בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חלום על 20 אלף פקחים וקניון בקרית שמונה

תגובות

צריך להוציא את הטנקים מהכניסה לקרית שמונה ולפתוח את החנויות בשבת, במרכז הישן אין מבחר חנויות ואין חווית קנייה ואין אליו גישה מהכביש הראשי (לשעבר שדרות תל חי והיום כביש 90 המהיר, המפלח את העיר באכזריות אורבנית), 30 אלף אנשים חוצים בכלי רכבם את העיר בכל יום ורובם ככולם אינם עוצרים בעיר ו"אפשר להגיע ישר לחיזבאללה בלי להרגיש שעברת בקרית שמונה", אין תרבות, אין בתי קפה, אין קולנוע, הבניינים במרכז עלובים ומוזנחים וחסר תמריץ כלכלי לשיפוץ, צריך להקים ניהול מרכזי לעסקים, אין גישה, אין חניה.

אין אפשרויות בילוי, אין אפילו פאב אחד והצעירים יוצאים לבלות בקיבוץ הגושרים, אין במרכז חדר כושר וגם אין גלידריות, בכיכרות אין מספיק צל וצריך גג כי מזג האוויר קשה, כיכר צה"ל גדולה מדי ושוממת וחשוכה בלילות, ובימי שישי בעיקר יש ונדליזם, אלכוהול וסמים, רוצים יותר תאורה בכיכר ובמרכז בכלל, יותר אבטחה וביטחון, צריך לחנך את הציבור לתרבות של שמירה על הרכוש, אנחנו רוצים שכל 20 אלף תושבי העיר יהיו פקחים ושקרית שמונה תהיה כמו כרמיאל ומעלות, רוצים לעבור מהבטחות לביצוע ולקום עם שיר חדש בלב.

כל אלה הם עיקרי הטענות, התסכולים, המשאלות והתקוות ששטחו תושבי קרית שמונה בסדנת תכנון בשיתוף הציבור (Charret) שהתקיימה בשבוע שעבר בעיר. הסדנה היא ראשונה בסוגה ובהיקפה בארץ וניסויית גם במקומות אחרים בעולם. היוזמת היא עמותת "מרחב" לעירוניות חדשה בישראל, הגרסה המקומית לתנועות הניו-אורבניזם הבינלאומיות, והיא מתמקדת "בניסיון לשינוי מבפנים של הסביבה העירונית הבנויה, כתנאי חיוני לקיומה של קהילה משגשגת ובת קיימא". ליוזמה חברו בין היתר משרדי ממשלה, קרנות ציבוריות, עמותות לא ממשלתיות ועיריית קרית שמונה עצמה.

פסל של יגאל תומרקין בעיר
תצלום: מיכאל יעקובסון
לקרית שמונה הגיעו אנשי "מרחב" לראשונה במלחמת לבנון השנייה כמתנדבים. תוך סיור בעיר הנטושה החליטו לשוב אליה עם רעיון לפיתוח ושיקום, כדי שיהיה כדבריהם לא רק לאן לחזור אלא גם למה. ברוח העירוניות החדשה ובעצה אחת עם עיריית קרית שמונה עצמה, התמקדה הסדנה בהצעות לשיקום מרכז העיר הוותיק כ"פרויקט ראשון שיחולל שינוי ויוביל להתחדשות עירונית". מרכז העיר, שידע ימים יותר טובים, הוא כיום ברובו מוזנח ועלוב, ומפסיד בתחרות לא רק לאיום הביטחוני המתמיד אלא גם לקניונים בשולי העיר ולפאבים בקיבוצים השכנים. רק 6% מכוח הקנייה בקרית שמונה ממומש במרכז המסחרי בעיר.

לסדנה קדמה עבודת הכנה של כחצי שנה והיא נמשכה חמישה ימים מרתוניים בשבוע שעבר. "מרחב" הצליחה להושיב לשולחן עבודה אחד את "הרעים" ו"הטובים" ולהגיע עד כמה שאפשר לעמק השווה התכנוני. ה-Charret, מסבירים ב"מרחב", הוא ניסיון להציב חלופה להליכי התכנון המקובלים ולהתגבר על חילוקי דעות וקצרים בתקשורת. "בתוך חמישה ימים נעשתה בסדנה עבודה של חודשים", אומרים האדריכלים עירית סולסי ודרור גרשון מ"מרחב", "ונשמע קולם של מי ש-60 שנה המדינה עשתה להם ולא עשתה טוב, וקרנות שפכו עליהם כסף אך לא תמיד למטרה הנכונה. חשבנו שנוכל לנסות ולעשות בכלים אחרים ותוך מתן הזדמנות לתושבים להשפיע".

הסדנה התקיימה במבנה אשכול הפיס העירוני והשתתפו בה, בהתנדבות, כ-30 אנשי מקצוע מתחומים שונים, שהנחו את התהליך, וכמאה מתושבי העיר. מסביב לשולחנות עבודה עמוסי ניירות, טושים צבעוניים ומחשבים ניידים, ובאווירה של פעולה בצופים של פעם, ישבו אדריכלים ומתכננים, מומחי תחבורה, יועצים כלכליים, עובדים קהילתיים, נציגי הממסד התכנוני וארגונים אזרחיים, סטודנטים, בעלי עסקים מקומיים ותושבים מן השורה. אחרי לא מעט ניסוי וטעייה, ויכוחים ומחלוקות גובשה תוכנית עבודה ראשונה פחות או יותר מוסכמת לשיקום מרכז העיר הוותיק, "עמוד השדרה של הכלכלה המקומית, ששגשוגו ישמש זרז להמשך פיתוח עירוני כולל".

המרכז הוותיק הוא רצף של תת-מרכזים ובלבו "מתחם הכיכרות" - רצף של מבנים משנות ה-50 וה-60 מסביב לכיכרות קטנות ומוזנחות עם פוטנציאל גדול, שמימושו נראה בהישג יד. חלקן מגלות סימני חיים כבר היום (להוציא את הכיכר המרכזית, כיכר צה"ל שנפלה קורבן לתכנון ואדריכלות יתר והיא הדפוקה ביותר במתחם). עיקרה של התוכנית הוא ניצול אפשרויות קיימות יותר מאשר בנייה חדשה, ותכנון בפינצטה ולא בבולדוזר. בעצה אחת עם בעלי העסקים סוכם על הקמתה כבר בשלב הראשון של חברת ניהול עצמית, מעין ועד בית של סוחרים, "שיתחילו לקחת את הסביבה בידיים"; או כפי שחידד זאת מנכ"ל העירייה, דני קדוש, "בואו נתחיל בזה שלא נזרוק זבל".

בעוד כחודש תונח התוכנית על שולחנה של עיריית קרית שמונה. יישומה מתוקצב בכארבעה מיליון דולר, כולל תכנון מפורט, פיתוח המרחב הציבורי והשקעות פרטיות, והמועד לסיום הביצוע נקבע לשנת 2009. סיומה של הסדנה הוא לא סוף הסיפור, ולא הכל מסתכם בלא לזרוק זבל. כפי שהתברר, בד בבד עם התוכנית לשיקום המרכז הישן, מקדמת העירייה, ללא כל סדנאות תכנון ושיתוף הציבור, מיזם נדל"ני פרטי להקמת קניון ענק ומגדלי משרדים במרכז העיר, שעלול לרשת אותו כעמוד השדרה הכלכלי של העיר. בתחילה עורר המיזם התנגדות מקיר לקיר בין משתתפי הסדנה. "בשום עיר אמריקאית לא היו מאפשרים כיום להקים דבר כזה. כמה עצוב שכאן חושבים שזה אמריקה", אמר בפליאה האדריכל ג'ון קליסקי, ניו-אורבניסט ידוע מלוס אנג'לס, שהתארח בסדנה.

ואולם, במחשבה שנייה הוכנס המיזם לתוכנית השיקום; אמנם תוך דרישה לצמצם את ממדיו ולהפוך אותו ממבנה מסוגר לחלק מהמרכז הקיים, אבל גם מתוך הכרה בנחיצותו. לא בפה מלא כמובן, כי הרי מדובר בניו-אורבניסטים. בסדנה דיברו יפה על שיקום המרכז הוותיק, אבל בסתר לבם נדמה שהתושבים התכוונו בעצם שהיו רוצים קניון. כי מה זה מרכז מסחרי נקי, מאובטח, מואר, מנוהל כהלכה, מטוהר מאלמנטים אורבניים כמו ונדליזם, אלכוהול וסמים, שזה מה שכולם אמרו שהם רוצים, אם לא קניון - שיהיה גם מרכז בילוי ומוקד משיכה לתיירים, מקומיים, צעירים וקשישים, חיילים ומילואימניקים, שאפשר לסמוך עליהם שיגיעו בהמוניהם ולבטח יתרמו לכלכלת העיר.

כך או כך, ויהיו מה שיהיו גורלם של המיזם, הקניון שבתוכו והמרכז הוותיק, או הישגיה המעשים של הסדנה, חשיבותה באפשרות הדמוקרטית שהעלתה. בבוא הזמן, אולי גם יתחולל שינוי. הפועל קרית שמונה בכדורגל כבר עשתה את זה.



כיכר צה"ל בקרית שמונה.


הצעה לתכנון הכיכר של הסדנה בשיתוף הציבור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו