ביותר, לדעתה, שהם נבנו בימים שבהם עסק נחמיה בשיפוץ חומות ירושלים, בשנת 445 לפני הספירה.

לפי המתואר בפרק ב' ופרק ג' בספר נחמיה, באותה שנה קיבל נחמיה אישור ממלך פרס, שליט האזור, לשפץ את חומת העיר שבה נותרו פרצות מאז שירושלים חרבה בידי הבבלים בשנת 586 לפני הספירה. נחמיה אירגן מפעל בזק, שבו עסקו קבוצות שונות של בונים בשיפוץ קטעים של החומה. האבנים לשיקום החומה נלקחו מחורבותיה. לפי התיאור המקראי, מפעל השיקום נערך בתנאים קשים ביותר, משום שיושבי הארץ - החרנים, העמונים, הערבים - התנכלו לנחמיה ולאנשיו ותקפו אותם. הבנאים נאלצו להגן על נפשם בעת שעסקו בבנייה, מצב שאליו מתייחס הפסוק "באחת ידו עושה במלאכה ואחת מחזקת השלח" (נחמיה ד 11).

עשרות ראשי חצים שנחשפו בחפירה הנוכחית משלימים את התמונה, לטענת מזר. הם מצביעים על היערכותם של משפצי החומה לפעילות הגנתית צפופה ומרשימה. לפי הממצאים, המגדל נבנה באופן חפוז ולא מקצועי, מוסיפה מזר. גם מבחינה זו תואמים הממצאים את התיאור המקראי, שלפיו הושלמו פעולות השיקום של החומה ב-52 ימים בלבד.

הממצאים והתאמתם לטקסט המקראי רחוקים מלהרשים רבים מעמיתיה של מזר, שכאמור חולקים בחריפות גם על הצעתה כי מבנה האבן הגדול שחשפה בעיר דוד לפני כשנתיים הוא ארמונו של דוד. "מזר הציגה בכנס בבר אילן קטע של ממצאים מהתקופה הבבלית, כנראה מתחת לחומה במדרון המזרחי", אומר פרופ' ישראל פינקלשטיין מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "זו חומה שידועה כבר כמאה שנה. מכיוון שהחומה נמצאת מעל הממצאים הבבליים, היא מציעה לתארך אותה לתקופה הפרסית. אבל החומה הזאת נבנתה מעליהם, ולכן היא יכולה להיות מכל תקופה שמאוחרת לתקופה הבבלית ואין סיבה לדחות את התארוך המקובל של החומה - לימי החשמונאים". נכון שנמצאה קבורת כלבים ונמצאו ראשי חץ ובולות, מוסיף פינקלשטיין. השאלה היא איך הם קשורים לבניית החומה. "חומה אפשר לתארך רק אם יש רצפה, בניינים או קירות שצמודים אליה. בחפירה לא נמצא שום דבר כזה".

פינקלשטיין, מצדו, טען בכנס כי הסבירות לקיומו של מפעל בנייה נרחב כמו שיפוץ חומות ירושלים בתקופת נחמיה נמוכה ביותר. לדבריו, בכמאה שנים של חפירות בשלוחה שעליה נבנתה עיר דוד נמצאו רק ממצאים דלים ביותר ליישוב בתקופה הפרסית. לכל היותר בתקופה הרלוונטית היה היישוב בעיר דוד מוגבל למרכז השלוחה והמדרון המזרחי - שבו חפרה מזר - היה מחוץ לאזור הבנוי. ביישוב אז היו מאות בודדות של תושבים, שלא היו יכולים לעמוד במפעל כזה המתואר בספר נחמיה. ממילא, לדבריו, גם לא נמצא בירושלים שום שריד של ביצור מהתקופה הפרסית.

השאלה המעניינת יותר, מוסיף פינקלשטיין, היא מה המציאות שמשקף התיאור בספר נחמיה. ייתכן שתיאור בניית החומה נכתב מאות שנים לאחר התקופה שהוא מתאר - בתקופה ההלניסטית, במאה השנייה לפני הספירה - ולמעשה מתוארת בו בניית החומה בימי החשמונאים.

הטיעון של פינקלשטיין אינו מבוסס על הממצאים, משיבה מזר. "מצאנו מכלול חרסים עשיר מאין כמותו, בולות שמעידות על פעילות שלטונית וציבורית בדיוק בתקופה שבה לכאורה היה בירושלים יישוב דל, ראשי חצים שמספרים על הכנות למגננה משמעותית. כל הדברים האלה מראים שעיר דוד היתה מרכז שלטוני פעיל מאוד בתקופה הפרסית. אי אפשר לטעון שהיה שם יישוב דליל באותה תקופה. נכון שהיו הרבה חפירות בעיר דוד, אבל רק עכשיו מתחילות לעלות עדויות שמראות שכן היה יישוב בתקופה הפרסית. גם בתקופת הברונזה (התקופה הכנענית, לפני כיבוש ירושלים על ידי דוד), היה בירושלים יישוב גדול. התיאוריות של פינקלשטיין ועמיתיו אנשי אוניברסיטת תל אביב פשוט הולכות וקורסות ככל שמתגלים עוד נתונים".

לפינקלשטיין יש תשובה גם לטענות אלה. אחת לכמה שנים מתגלים כביכול ממצאים, כמו חומת נחמיה או ארמון דוד בעיר דוד, שלכאורה הופכים מחדש את המחקר שקשור לעולם המקרא, הוא אומר. "זו תגובה של חוגים שמרניים למחקר האקדמי המשוחרר שעוסק בהיסטוריה של תקופת המקרא. זו מגמה לא חדשה, שנמשכת עוד מהמאה ה-19, של ניסיון של חוגים שמרניים להתמודד עם המחקר הביקורתי. זה תהליך מאוד ארוך, שיש בו עליות וירידות והוא בוודאי יימשך עוד הרבה שנים. ככל שהמחקר הביקורתי והמודרני מתקדם, הניסיונות לחזק את העמדה השמרנית מתגברים".



חרסים מהתקופה הפרסית שהתגלו מתחת לחומה. בתמונה למטה: קטע מהחומה בחפירה


תצלום: משלחת מרכז שלם בעיר דוד, ד"ר אילת מזר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו