בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

5 שנות קמפיין

ממחאה שקטה לצעקה מתריסה

מסע ההסברה החל שקט ואצילי, אך מאז שינה פניו. מההתמקדות במישור הבינלאומי, דרך ההפתעה מהתגייסות ההמונים לצעדה, ועד להתפרצות בטקס המשואות *חמש שנים של מאבק

3תגובות

בתום קמפיין של 1,940 ימים, המסע התקשורתי הארוך עומד לקראת סיום. עם בואו הצפויה של גלעד שליט לישראל היום, ייחתמו למעלה מחמש שנים של מאבק עיקש, שבהן קומץ פעילים הקדישו את חייהם להשבת החייל החטוף, ומאות אלפי בני אדם הצטרפו אליהם לפרקים, בצעדות המונים, בישיבה במאהל מחאה או בשליחת אס-אם-אס למען עסקה לשחרורו של שליט.

בתחילת הדרך, מאבקה של המשפחה היה שקט. מלבד להפגנות של חברי מטה המאבק וחברים של גלעד מול בית ראש הממשלה בימי שישי, המשפחה פעלה בעיקר במישור הבינלאומי: במארס 2007, עם הכרזת ממשלת האחדות הפלסטינית, פנה נועם שליט לחאלד משעל וביקש ממנו לסיים את המשא ומתן לחילופי האסירים. בשל היות גלעד אזרח צרפת, פעלה המשפחה גם אל מול נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, כדי שיסייע במאבק. ב-2008 התקיימה אף צעדה בלונדון למען גלעד, בהשתתפות הוריו, אביבה ונועם.

 

סלמן אמיל

עסקת שליט: כל הכותרות והפרשנויות

מה צריך לעשות כדי למנוע את החטיפה הבאה? דברו על זה בפייסבוק

נקודת המפנה בפעילות הציבורית היתה עם החזרת ארונותיהם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב לישראל ביולי 2008. למרות התמיכה הציבורית ותמיכת המשפחות רגב וגולדווסר, נותרה משפחת שליט למעשה לבדה במערכה. "כל עוד גולדווסר ורגב לא חזרו, זה היה מאבק כללי, לא מרדני, בכותרת של להחזיר את השבויים", הסביר יואל מרשק, מרכז אגף המשימות בתנועה הקיבוצית, ומהפעילים הבולטים במאבק הציבורי. "מהרגע שהחזירו אותם, ובתור מתים, והיה ברור שהוא (גלעד) חי - הכל השתנה. הרוח התמקדה בגלעד. לא ברון ארד, לא בגיא חבר, הכל בגלעד". כמה חודשים לאחר מכן, אכן קיבלה המשפחה החלטה לשנות אסטרטגיה, ופנתה למשרד יחסי הציבור רימון-כהן-שינקמן כדי לפעול למען שחרורו של שלי. אז, לדוגמה, יצא מטה המאבק בקמפיין במלאות אלף ימים לשביו של שליט, בו נעשה שימוש בהקלטות קולו של שליט, ונוצר פונט מכתב ידו של גלעד.

תא"ל במילואים חזי משיטה, שעמד בראש מטה המאבק במשך שמונה חודשים, עד יולי 2009, אינו מסכים שצריך היה להרחיב את המאבק הציבורי כבר בתחילתו, ואינו בטוח שניתן היה להשיב את שליט הביתה מהר יותר. "אני אומר שצריך לתת לזמן לשפוט. יש החושבים שלהפך - שהזמן עשה את שלו ואילץ גם את חמאס להתגמש, ושזו העסקה הכי טובה בנקודת הזמן הזו". משיטה דוחה את הטענה שעזב בזמנו את התפקיד עקב חילוקי דעות עקרוניים עם המשפחה על התנהלות המאבק. "באתי לתקופה מוגבלת וכך הודעתי מראש. חשבתי שתקופת הבחירות היא קריטית ומהווה חלון הזדמנויות גדול להחזרתו של גלעד, אבל לצערי זה לא קרה", הסביר.

סלמן אמיל

אכן, לקראת תום כהונת ממשלת אולמרט ב-2009, הקימו בני המשפחה אוהל מחאה בירושלים בדרישה להחזיר את גלעד עוד לפני תום הקדנציה. תמי שינקמן, שליוותה את בני משפחתה מאז, שימשה למעשה יח"צנית המשפחה. עמה פעל גם יו"ר מטה המאבק החדש שמשון ליבמן, שניווט את הפעילויות השונות, בעיקר באמצעות קבוצת המחאה שהוקמה - "צבא החברים של גלעד". כחלק מהגברת הלחץ הציבורי, במארס 2010 יצא קמפיין נוסף, בו הפכה תמונתו של שליט אט-אט לתמונת פניו של הנווט הנעדר רון ארד. באפריל 2010, לבשו אלפים לבן, כדי להזדהות עם המאבק.

המחאה הציבורית הגיעה לשיאה חודשיים אחר כך: משפחת שליט ואלפי אנשים יצאו בצעדה ממצפה הילה אל בית ראש הממשלה בירושלים. כ-200 אלף איש השתתפו בצעדה הממושכת, שארכה 12 יום. פעולה זו גם ספגה ביקורת בגלל התגייסות כלי התקשורת לסיקור המהלך. הצלחת הצעדה הפתיעה מאד את בני המשפחה ואנשי המאבק. "המהלך היה בכלל בנוי על כך שמשפחת שליט תצעד יחד עם 200-300 איש", הסביר מרשק. "רק ביום הראשון נוכחנו לדעת שהכל השתנה, ושעם ישראל החליט להצטרף. לא ידענו שיש תמיכה כזו, לא שיערנו שכך זה יהיה".

למרשק ברור כי פעילות המטה סייעה לגיבוש העסקה. "אני יודע איך ביבי ישב בזמן הצעדה, וכמה הישיבה של בני המשפחה מול הבית שלו, והעמידה מול ישיבות הממשלה העיקה עליו ועל השרים", הסביר. "זה הבהיר שיש אזרחים שלא יכולים להשלים עם העניין הזה, שהמפתחות אצל ראש הממשלה ושהוא צריך לעשות את מה שהם מבקש. הלחץ הציבורי עשה את שלו בהיבט הזה".

מיכל פתאל

פעילויות המחאה המשיכו גם בשנה האחרונה. ב-15 במארס, יזם קובי סידי קמפיין שקרא לאזרחי המדינה לעצור את פעילותם לחלוטין לחמש דקות, לתמיכה בשחרור שליט. לצד זאת התקיימו פעילויות שנועדו לפגוע בחמאס, דוגמת חסימת משאיות שיועדו להעברת כספים, ציוד ודלקים לרצועת עזה.

נדמה שהשינוי המהותי באופי הפעילות קרה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות, בחודש מאי האחרון. אז, התפרצו לבמה יואל שליט וחברתו, יערה וינקלר, במחאה על "אזלת ידה של הממשלה" בפעילותה לשחרור גלעד. בעקבות כך, התעורר דיון ציבורי על אובדן התדמית השקטה של בני המשפחה. מרשק מאשר ש"המטרה היתה התרסה. לצרוב את הנושא של ‘גלעד איננו'. חיפשנו את המקומות שראש הממשלה ושר הביטחון נמצאים בהם כדי להופיע באותם מקומות ציבוריים, ולאזכר שחובתם לא מולאה עוד".

חודש לאחר מכן, ובמלאות חמש שנים לחטיפה, נכנסו עשרות שחקנים, זמרים ואמנים לשעה לצינוק מדומה, שאמור היה להמחיש את שביו של שליט. לאחר מכן, קראו בני המשפחה לציבור לערוך "מפקד עם להצלת גלעד", ולהצביע בעד עסקה עם חמאס לשחרור בנם, באמצעות שליחת הודעות אס-אם-אס. באותו חודש אף כבלו עצמם בני המשפחה - אביבה, נועם, יואל וזוגתו יערה וינקלר בשלשלאות לגדר מול בית ראש הממשלה.

מיכל פתאל

לצד מטה המאבק פעלו גם אנשי עמותת "רעות", שהוקמה בעקבות מפגש עם נועם שליט באוהל המחאה. "ראינו את גלעד שליט לא כעצמו, אלא כערך וכסמל", סיפרמ אל"מ (במיל') משה פישר, יו'ר העמותה. "שכחו אותו, ובמידה רבה הפקירו אותו, על כן אנחנו החלטנו שאנחנו לא מסתפקים בעצרות ובמחאות, שכבודן במקומן, אבל הן יותר טובות בשביל האתוס ותחושת הרעות".

דניאל בר און

בחודשים האחרונים יצאו אנשי העמותה שלוש פעמים כדי לעצור את ביקורי משפחות האסירים הביטחוניים בכלא הישראלי. "גם אם היה לנו קמצוץ באותו לחץ שהביא להחלטה של ראש הממשלה ללכת לקראת עסקה, אז אנחנו בהחלט מרגישים שעשינו משהו, שלא עמדנו מנגד והסתפקנו בלומר שיש ממשלה בישראל ויש מערכת ביטחון", הוסיף פישר.

כעת, עם בואו המיוחל היום של שליט לביתו, יסתיים הקמפיין רחב ההיקף. "אני חושב שהתמיכה הציבורית עשתה את שלה והוכיחה שהיא הדבר הנכון שנעשה למען החזרתו של גלעד הביתה", מסכם משיטה. למרשק מסומן כבר היעד הבא: ג'ונתן פולארד. "הרגש עבד פה חזק מאוד, אין ספק. ביבי קיבל החלטה אסטרטגית להחזיר את הילד הביתה, והוא עשה את זה בעקבות הלחץ הציבורי", הוא מסכם. "המשימה הכי גדולה עכשיו היא לדעת שתפקידנו תם. הוא נגמר".

השתתף בהכנת הידיעה: ג'קי חורי

***מארס 2009

השקת קמפיין "הצילו" במלאת אלף ימים בשבי

מארס 2010

תמונת שליט הופכת לרון ארד בסרטון וידיאו

יוני 2010

200 אלף מצטרפים לצעדה ממצפה הילה לי-ם

מארס 2011

אלפי ישראלים עוצרים את פעילותם לחמש דקות

יוני 2011

מיזם "הצינוק": אמנים נכנסים לשעה לכלא מדומה

יוני 2011

המשפחה פונה לציבור לערוך מפקד ולהצביע בעד עסקה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו