בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האני העצוב שלי

תירגמה מאנגלית אורה סגל

תגובות

לפרנק או'הרה

לעתים כשעיני אדמות אני עולה לראש בנין ה-R.C.A ומתבונן בעולמי, מנהטן - - - בבניני, הרחובות בהם בצעתי את מעללי הגבורה שלי, בעליות גג, מטות, דירות ללא מים חמים בשדרה החמשית למטה אשר גם אותה אני זוכר מכוניות זעירות כנמלים, מוניות צהבות קטנות, אנשים צועקים ומראם כגרגרי צמר - - - פנורמה של גשרים, זריחת השמש מעל מכונת ברוקלין, שמש שוקעת על ניו ג'רסי בה נולדתי על פטרסון שם שחקתי עם נמלים - - - אהבותי המאחרות יותר ברחוב חמשה עשר, אהבותי הגדולות יותר ב-Lower East Side אהבהבי שלא יאמנו מן העבר בברונקס כה רחוקים שבילים חוצים רחובות נסתרים אלו ההיסטוריה שלי מסכמת, העדריותי והאקסטזות שאחזוני בהרלם - - - שמש זורחת על כל רכושי במצמוץ עין אחד לעבר האפק בנצחיותי האחרונה - - - חמר הוא מים.

עצוב אני נכנס למעלית ויורד למטה, מהרהר, פוסע על המדרכות, לוטש עיני ומתבונן בכל הזכוכית המערגלת של בני האדם, במבטם החוקר את האוהבים, ואז פוסק, מהרהר לנכח חלון ראוה של מכוניות, המכוניות נעות מעלה ומטה בשדרה החמשית, בלוקים מאחורי מחכות לרגע בו......

הגיעה השעה ללכת הביתה, לבשל ארוחת ערב & להקשיב ברדיו לחדשות המלחמה הרומנטיות ......כל התנועה נפסקת, & אני מהלך עטוף עצבות קיומית, אין סופית, עדינות זורמת מבעד לבנינים, קצות אצבעותי נוגעים בפני המציאות, פני מפספסות בדמעות במראה של איזה חלון - - - בדמדומים בשעה שאין לי כל תשוקה לממתקים - - - או להיות בעל הבגדים או האהילים היפניים של התבונה - - - מבלבל מן החזיון המתרחש סביבי, אדם מתאמץ לצעד במעלה הרחוב גורר חבילות, עתונים, עניבות, חליפות מהדרות אל תשוקתו. איש, אשה זורמים על המדרכות אורות אדמים מתקתקים בעקבות שעונים ממהרים ותנועות ליד אבני השפה...

וכל הרחובות הללו מובילים בהצטלביות עזות, צופרים באריכות, לשדרות הנרדפות על ידי בנינים גבוהים או המתקשחות והופכות לשכונות עני דרך תנועה מהססת מכוניות צורחות ומכונות מכאיבות כל כך, לאזור כפרי זה, בית עלמין זה, שלוה זו, על מטת המות או ההר שראיתי פעם מעולם לא ראיתים שנית או השתוקקתי לראותם במחשבותי העתידיות בהן כל אותה מנהטן חייבת להעלם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו