בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המודיעין שלא הובן: כך הוחמץ סיכול החטיפה

חטיפת שליט חשפה שורה של תקלות מבצעיות ומודיעיניות בגזרת הדרום: לצה"ל היה מידע מדויק על פעילות המחבלים החוטפים, אך הוא לא תורגם כהלכה

54תגובות

הראשונים לדעת ולדווח על רוב הפרטים החיוניים היו, כמעט כרגיל, המתנחלים. בשעות הצהריים של ה-25 ביוני 2006, בעוד חבורת עיתונאים ממתינה בחוסר סבלנות לתדרוך ראשון על התקרית עם הרמטכ"ל דן חלוץ, בקיבוץ כרם-שלום, הפיצה אחת מסוכנויות הידיעות ביש"ע את הודעת הביפר הבאה: "שמו של החייל החטוף הוא גדעון שליט, בן 19 ממצפה הילה בגליל. הודעה נמסרה למשפחתו".

עברו עוד אי אלו דקות בטרם עודכן שמו של החטוף בביפרים לגלעד. עד אז כבר החל המפגש עם חלוץ, שסימן במבט לאחור את תחילתה של חצי שנה איומה בכהונת הרמטכ"ל, אשר בסופה גם נאלץ להתפטר מתפקידו. ספק אם מי מהנוכחים בבניין הישן של מועדון הקיבוץ יכול היה לשער מה צופנים לחלוץ, בעצם למדינה כולה, השבועות הבאים של הקיץ. ודאי שאיש מאתנו לא העלה בדעתו כי יעברו יותר מ-1,900 ימים בטרם ישוב החייל שליט למשפחתו.

המחבלים חצו את הגבול עוד בטרם עלה השחר, ב-4:45 לפנות בוקר. הם עברו דרך מנהרה שנחפרה מתחת לגדר, לאורך מאות רבות של מטרים ובמשך חודשים. כשעלו מעל פני הקרקע, בתוך שטח ישראל, היו כוחות צה"ל בגבם לאיום, עדיין צופים מערבה לעבר הרצועה. ב-5:13 תקפו בנפרד שלוש חוליות משנה את הטנק של שליט, נגמ"ש ריק שצה"ל הציב לא הרחק משם לשם הטעיה ומגדל תצפית. כל המטרות הותקפו בירי טילי נ"ט. בטנק המרכבה הפגוע פרצה דליקה והופעלה מערכת כיבוי אש.

בכר דודו

כיוון שמנוע הטנק חדל לעבוד, לא פעלה גם מערכת האוורור ובחלל הקטן היתה תחושת מחנק. שניים מאנשי הצוות, המ"מ סגן חנן ברק וסמ"ר פבל סלוצקר, קפצו החוצה, נורו ונהרגו במקום. שליט יצא מן הטנק מעט מאוחר יותר, לאחר שאחד הפלסטינים שלשל רימוני יד לתוך הצריח, ונשבה בידי חוטפיו.

עסקת שליט: כל הכותרות והפרשנויות

מה צריך לעשות כדי למנוע את החטיפה הבאה? דברו על זה בפייסבוק

איש הצוות הרביעי, שנותר פצוע ומעולף בטנק, חולץ משם בהמשך בידי צה"ל. בתוך שש דקות מתחילת ההתקפה, ב-5:19, חצו שני החוטפים את הגדר חזרה לשטח הרצועה ועמם שליט הפצוע. תנועת שלוש הדמויות מערבה נראתה במטושטש בסרט וידיאו שצילמה תצפית צבאית, מהבודדות שהמשיכו לפעול תחת ירי החמאס.

 

קצינים ששירתו באוגדת עזה זוכרים "כאוס מטורף. היה בלגן גדול ברשת הקשר ועבר זמן עד שהבינו שאחד החיילים חסר והוכרז מצב 'חניבעל' (חטיפת חייל). אחר כך הקפיצו לשטח המון יחידות מיוחדות, שנראו כאילו הן כל רגע עומדות להיכנס לרצועה, אבל בפועל לא היה לאיש מידע היכן החטוף מוחזק".

מחיר ההדחקה

כעבור כמה שעות בא חלוץ לתדרך את הכתבים. רק שנה קודם לכן היה הרמטכ"ל בשיאו. הוא מונה לתפקיד, בתרגיל מסריח למדי, בידי אריאל שרון ושאול מופז שביקשו לדחוק מהתפקיד בתום שלוש שנים בלבד את קודמו, בוגי יעלון. הרמטכ"ל היוצא, שהזהיר מסכנות ההתנתקות, היה מוכן לבצעה בהתאם לפקודות שניתנו לו, אבל שרון העדיף להקדים את מינוי חלוץ. קיבוץ כרם שלום שימש אחד האתרים שבהם תרגלו צה"ל והמשטרה את פינוי מתנחלי גוש קטיף.

חלוץ קצר במהירות את הפירות הפוליטיים של מינויו. הוא נהנה מקרבה גדולה לשרון ומדימוי חיובי במיוחד בעיתונות, שהריעה ברובה לביצוע הנקי של ההתנתקות. אבל בבוקר ההוא החל הכל להתרסק. במידת מה, שילמה ישראל מחיר על הדחקת המציאות הביטחונית. כיוון שלדרג המדיני היה חשוב לשווק את ההתנתקות כהישג, הוצנעו הסכנות הגלומות במצב החדש. ההיערכות להגנת הקו סביב עזה היתה חלקית ועל צה"ל נאסר לפעול בתוך שטח הרצועה כדי לסכל פיגועים מתוכננים.

התדרוך של חלוץ הוליד, שלא במתכוון, התלקחות בין זרועות הביטחון. הרמטכ"ל סיפר לכתבים כי לצבא לא היתה התרעה מוקדמת על הפיגוע. ראש השב"כ, יובל דיסקין, רתח: הרי השירות העביר לצה"ל התרעה מפורטת, אפילו ממוקדת למדי בדבר הפיגוע הצפוי.

לפני כשנתיים פרסמנו ב"הארץ" את נוסח ההתרעה, כפי שתועד לאחר מעשה בתחקיר הצה"לי. "בכוונת גורמי פח"ע (טרור) להוציא פיגוע איכות החל מטווח זמן מיידי. ככל הנראה במרחב דרום הרצועה, בדגש על מרחב סופה-כרם שלום. מתווה הפיגוע לא ברור אך אפשר ומדובר בחדירה דרך הוברס (גדר המערכת). הסתערות לעבר יעד סמוך לגדר או מעבר בדרום הרצועה, מנהרת תופת או פיגוע חדירה".

על סמך ההתרעה אכן תגבר פיקוד הדרום את כוחותיו, בהיקף מוגבל, על פני גזרה באורך 14 קילומטרים. אך חלוץ לא התעמק בפרטים, עובדה שנחשפה כמעט מיד, כשהעיתונאים מיהרו לבית החולים סורוקה לראיין את איש צוות הטנק הפצוע, שסיפר לתומו כי בגזרה היתה כוננות לקראת חטיפה. דיסקין, בתגובה לדברי חלוץ, סירב לשתף פעולה עם צוות התחקיר שמינה הרמטכ"ל, בראשות האלוף (מיל') גיורא איילנד.

אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט, נקט מתחילת הפרשה מדיניות מכוונת של גיבוי גורף לשרשרת הפיקוד תחתיו. גלנט לא חיפש שעירים לעזאזל ואיילנד, שממילא התעניין בהסקת מסקנות מבצעיות יותר מעריפת ראשים, הסכים עמו.

אלוף הפיקוד אמנם הפריז בהמלצה, ימים אחדים לאחר התקרית, להעניק צל"ש למפקד גדוד הסיור הבדואי על תפקודו בתקרית (איילנד דווקא שקל לזמן קצר להדיחו), אבל כששקע האבק איש מהקצינים לא שילם את המחיר. גלנט אפילו מונה לרמטכ"ל אשתקד, מינוי שבוטל ברגע האחרון בפברואר השנה מסיבות אחרות. ואילו מפקד אוגדת עזה בזמן החטיפה, אביב כוכבי, מכהן כיום כראש אמ"ן.

מסקנות איילנד חשפו תקלות לאורך ולרוחב הגזרה. צה"ל התנהל מול עזה בניגוד לכללי המלחמה. בלי לפעול בעומק, באף אחד משני צדי קו המגע, בלי לצפות לאחור, בלי חיפוי הדדי בין הכוחות. מסוקי קרב הועמדו בכוננות רק בבסיס מרוחק מהרצועה, באופן שלא איפשר התערבות אווירית מהירה במתרחש. רמת השליטה והבקרה של החטיבה המרחבית בכוחות בזמן התקרית היתה נמוכה. צוות איילנד הופתע לרעה ממה שתיאר כאובדן חדות, שחיקה הדרגתית של שיטות לחימה שהצבא אימץ בעבר בגבול לבנון.

מהתחקיר עלה עוד כי מפקד טנק אחר הבחין בחוטפים החוצים את הגדר עם שליט לרצועה. בדיעבד, אילו התקרב הטנק למקום ופתח באש, ייתכן שהחטיפה היתה מסוכלת (אך ייתכן גם שהדבר היה עולה במות החייל). מפקד הטנק ניסה לקבל אישור לירי, אך איש לא שמע אותו בשל המהומה ברשת הקשר. כשנענה, הותר לו רק ירי מקלעים, שלא היה אפקטיבי. הפרשה הביאה בהמשך להחזרתה של פקודת "חניבעל", המתירה ירי לסיכול חטיפה גם במחיר סיכון חיי החטוף.

בעיה חמורה אותרה בתחום המודיעין. אף שהיתה זו התרעת החטיפה היחידה בגבולות, לא תוגבר המודיעין בגזרה. יתרה מכך, לצה"ל היה מידע מדויק על פעילות המחבלים, אך הוא לא תורגם כהלכה. לא חודדה ערנות הכוחות, וסיכול החטיפה הוחמץ.

כשנתיים לאחר החטיפה נחשף, ב"מעריב" וב"הארץ", היבט טעון אחר של הפרשה. כ-30 שעות לפני ההתקפה בכרם-שלום, חטף כוח מסיירת מטכ"ל שני אחים פעילי חמאס מביתם שממזרח לרפיח. אחד האחים, מוסטפא מועמר, ידע על תוכנית החמאס לחטיפה, אולם נשבר ומסר את המידע בחקירת השב"כ רק שעות אחדות לאחר התקרית שבה נחטף שליט.

מבצע המעצר הישראלי התעכב ביממה בשל מחלוקת בין פיקוד הדרום למטכ"ל, שהתלבט אם לאשרו. הנה עוד "אילו" בשורה ארוכה: ייתכן שאילו מועמר היה נחקר במועד, ניתן היה לצמצם הסיכון לחטיפת שליט.

לבנון דחקה את עזה

בתגובה לחטיפת החייל פתחה ישראל את "גשמי קיץ", מבצע צבאי אגרסיבי בשטח הרצועה. "הרגנו כל חמוש שזז", נזכרים באוגדת עזה. רשמית, נומקו המהלכים כחלק מהפעלת לחץ על החמאס במטרה להחזיר את החייל. בפועל, לא היה קשר ממשי בין הפצצה נוספת של שדה התעופה ההרוס דהנייה להחזרת שליט, ובצבא ידעו זאת היטב.

המתקפה הישראלית נמשכה עוד כמה שבועות, אבל גוועה מחוסר עניין. פיקוד הדרום טען שהחמאס דווקא לחוץ ומפגין סימני שבירה שאולי יאפשרו את החזרתו המהירה של שליט. אבל ראש הממשלה, אהוד אולמרט, כבר היה טרוד אז בצרות אחרות: החטיפה השנייה, של אנשי המילואים אלדד רגב ואהוד גולדווסר בגבול הצפון, הובילה למלחמת לבנון השנייה. עזה היתה שוב לזירה משנית.

למחרת חטיפת שליט הזמין אליו אולמרט איש ביטחון, שצבר ניסיון רב בטיפול בתחום השבויים בעבר. "סגור איתם עסקה היום", המליץ האיש לאולמרט. "תן לחמאס 250 איש והסיפור ייגמר. אחרת, זה ייקח שלוש שנים ויעלה לך באלף אסירים".

"האנשים שלי מייעצים לי אחרת", השיב ראש הממשלה. "הם חושבים שמוטב לנצל את החטיפה כדי לרסק את החמאס". ההמשך ידוע ויבוא לסיומו היום, יש לקוות, חמש שנים וכמעט ארבעה חודשים מאוחר יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו