בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

באקדמיה מזהירים: מקצוע המדעים בישראל במשבר

מדענים מובילים רואים בזכייתו של פרופ' דן שכטמן בפרס נובל, הזדמנות להתריע כל הידרדרות במעמד המדעים בארץ. פרופ' הרשקו: "אם נמשיך ככה לא יהיו עוד זוכים"

35תגובות

"זהו יום משמח, אבל כדאי לחזור למציאות. מערכת החינוך הובילה את תחום הכימיה בישראל למשבר עמוק מאוד". כך פתח הפרופ' אהוד קינן, יו"ר ועדת המקצוע בכימיה המייעצת למשרד החינוך, את השיחה אודות זכייתו של פרופסור דן שכטמן. "כולם עומדים עכשיו ומשתאים, אבל האמת היא שאין להם מושג ירוק במה שזיכה את שכטמן בפרס. הם רק אומרים 'איזה איש חכם, הוא עשה דברים נפלאים'. זהו תוצר מובהק של מערכת החינוך. אם דבר כזה היה קורה בטאיוואן, לפחות חצי מהאוכלוסיה יכולה היתה להסביר מה עומד מאחורי הזכייה, זהו ההבדל בין הערכה והערצה, הערכה באה מידע, ולצערנו הוא אינו נוכח כאן מספיק", אמר קינן, שהוא גם נשיא החברה הישראלית לכימיה.

מדענים ואנשי חינוך רבים מתחום הכימיה והמדעים בכלל, רואים בזכייה אתמול הזדמנות להתריע על הידרדרות במעמד המדעים בארץ. לדבריהם, פרס הנובל שהוענק אתמול הינו תוצר של מערכת חינוך שהיום כבר אינה קיימת.

לביקורת על מצב הוראת המדעים שותף גם פרופ' שכטמן, שאמר אתמול ל"הארץ": "צריך לבחור את המורים בצורה כזו שישמשו מודל לחיקוי, אבל השכר שמשולם להם הוא כזה, שאנשים שהיו יכולים לשמש מודל אינם יכולים להרשות לעצמם לעשות זאת. עם משכורת כזו אי אפשר לפרנס משפחה בישראל, וזה אחד משורשי הרע של העניין. היום עדיין יוצאים מדעני צמרת בישראל, אבל ללא שינוי הזרם הזה ידלדל במשך השנים".

"השכבה הדקה של המצויינים תישאר כי אותה אי אפשר לייבש", הסביר פרופ' קינן, "מה שעצוב הוא שהמצויינים מצליחים להגיע להישגים למרות מערכת החינוך, ולא בזכותה. הם נעזרים בהורים, במסגרות פרטיות ובמסגרות למצויינים. חבל מאוד שאנחנו לא רואים שישראל אחראית להפסד הגדול כשהמצב הולך ומחמיר ואנחנו כל הזמן בקו ירידה. שכבת המצויינים יכולה היתה להיות עבה בהרבה - 30 פרסי נובל ולא עשרה".

כפרי ניר

לדברי קינן, הבעיה העיקרית נובעת מכך שהעיסוק במדע בישראל, כבר אינו חוצה אוכלוסיות. "אני מסתכל על מדינות רבות במזרח הרחוק, כולן קיבלו עצמאות פחות או יותר יחד איתנו והחלו כמדינות עניות. תראו איפה אנחנו ואיפה הם היום", הסביר קינן. "גם לנו יש הישגים לא מבוטלים, אבל אנחנו שוחקים את עצמנו. עד שנות ה-70 התפתחנו בצורה יוצאת מהכלל, ומאז יש הידרדרות מאוד קבועה וברורה, והעתיד נראה גרוע. שחיקת מערכת החינוך בנושא המדעים היא איום קיומי על עתידה של מדינת ישראל - לא פחות מהגרעין האיראני".

גורם הבקיא בפרטים הסביר אמש כי "גם התוכניות שקיימות במערכת הן פופוליסטיות, בעלות ערך הצהרתי בלבד ובעיקר מאוד לא רציניות. משרד החינוך מתפאר בהן בכל פעם, אך למעשה אין בהן כלום". לדברי הגורם, "קיים נתק חמור בתוך המערכת, בעיקר בחומר שבין חטיבת הביניים לתיכון. "כל התוכניות נותנות תחושה שעושים דברים נפלאים וכולם מרוצים מעצמם אבל אז פוגשים את העולם האמיתי - מבחני פיזה, טימס או שיעור באוניברסיטה - ומתרסקים. יש סטודנטים שעדיף שלא היו לומדים בכלל אל מול מה שהם באים איתו, כי במקום ללמוד את הבסיס מלמדים את 'הקצפת' ולכן אין הבנה". באשר לסוגיית המחסור במורים הבהיר הגורם: "אין שום תוכנית אמיתית לפתרון המצוקה".

לפני כשנה הזהיר נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, בראיון עם "הארץ" כי "הוראת המדעים במדינת ישראל נמצאת בקריסה". לדבריו, בשנים האחרונות נרשמה ירידה חדה ברמת הידע של הסטודנטים המתקבלים לטכניון, בעיקר במקצועות בסיסיים כמו מתמטיקה, פיזיקה וכימיה. "הסטודנטים המתקבלים על סמך ציוני הבגרות והישגי הבחינה הפסיכומטרית אינם מוכנים ללימודים אוניברסיטאיים", קבע. גם אתמול המשיך להזהיר כי "יהיה קשה מאוד לטפח את הנובליסטים הבאים אם המדינה לא תשקיע באוניברסיטאות שלה. כל מה שקשור בטכניון מבחינת פיתוח מגיע מתרומות, אין אפילו בניין אחד שנבנה ב-20 השנים האחרונות מתקציבי ההשכלה הגבוהה כשהאוניברסיטאות מחזרות על הפתחים כדי לבנות בניינים שישמשו את השכטמן הבא. הצורך בציוד ובמעבדות מוביל לכך שעולה היום חצי מיליון דולר להחזיק מדען צעיר שאולי יביא נובל עוד 30 שנה והכל היום מגיע מתרומות. יש פער גדול בין ההישג והאופוריה מהמדע הישראלי לבין העתיד שלנו".

גם פרופסור אברהם הרשקו, חתן פרס נובל לכימיה בשנת 2004, הצטרף אתמול לדבריו של קינן. הרשקו אמר ל"הארץ" כי "ההישג מאתמול הוא תוצאה של מה שקרה לפני 40-30 שנה ופרי של החינוך באותן שנים, שהיה ברמה גבוהה ומגובה בתקציבים ראויים. לצערי, ההשקעות בחינוך וההשכלה הגבוהה ירדו בשנים האחרונות, ואני מודאג שאם המגמה הזו תמשך אז לא יהיו לנו הישגים בכימיה לנובל. אנחנו צריכים את המדע והטכנולוגיה, צריכים להמשיך להצטיין בזה ולא לשבת על זרי הדפנה של הישגים של לפני 30 שנה".

רוני פיזם, המלמד כימיה ב"אורט קריית טבעון" קרוב ל-20 שנה, סיפר כי "עיקר הירידה בלימוד המקצוע היא במגזר היהודי". לדבריו, התוכנית החדשה בכימיה היא כביכול עם הפנים לתלמיד, מנסה ללמד אותו דרך חיי היומיום את הנושא, אך לא משפר את הרצון ללמוד את המקצוע. "אצלי בבית הספר כבר שנים לא מאפשרים לתלמידים ללמוד שני מורחבים במדעים, כי פשוט אין מספיק תלמידים. היום הם רוצים ללמוד את מה שיעשו בו כסף קל ולא מקצוע מאתגר עם עבודה סיזיפית. רוצים מקצוע 'יוקרתי' עם סיפור מיידי ולצערי ההורים מעודדים את העניין".

פיזם הוסיף כי היום למערכת החינוך יש יעד אחד - אחוזי הזכאות. "אם הייתי יכול ללמד כימיה בגוון של יהדות, אולי המקצוע היה מקבל עוד משאבים", התבדח פיזם. "זה מה שמעניין את שר החינוך - יהדות ושלא ידברו על הנכבה. זה המסר מלמעלה".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "בקדנציה זו, מדיניות המשרד המוצהרת היא לחזק את לימודי מקצועות המדע והטכנולוגיה. בתוך כך, המשרד משקיע משאבים רבים בכל התחומים והתוצאות מדברות בעד עצמן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו