בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתניהו, עבאס והאו"ם: שאלות ותשובות עם עורך הארץ

מה בעצם רוצים הפלסטינים, מה תרחישי הקיצון האפשריים, והאם הסכמי שלום שווים משהו בעידן של מהפכות בעולם הערבי. אלוף בן עונה על שאלותיכם

21תגובות

עשרות גולשים פנו אל עורך הארץ אלוף בן, עם שאלות העוסקות במהלך הפלסטיני באו"ם ובהשלכותיו על המזרח התיכון. בן, המסקר את התחום המדיני-ביטחוני מאז שנחתמו הסכמי אוסלו, ליווה שישה ראשי ממשלה, סיקר את תהליך השלום עם סוריה והפלסטינים, האינתיפאדה, מפת הדרכים, האביב הערבי וגם את המשבר הנוכחי, שמגיע לשיאו השבוע.

שאלה: מדוע התקשורת מנפחת כל כך הצבעה שאין לה כל משמעות? ידוע שכבר ב-1988 היתה לערפאת תמיכה של 120 מדינות במהלך דומה, שלבסוף לא יצא לפועל עקב התנגדות ואיום מארה"ב, אך גם ללא הצבעה רשמית. התמיכה היתה ידועה לכל ובכל מקרה אין להצבעה כזאת כל משמעות אמיתית, מעבר ללחץ נוסף על ישראל וזריקת עידוד למבקריה. אלימות מהגדה, קשה להאמין שתהיה בעצימות גבוהה. מדוע, אם כך, התקשורת הישראלית (לאו דווקא הארץ) יוצאת מגדרה ומתארת את ההצבעה ככזאת שתשנה סדרי עולם?

תשובה:   אינני חושב שהתקשורת מנפחת דבר. מדובר באירוע בינלאומי מרכזי, שבו משתתף גם ראש ממשלת ישראל. לקראת האירוע, עברה מערכת הביטחון תהליך מקיף של הצטיידות ואימונים, בהנחה שההצבעה באו"ם תביא להתמודדות ועימות. נראה לי שאלה סיבות מספיקות לסיקור נרחב של הדיונים באו"ם ותוצאותיהם.  

ש': האם צעד חד צדדי כזה יש בו משום הפרה של תנאי יסודי בהסכם אוסלו? ואם כן, האם רשאית ישראל להודיע על פקיעתו של ההסכם ועל השתחררות מכל (!!) מחויבויותיה עפ"י הסכם זה? האם ישראל תהיה רשאית להכריז על המדינה הפלסטינית כמדינת אויב, על כל המשתמע מכך? אני אמנם לא מצפה שרה"מ הרופס בכלל יעלה על דעתו לנקוט צעדים כאלו, אבל מעניינת אותי עמדתך.

ת': אינני משפטן בינלאומי והשאלה על תוקף ההסכמים מחייבת חוות דעת מעמיקה יותר. עולה גם השאלה, מה המצב שישרור אחרי ביטול ההסכמים. האם חוזרים לממשל צבאי מלא, כשישראל משלמת את שכר השוטרים והמורים הפלסטינים? האם מבטלים את מערכות המינהל בשטחים, כך שכל התלמידים חופשיים, אין שירותי בריאות ואין שוטרי תנועה? כמובן שישראל תהיה רשאית להכריז על המדינה הפלסטינית כפי שתרצה, אבל מה זה אומר? מי יספק מים לתושבים? חשמל? מזון? וכו'

ש': לטוב ולרע מהם לדעתך תרחישי הקיצון האפשריים בעקבות ההכרזה? בטווח של חודשים או השנה הקרובה? כיצד קואליציות וממשלות שונות בישראל עשויות להתמודד עם תרחישים אלו - הן בקיצון האופטימי והן בפסימי, ליברמן או יחימוביץ' בכסא הנהג?

ת': עד כמה קיצון? החיים נוטים להפתיע – "מלחמה עם טורקיה" נראתה עד לאחרונה כזיכרון עמום ממלחמת העולם הראשונה, הגנרל אלנבי ומחתרת ניל"י, ועכשיו הטורקים מדברים על ספינות קרב שיגנו על שיירות אספקה לחמאס בעזה. או התרחיש "הפגנת מיליון בכיכר בקהיר וסילוק מובארק מכסאו לכלוב הנאשמים" רק לפני שנה.

בוא נתייחס לשני תרחישים יותר מדוברים: אינתיפאדה שלישית, שתפרוץ כתוצאה מהתסכול הפלסטיני על המשך הכיבוש וההתנחלויות, למרות ההחלטה הצפויה באו"ם או בגלל דילולה; או תקיפה ישראלית של מתקני הגרעין באיראן, שתגרור מתקפת רקטות וטילים על ישראל. לדעתי אין הבדלים גדולים בין הממשלות השונות בטיפולן בתרחישים האלה. בעבר הסתיימו האינתיפאדות בהישגים טריטוריאליים לפלסטינים (הנסיגה משטחי אוסלו, ההתנתקות מעזה) כשישראל מרחיבה את ההתנחלויות בירושלים ובגדה המערבית.

השאלה אם הממשלה תצליח ללכד את דעת הקהל או שתואשם בקיפאון המדיני שהוביל לעימות. מלחמה עם איראן עלולה להצית ויכוח פנימי נוקב בישראל, אפילו אחרי הישג ראשוני, אם תהיה פגיעה קשה בעורף, הכלכלה תשותק וצעירים ועשירים יעזבו את הארץ. אם התקיפה תסתיים בהצלחה והאיומים האיראניים יתגלו כבלוף, או שהמשטר יקרוס, מאזן הכוחות יתהפך שוב לטובת ישראל.

ש': שאלה שכבר לא שואלים - מה הפער כרגע בינם לבינינו? פעם ב 1990 התחילו מו"מ. היום 2011. מהן "הסוגיות הפתוחות" בינינו שמונעות כבר 22 שנה מישראל להיות הארץ המדהימה שיכלה להיות לולא היתה סובלת מתקציב ביטחון דרקוני וציבור שרואה רק החוצה (מדיני) ולא פנימה (חברתי)?

ת': בשפת המו"מ: שאלת הריבונות בהר הבית, הוויכוח על גודלם של גושי ההתנחלויות שיסופחו לישראל - ובעיקר על אריאל, השאלה מי ישלוט במעברי הירדן, והגדרה מוסכמת לבעיית הפליטים. ברובד העמוק יותר – השלילה המהותית של כל תנועה לאומית את יריבתה, שלילה המנומקת בחששות מהשמדה וגירוש.

ש': האם לדעתך מדינה פלסטינית אפשרית במצב הגיאופוליטי בשטחים? ההתנחלויות חוצות לרוחב ולאורך את "המדינה הפלסטינית"... אחרי הכרזה באו"ם - האם מדינה כזאת מתקבלת על הדעת בכלל? אם לא, האם הסוף של הדבר תהיה מדינה ישראל חילונית לחלוטין ודמוקרטית שתכליל גם את השטחים?

ת': מה יהיה הסוף אינני יודע. כרגע, ההכרזה לא תשנה דבר בשטח, ולכן עלול לפרוץ עימות – הפלסטינים יבקשו לממש את ההחלטה במאבק כוחני.

ש': מה ערכם של ההסכמים לאור "האביב הערבי"? ברור לכל מה מחכה לנו במורד ההר. הנשיא המצרי החדש יקרע לגזרים את הסכם השלום כתגובה ל"מהלך" ישראלי כלשהו. אחריו ילך גם המלך הירדני או מי שיירש אותו. לאור זאת מדוע לנו לחתור להסכמי שלום אם ידוע שבסופו של יום יגיע מישהו וקרע אותם לגזרים?

ת': אשיבך בשאלה - האם היה שווה להמשיך במלחמות תקופתיות עם מצרים ולוותר על הצמיחה הכלכלית שאפשר השלום, רק בגלל החשש שבעתיד הוא יקרוס? האם ישראל במצב מדיני, ביטחוני וכלכלי גרוע או טוב יותר מאשר ערב ביקור סאדאת ב-1977?

ש': למה בעצם ישראל לא משתפת פעולה ומצביעה בעד מדינה פלסטינית? הרי נתניהו כביכול טען שהוא בעד שתי מדינות לשתי עמים.

ת':   כי הפלסטינים לא רוצים רק "מדינה" מעורפלת כפי שהציע נתניהו, אלא מדינה בקווי 1967, ולזה הממשלה הנוכחית לא מסכימה.  

ש': כמה כוח ישנה להצבעה? האם היא בסופו של דבר רק קלף נוסף במשא ומתן? האם הדרישה של ישראל להכרה בישראל כתנאי מוקדם מגובה ברעיון ממשי או שזה ניסיון (כמו ההצבעה מצד הפלסטינים) לשפר את המצב הישראלי בהמשא ומתן?

ת': הכוח תלוי בתוצאות בשטח: האם הפלסטינים יפרשו את ההצבעה כהיתר בינלאומי לצאת למאבק כוחני בישראל? אשר לדרישה להכרה במדינה יהודית, אין סתירה בין העלאת תביעה מהותית ובין ניצולה לצרכים טקטיים – הצגת תביעת-נגד לתביעה הנרטיבית הפלסטינית ("זכות השיבה").

ש': וטו אמריקאי. אני לא מבין מדוע האמריקאים עושים מאמץ גדול שלא יהיה יהיה רוב, הרי הם יכולים לשים וטו, האם הווטו פוגע בהם באיזה שהוא צורה?

ת': הווטו מציג את אמריקה מבודדת מול כל הקהילה הבינלאומית, וזה מצב לא נוח – במיוחד לנשיא דמוקרטי כאובמה, שמחויב לשיתוף פעולה בינלאומי.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו