בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החוקרים מעריכים: התגלו ארמונות הלני המלכה

למרגלות שער האשפות, קרוב למרכז המבקרים של עיר דוד נחשף מבנה מרשים משלהי בית שני שעל פי ההערכות שימש את המלכה הידועה

תגובות

האם חשפה רשות העתיקות את ארמונות הלני המלכה, הידועה שבמלכות חדיב לפני כ-2,000 שנה, שהתגיירה ובנתה ארמונות מפוארים בתחום עיר דוד של ימינו?

בחניון גבעתי, שלמרגלות שער האשפות, לא הרחק ממרכז המבקרים של עיר דוד נחשף בימים אלה מבנה מרשים משלהי תקופת הבית השני. מנהל החפירה, הד"ר דורון בן עמי, אומר כי המבנה החריג בנופה של העיר התחתונה של שלהי בית שני, קשור כנראה למבנים שהקימו במקום בני משפחת המלוכה מחדיב, שהלני המלכה היתה הידועה שבהם.

בן עמי מבסס את השערתו על כתביו של יוסף בן מתתיהו. הוא מציע, עם זאת, להמתין עם המסקנה הסופית, ולקוות שעם הרחבת החפירה בעונות הבאות יתגלו ממצאים שיסייעו בזיהוי סופי של המכלול כולו.

הלני המלכה ידועה במקורות היהודיים כצדקת גדולה, אחת ממלכות חדיב שבאשור, ששכנה על גדת החידקל העליון. ההסטוריון היהודי רומי, יוסף בן מתתיהו, מזכיר אותה ואת בנה המלך מונבז השני כמה פעמים (קדמוניות ספר כ' ב-ד). הוא מספר כיצד התגיירה יחד עם בנה, בהשפעת שני יהודים, וכיצד סייעו השניים בתקופת המרד הגדול ליהודי ירושלים. על פי מקורות היסטוריים, לאחר שהתגיירה, יצאה הלני לירושלים כדי לבקר בבית המקדש ולהקריב בו קורבנות. כשהגיעה לירושלים מצאה רעב ומחלות, פיזרה כספים ביד נדיבה ונרתמה לעזרת עניי ירושלים. את שארית חייה בילתה בעיר באחד הארמונות שבנתה בעיר דוד.

המשנה במסכת יומא מספרת, כי בתקופת שהותה בעיר המשיכה בחלוקת צדקה ותרמה לבית המקדש נברשת זהב ולוח זהב עליו נכתב פרשת סוטה. גם שני התלמודים, הבבלי והירושלמי, מזכירים את הלני המלכה. על פי השערת ארכיאולוגים והיסטוריונים הלני המלכה קבורה במתחם קברי המלכים צפונית לעיר העתיקה של ירושלים. בלב ירושלים המערבית, על גבול מגרש הרוסים, שוכנים שני רחובות המוכרים לכל ירושלמי, המנציחים את הלני המלכה ובנה מונבז.

בחפירות שעורכת רשות העתיקות בשיתוף רשות הטבע והגנים ועמותת אלעד נחשפה מערכת אדריכלית מרשימה הכוללת יסודות מאסיוויים; קירות שחלקם השתמר עד לגובה של למעלה מחמישה מטרים, עם אבנים שמשקל כל אחת מהן מגיע למאות קילוגרמים; אולמות שהשתמרו לגובה שתי קומות לפחות; קומת מרתף שהיתה מקורה בקמרונות, שרידי פרסקו צבעוני, מתקני מים ומקוואות טהרה.

עדות לדרמה שהתחוללה במתחם זה בטרם נחרב על ידי הרומאים בשנת 70 לספירה ניתן לראות בפתחים הצרים שהתגלו בקומת המרתפים, דרכם ניסו יושביו להימלט. המבנה כולו, אומרים הארכיאולוגים של רשות העתיקות, היה מוקד להרס מכוון שפקד אותו בסוף ימיו: האבנים מהקירות והתקרות של הקומות העליונות התגלו בתוך שכבת החורבן שנעצרה על רצפת המרתפים. בין הממצאים במקום: כלי חרס, כלי אבן ומטבעות המתוארכים לסוף ימי בית שני. מעל המבנה גדל המידות, שעל פי המשוער הוא אחד מארמונות הלני המלכה, התגלו שרידים מתקופות מאוחרות יותר: ביזנטית, רומית ומוסלמית קדומה, בעוד שמתחתיו נחשפו שרידים מהתקופה ההלניסטית הקדומה ואף כאלה מתקופת הבית הראשון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו