בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח: רק העשירון העליון נהנה מהצמיחה בישראל ב-2004

תגובות

הצמיחה שהתחוללה ב-2004 וזו שהאוצר חוזה ל-2005 מיטיבה רק עם העשירון העליון, ומצבם של שאר אזרחי המדינה לא משתפר ואף מידרדר; כך קובע הדו"ח שנתי של מרכז אדוה על ממדי האי-שוויון בישראל, שהתפרסם בסוף השבוע.

ב-2003 העשירון העליון קיבל 28% מכלל ההכנסות בישראל ובסך הכל גדל חלקו בעוגת ההכנסות הלאומית ב-3.4% בין השנים 1990 ל-2003. יחד עם העשירון התשיעי, שני העשירונים העליונים מקבלים 44% מההכנסות במשק. לעומת זאת, חלקם של העשירונים 1 עד 7 בעוגת ההכנסות ירד בעשור האחרון וב-2001 ו-2002 גם העשירונים 8 ו-9 איבדו מעט מחלקם בעוגה; ב-2003 איבד לראשונה העשירון העליון חלק קטן מהעוגה.

הגידול בחלקו של העשירון העליון בהכנסות הלאומיות נובע בין השאר משכר המנהלים הבכירים במגזר העסקי - עלות השכר הממוצעת של מנהל בכיר באחת החברות הנסחרות בבורסה הגיעה ב-2003 ל-1.45 מיליון שקלים; עלות שכרו של מנהל במאה החברות הגדולות בבורסה הגיעה ל-3.08 מיליון שקלים. ב-1994 היה שכר המנהלים הבכירים פי 30 משכר המינימום - ב-2003 הוא היה פי 36.

בעוד שב-27% 1994 מהשכירים השתכרו עד שכר מינימום, ב-2002 הוא עלה ל-31.7%. ב-1989 היו 21% מהעניים אנשים עובדים, ב-2003 הם היוו 32% מהעניים. אז, כמו היום, 72% מהשכירים משתכרים עד לשכר הממוצע במשק, כ-7,000 שקלים.

הצמיחה מיטיבה רק עם קבוצה קטנה משום שהיא מתחוללת רק בענפים מסוימים. בין 1995 ל-2000 שיעור הצמיחה בהיי-טק יותר מהוכפל ואמנם בתקופת האינתיפאדה התוצר של ענף זה ירד ב-25%, אך ב-2004 הוא חזר לצמוח. גם ענף הפיננסים והשירותים העסקיים (בנקים, ביטוח, נדל"ן) גדל ביותר מ-50% וכמעט ולא נפגע בשנות האינתיפאדה. לעומת זאת, בתעשיות המסורתיות - מזון, טקסטיל, דפוס - נרשם גידול של 10% בצמיחה ובחקלאות ירד התוצר ב-8%.

ההבדל בצמיחה נובע, בין השאר, מכספי השקעות שמופנים לענפים שנחשבים רווחיים - מנתוני בנק ישראל מתברר שההשקעה בענף האלקטרוניקה גדלה בעשור האחרון מדי שנה ב-20%; בתעשיות המסורתיות, לעומת זאת, קצב גידול ההשקעות היה 5% ובשנות האינתיפאדה הוא נבלם לחלוטין. בהתאם להתפתחויות אלה, עלות השכר השנתי הממוצע בהיי-טק הגיעה ב-2002 ל-219 אלף שקלים - פי 2.4 מעלות השכר בתעשיות המסורתיות.

הגידול באי-שוויון בא לידי ביטוי בהצטמקות מעמד הביניים - משקי בית שהכנסתם בטווח 75% עד 125% מההכנסה החציונית: ב-1988 מנה רובד זה 33% ממשקי הבית, וב-2002 ירד חלקו ל-28%. רוב ההפסד היה לעשירונים התחתונים.

אי-השוויון בא לידי ביטוי גם בנגישות להשכלה גבוהה - רק 11% מבני 20 עד 29 לומדים לתואר ראשון. אי-השוויון בולט גם בתחום הבריאות - ב-2003 משקי בית בעשירון השני הוציאו 54 שקלים בחודש על ביטוחים משלימים - לעומת 233 שקלים בעשירון העליון.

"בתקופה שבה ידעה ישראל צמיחה, הצמיחה היתה בלתי מאוזנת... שכבה דקה, יחסית, של ישראלים ידעה גידול בהכסנות וברמת חיים, בעוד שמרבית הישראלים נהנו מהצמיחה הרבה פחות", כותב ד"ר שלמה סבירסקי, המנהל האקדמי של מרכז אדוה.

האוצר מבטיח שבאמצעות צמיחה עקבית של 4% בשנה תצמצם ישראל את הפערים החברתיים, מציין סבירסקי ומוסיף: "הנתונים המוצגים במסמך זה מראים, כי הממשלה נאחזת בתקוות שווא"




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו