בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היאבקות בסגנון אישי

העבר שלה בג'ודו איפשר לה לפתח תרגילים שמפתיעים יריבות, הצלחתה בתכנית "ווייפאאוט" העניקה לה מימון שעשוי לתקצב את דרכה לאולימפיאדה, ובדרך לאליפות העולם היא טיפסה על ההר הגבוה באוקראינה, לשם עברה במטרה להתאמן. כך מחזיקה אילנה קרטיש ענף שלם בארץ על הגב, הפעם בלי לסחוב רהיטים

תגובות

ב-1990 עלו אלכסנדר וגלינה קרטיש על טיסה לכיוון אחד מסנט פטרסבורג לנמל התעופה בן גוריון. בכיסו היו רק 100 דולר, בבטנה היה דבר מיוחד הרבה יותר. בשלהי הטיסה פקדו את גלינה צירים. עם הגעתה ארצה, הובהלה לבית החולים וביומה הראשון בישראל ילדה את אילנה. "צברית ראשונה במשפחה", צוחקת ילידת הארץ, "כבר בגיל קטן הייתי מיוחדת".

שבט קרטיש התמקם בחיפה, וכבר בגיל חמש התייצבה אילנה על מזרן הג'ודו בהשראת אביה המאמן. 13 שנה מאוחר יותר החליטה לעשות הסבה להיאבקות. "זה היה מאוד דומה לג'ודו, רק בלי החליפות", היא מתארת, "ניסיתי כל מיני ענפים, והייתי חייבת לבחור תחום אחד בו אצליח ואגיע לאולימפיאדה. אחרי כל השנים, הג'ודו נמאס עלי וההיאבקות פתחה לי את העיניים. בכל יום גיליתי משהו חדש".

אלכסנדר לא ניסה לעצור בעדה, ואילנה שילבה את הג'ודו בהתמחות החדשה. "ההישגים שלי הרבה יותר טובים כי יש לי מפתחות שאין למתחרות אחרות, אני משתמשת בתרגילים שרובן לא מכירות", היא מספרת.

לצד ההצלחה, נאלצה קרטיש לממן את ההיאבקות לבדה. לעתים לקחה חלק בהובלות רהיטים, לפעמים תפקדה כעוזרת מאמן. במהרה הבינה שכל עוד תתאמן בארץ, היא תתקשה להגיע לטופ. "היה לי ברור שלא אתקדם לרמה אולימפית, כי היאבקות הנשים בכלל לא מפותחת כאן. החלטתי עם המשפחה שאקח את עצמי בידיים ואסע להתאמן באוקראינה, כדי להשקיע את כל כולי ולהתחרות עבור ישראל".

כאשר שירתה בצה"ל ביצעה קרטיש גיחות תכופות לגלות, ומאז שפשטה את המדים לפני כשנה עברה להתגורר בלבוב, בירת ההיאבקות של אוקראינה. "כמובן שאני מתגעגעת. חסר לי החיבוק של אבא בבוקר, הנשיקה מאמא, הים שממש אהבתי לשחות בו ומזג האוויר הישראלי לעומת החורף כאן. קשה לי מאוד, אבל יש לי מטרה בחיים".

זה בדם שלי

זוהי שגרת חייה של המתאבקת הישראלית, שמשתתפת באימונים מפרכים לצד אלופי עולם ומדליסטים אולימפים בלבוב. פעם בחודש מתכנסים כל הלוחמים למחנה אינטנסיבי בקייב, עם תנאים ויריבים שמקדמים את קרטיש לעבר היעד. "בהתחלה לא הכרתי אף אחת ולא שלטתי בבסיס ובתנועות ההיאבקות", היא מספרת, "אבל עם הזמן התרגלתי, התחלתי להבין מה קורה ועכשיו אני מרגישה ממש כמו אחת מהן. אני מתמודדת באימון מול אלופת העולם, והקרב בינינו ממש צמוד".

לפני כמה חודשים עזבה את האימונים והמריאה לארגנטינה, כדי להשתתף באתגר ה"ווייפאאוט" הישראלי. "בארץ לא היה תקציב להיאבקות נשים וזו היתה דרכי היחידה לשלם על כל האימונים", היא מעידה, "ראו את האש בעיניים שלי והבינו שאני חייבת את זה".

קרטיש הנחושה גרפה 50 אלף שקלים, שהחזירו לחיים את חלומה האולימפי ואיפשרו לה להתכונן בשיא הכוח לאליפות העולם הראשונה בחייה, בהדרכת ויקטור גליבנקו. ההכנה כללה, בין היתר, טיפוס על ההר הגבוה באוקראינה כדי לחזק את הרגליים, הסיבולת והכוח המתפרץ.

"כל החיים חלמתי על הרגע הזה", היא סופרת את הימים, "סוף סוף תהיה לי הזדמנות להשיג קריטריון לאולימפיאדה. כשהייתי קטנה הסתכלתי על המשתתפות באליפות העולם ומאוד רציתי להיות שם. אני מתרגשת באופן עצום ומאוד לחוצה".

כדי לקבוע קריטריון אולימפי תצטרך קרטיש להתברג בין שש הטובות בתבל. "אני רואה את הרמה ומבינה שאני יכולה להיות מדליסטית באליפות העולם ולטוס לאולימפיאדה", היא מבהירה, "אני חיובית, אופטימית, מאמינה בעצמי ויודעת שאצליח".

עצם קיומה של התחרות בטורקיה, על רקע ההסלמה עם ישראל, לא מערערת את קרטיש. "היה רגע של פחד שלא אוכל לטוס לשם, אבל הכרחתי את עצמי להפסיק להתעסק בזה ולעשות הכל באימונים", היא מדגישה, "אני משתדלת לא לחשוב יותר מדי על הפוליטיקה. אני משקיעה את כל חיי בהיאבקות ובמשך המון זמן רציתי לטוס לאליפות הזו, אז אני לא מפחדת".

בדרך להגשמה העצמית מחזיקה קרטיש בת ה-21, שסיימה קורס מדריכים בווינגייט ולומדת חינוך גופני באוניברסיטת ספורט אוקראינית, ענף שלם על כתפיה. "למדתי להתמודד עם המשברים. חסר ממש קצת כדי שזה יתפרץ וכולם יכירו אותי. אני מנסה להפגין כוח נשי, והייתי רוצה שישראלים יידעו שיש בארץ גם היאבקות נשים. כרגע אני היחידה בענף, כי בארץ לא משקיעים וצריך להיות מספיק חזק כדי להתגבר על כל הבעיות ולהמשיך להתאמן. לא הרבה מסוגלים לעבור את זה".

כמתאבקת היחידה בנמצא, נחשפת קרטיש להקנטות שונות מהרחוב הישראלי. "צריך להיזהר ממך, את מסוכנת וחזקה יותר ממני, את יכולה להפיל אותי?", אלה חלק מהתגובות להן היא זוכה. "תמיד הייתי בספורט של גברים, אז בשבילי אין פה שום דבר חדש. התרגלתי וזה אפילו מצחיק. מגיל צעיר הבנתי שאני לא רואה את עצמי בלי ספורט. זה משהו בדם, בנורמה של החיים שלי, ואני לא רואה את עצמי מפסיקה".

היאבקות

אליפות העולם

12 עד 18 בספטמבר

המשלחת הישראלית

נשים, סגנון חופשי

אילנה קרטיש (63 ק"ג)

גברים, סגנון חופשי

יורי פוליאק (66 ק"ג)

סרגיי קולסניקוב (84 ק"ג)

גברים, סגנון יווני-רומי

ולדימיר צריוק (55 ק"ג)

איליה שפרן (74 ק"ג)

רוברט אבנסיאן (96 ק"ג)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו