בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כמה שווה נינט

תגובות

מה חשוב יותר: התספורת החדשה שעשתה נינט טייב לקראת השתתפותה בקמפיין פלאפון או העובדה שתקבל עליו כמיליון וחצי שקל? אם לשפוט על פי עיתונות סוף השבוע, ברור שהתספורת היא הסיפור הגדול. זהו אירוע ספקטקולרי בכל קנה מידה. לא פלא שהוא נחגג בעיתונים ובטלוויזיה ומעורר התרגשות עצומה. כולם מרוצים - התקשורת שאוספת רייטינג, החברה הסלולרית שהשקעתה בנינט משתלמת עוד לפני שהקמפיין התחיל, הפרזנטורית עצמה שזוכה בכל הקופה והמעריצים שחווים עוד קתרזיס נינטי.

לי קשה קצת להשתתף בחגיגה. עם כל העניין הלגיטימי בתספורת הקצוצה, אני חושב שהסיפור האמיתי הוא המיליון וחצי שקל. אולי בשביל פלאפון זה בוטנים, אבל לי זה נראה המון כסף. אם אני לא טועה, הסכום הזה מקפיץ את נינט לראש רשימת "מועדון המיליון" - חבורת סלבריטיז המשתכרים יותר ממיליון שקל לשנה בתור פרזנטורים של חברות מסחריות.

הרשימה מרשימה. מירי בוהדנה תרוויח 1.2 מיליון שקל על שלושה קמפיינים; עדי אשכנזי הצטרפה למועדון עם שכר של מיליון שקל לשנה כפרזנטורית של בית השקעות; היא השאירה מאחור סלבריטיז כמו צביקה הדר (שקם אלקטריק), גדי סוקניק (לאומי למשכנתאות) ויאיר לפיד (בנק הפועלים), ששכרם השנתי על פרסום בלבד מגרד את המיליון.

עיני לא צרה בהצלחתם של חברי מועדון המיליון. שיהיו בריאים, עשירים ומאושרים עד עולם. אחרי הכל, אנחנו חיים בשוק חופשי של היצע וביקוש; כל זמן שיש חברות פרטיות שמוכנות לשלם להם סכומי עתק רק בזכות פרסומם ותדמיתם, אין סיבה לבוא בטענות. צריך להיות אידיוט לוותר על הכסף. אני האחרון שמתכוון להיסחף לדמגוגיה סוציאליסטית נגד השיטה הקפיטליסטית. הרי אני חלק ממנה.

ובכל זאת, יש משהו מקומם בנורמת התגמול הגרנדיוזית של ידוענים. זה לא המתעשרים החדשים עצמם, אלא התופעה החברתית-התרבותית שהם מייצגים - השילוב המטריד בין השתלטותה של תרבות הסלבריטיז והרייטינג על המרחב הציבורי, לבין הזילות הנמשכת של העבודה בסולם הערכים החברתי.

מה זיכה את נינט טייב בכרטיס הכניסה לצמרת מועדון המיליון-פלוס? עצם הפרסום שלה. מה היא עשתה בשביל זה? לא הרבה במיוחד. בעיקר הסתפרה. הנה ההוכחה המובהקת לעובדה שהידוענות, אותו קיום פיקטיווי וחלול, היא כיום "עבודה" משתלמת מאין כמותה. הנה הדוגמה האולטימטיווית שלא צריך לעבוד באמת בשביל להרוויח באמת. מספיק להיות מפורסם באמת. זה החלום הישראלי החדש. תשאלו כל נער ונערה.

מה קרה כאן בעצם? מערכת מניפולטיווית התגייסה להפוך צעירה ממוצעת-כישרון מקרית גת למוקד הזדהות לאומי. כל פיסת רכילות, כל שער בבידורון, כל אחד מצילומי התספורת החדשה, הכל חלק מאסטרטגיה שיווקית שמובילה פיקציה תדמיתית למועדון המיליון. אין פה שום דבר אמיתי, תמים או מקרי. נינט היא בובה על חוט שנבנתה כמושא להערצת המונים, החיים דרכה ושואבים ממנה את טעם קיומם; למעשה היא מכשיר, בורג במכונה כלכלית משומנת. המעריצים בולעים כל מידע עליה ועל עמיתיה למועדון, אבל ספק אם הם מודעים לעובדה שנשואי הערצתם פרשו לגלקסיה נפרדת, הרחק מעולמו של המעריץ הממוצע בעל השכר הממוצע.

הסיפור של נינט רק ממחיש את מושגי ה"מצליחנות" של תרבות הסלבריטיז הישראלית. המצליחן נמדד לפי סטנדרטים שהסביבה מכתיבה לו, לפי הרייטינג, בלי קשר למה שהוא באמת. לא פלא שסלבריטיז מפתחים תלות נואשת באישורים חיצוניים במקום לשאוב כוחות מעצמם. אז אל תקנאו בנינט. אם היא מקבלת מיליון וחצי שקל רק בשביל שמה ופרצופה, איזו סיבה יש לה לגלות מה היא שווה באמת?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו