בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תירוש ודוברת הודיעו: בוטלה משרת איש השב"כ שמפקח על החינוך הערבי

תגובות

בוטלה משרתו של איש השב"כ במשרד החינוך, שבסמכויותיו נכללו בדיקת עברם הביטחוני של מורים ומנהלים המתקבלים לעבודה במערכת החינוך הערבי. כך הודיעו מנכ"לית משרד החינוך, רונית תירוש, ויו"ר ועדת דוברת, שלמה דוברת, לנציג הציבור הערבי בוועדה, הפרופ' איסמעיל אבו סעד.

תירוש מסרה שבעקבות המלצת הוועדה, התקיימה פגישה עם אנשי השב"כ, ולאחר מכן בוטל הפיקוח הביטחוני על זהות אנשי החינוך הערבים; אלכס רוזמן, שמכהן כיום במשרה, יעזוב את משרד החינוך. מעתה אמור תהליך המינויים במגזר הערבי להיעשות על פי קריטריונים מקצועיים בלבד. דוברות המשרד לא אישרה את הדבר באופן רשמי.

עד להחלטת הביטול כיהן נציג השב"כ בתפקיד סגן הממונה על החינוך הערבי במשרד החינוך. אם הוא החליט לבטל מינויי מורים, מנהלים או בעלי תפקידים אחרים בחינוך הערבי - לא היתה לדורשי התפקיד אפשרות לערער. משרת השב"כ במשרד החינוך מאוישת כבר כמה עשורים והיתה בבחינת סוד גלוי במשרד - אף שלא עוגנה בנוהלים רשמיים. שרי החינוך לשעבר יוסי שריד, שולמית אלוני ואמנון רובינשטיין ניסו לבטל את התפקיד, ללא הצלחה.

מבחינת הציבור הערבי, ביטול משרת איש השב"כ הוא מהשיפורים המשמעותיים שנכללים בהמלצות ועדת דוברת, אך הוועדה המליצה גם על שיפורים נוספים. עם זאת, לנושא סגירת הפערים בין מערכת החינוך הערבית ליהודית לא יועד כרגע תקציב מיוחד. לפני כשבוע קיים דוברת פגישה עם ועדת המעקב לענייני חינוך במגזר הערבי. לדברי מנהל ועדת המעקב, עטאף מועדי, דוברת הודיע כי משרד האוצר אינו מתכוון להקצות בשלב זה סכום מעבר למסגרת תקציב משרד החינוך כדי לשפר את מצב החינוך הערבי. "השיפורים שהשגנו בוועדה משמעותיים, אבל ללא סגירה מהירה של הפערים בתשתיות, במספר הכיתות ובמורים - לא תהיה להם שום משמעות", אומר אבו סעד.

לדברי אבו סעד, ההישג העקרוני המשמעותי ביותר של ועדת דוברת ביחסה לציבור הערבי הוא סמלי: לראשונה ההתייחסות לחינוך הערבי היא כאל חלק אינטגרלי של מערכת החינוך, ולא כאל מה שהוא מכנה "מגזר המסכנים".

לטענתו, "בעבר היה נוהג של תקצוב ייחודי למגזר הערבי באמצעות תוכניות חומש ודומיהם, כשבפועל תלמיד יהודי היה מקבל פי 3 מתלמיד ערבי. גם דו"ח שושני, שתיקצב ישובים על פי עדיפות לאומית, קיפח את המגזר הערבי, מכיוון ש-95% מיישובי העדיפות הלאומית הם יהודיים. תקצוב לפי מדדים סוציו-אקונומיים לכולם, יהודים כערבים, אמור לשפר את מצב החינוך הערבי מבלי לתייג אותו כנפרד".

מעמדו של החינוך הערבי משתפר גם בתוך משרד החינוך. לדברי אבו סעד, האגף לחינוך ערבי יהפוך למזכירות-משנה במזכירות הפדגוגית - הגוף הקובע מדיניות חינוכית במשרד - ובכך יצטרף למזכירויות המשנה החרדית והדתית. עם זאת, דרישתה של ועדת המעקב לחינוך ערבי להקים מינהל נפרד לחינוך הערבי לא התקבלה על ידי ועדת דוברת. אבו סעד טוען כי הדרישה לא התקבלה בשל כוונת הוועדה לבטל את כל המינהלים הנפרדים במשרד ובהם את המינהל לחינוך התיישבותי ואת המינהל לחינוך ממלכתי דתי (חמ"ד). "אם המינהל הדתי יישאר - נשקול צעדים משפטיים", אומר אבו סעד.

ואולם, לגבי הנושא המשמעותי ביותר הנוגע למצבו של החינוך הערבי - אין תשובות ברורות. במערכת החינוך הערבי חסרות כ-1,700-1,500 כיתות לימוד; כ-4,000 מורים מוסמכים; וקיים מחסור במחשבים, בחדרי מעבדות ובאולמי ספורט.

הישגי התלמידים הערבים נמוכים באופן משמעותי מאלה של מקביליהם היהודים לאורך כל מסלול הלימודים - בציוני המיצ"ב, בשיעור הזכאות לבגרות, במספר הסטודנטים המתקבלים ללימודים גבוהים ובשיעור הסטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים. "דרשתי בדיון בוועדה להקים ועדה מקצועית שתגיש כבר לקראת שנת הלימודים הבאה תוכנית לסגירת הפערים בתשתית, ולא לפרוש את זה לחמש או עשר שנים", אומר סעד, "אם לא ייוחד לנושא תקציב או תוכנית, אי אפשר לדבר על שוויון בחינוך ושאר המלצות הוועדה הן שטויות".

יולי חרומצ'נקו




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו