בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסכם סורי-ירדני על תיקוני גבול וחילופי שטח בלי לעקור ישובים

תגובות

נסיגה לגבול הבינלאומי, חילופי שטחים, אי-עקירת יישובים, תחנות התרעה - אלה המרכיבים של הסכם גבולות חדש במזרח התיכון, בין ירדן לסוריה. פרטי ההסכם סוכמו שלשום בלילה בדמשק, בוועדה הביטחונית המשותפת לשתי המדינות.

ההסכם ישים קץ לסכסוך גבולות בן עשרות שנים, הסכם "שיביא בחשבון את הגורם ההומניטרי והדמוגרפי", כפי שהדליפו שני הצדדים לכלי התקשורת הערביים בימים האחרונים. היישובים הסורים שיושבים על אדמה ירדנית יסופחו לסוריה, כדי לחסוך מתושביהם את הצורך לעקור או להחליף את אזרחותם. בתמורה, תקבל ירדן שטחים סוריים גדולים יותר, הנמצאים בבעלות המדינה באזור מדברי לאורך הגבול.

חשיבותו של ההסדר חורגת מעבר לפרטים הקטנים. הגבולות הם נושא רגיש ביותר במזרח התיכון, ובמקרים רבים הוא עדיין לא נפתר סופית. פרופסור גדעון ביגר, גיאוגרף מאוניברסיטת תל אביב, סבור שמדובר בהסכם מעניין מאוד, משום שהוא מראה שניתן לשנות את הגבולות באזור, שנקבעו ברובם בחלק הראשון של המאה ה-20. "הקווים הם לא תורה מסיני ואפשר לשנות אותם לפי העובדות בשטח. ההסכם הזה מראה שגם סוריה וירדן מכירות בכך שעדיף לא לעקור אנשים מאדמתם, שדותיהם ובארות המים שלהם. נקודת המפתח היא תועלת הדדית", סבור פרופ' ביגר.

חילופי שטחים יכולים להיות פתרון לבעיות רבות בין ישראל לפלשתינאים. אם הצדדים יסכימו להיות יצירתיים במיוחד, ניתן יהיה להגיע לפתרונות שיועילו לכל הצדדים. פרופסור יהושע בן אריה, מהאוניברסיטה העברית, דיבר על חילופי שטחים בין ישראל, מצרים והפלשתינאים, תוך יצירת מסדרון יבשתי בין ירדן למצרים. הצעה נוספת שעלתה בעבר היא להשאיר גושי התנחלויות בגדה, ובתמורה לתת לפלשתינאים שטחים בחולות חלוצה. במקרה הירדני-סורי נקבע כי המרכיב ההומניטרי יעמוד בלב הפתרון - התושבים הסורים ימשיכו להיות חלק מסוריה אף שהם ישבו על מה שהיה, על פי הסכמי סייקס-פיקו, אדמה ירדנית.

הסורים, המונים על פי דיווחים אלפי משפחות, יושבים בשני יישובים ששטחם הכולל כ-3.2 קמ"ר - טבריאת וחרבת עוואד, יישובים חקלאיים על אדמה פוריה ובה בארות מים, באזור הוואדיות הסמוך לנחל ירמוכ. לפי מקור סורי, מדובר במשפחות "שישבו שם עוד לפני שצרפת ובריטניה שירטטו בסרגל את הגבול, בלב מה שהיה סוריה הטבעית".

בנוסף לזה תחזיר סוריה את "אל-חורה", שטח מדברי בגודל 125 קמ"ר, שהשתלטה עליו לאחר שכוחותיה נכנסו לצפון ירדן בספטמבר ("השחור") 1970. ירדן תחזיר לסוריה שטח של 2.7 קמ"ר, שבו היא שלטה מעבר לקו הגבול הבינלאומי. לפי אחד הדיווחים, באזור היישובים הסורים תוכל ירדן להקים תחנות התרעה צבאיות, צעד המזכיר את הדרישה הישראלית להקים תחנות דומות ברמת הגולן או בגדה. בתמורה לשטחי היישובים תעביר סוריה לירדן שטח מדברי בגודל זהה, באזור אל-אזרק בצפון ירדן.

תיקון הגבול עם סוריה ישלים למעשה סבב תיקוני גבול שעשתה ירדן עם כל שכנותיה. ב-1965 היא חתמה על הסכם עם סעודיה, שאיפשר לה להרחיב את העיר עקבה ונמלה. בשנות ה-80 היא עשתה תיקון גבול עם עיראק, ובשנות ה-90 עם ישראל, בעת חתימת הסכם השלום. "הדוגמה הירדנית מוכיחה שניתן להתגבר על משקעי העבר ולהיות יצירתיים למען אינטרסים משותפים", סבור ביגר.

במקרה הסורי-ירדני, ההסכם החדש, שיחתם כנראה בחודש הבא בעמאן, בא על רקע מתיחות ארוכת שנים. הפתרון בא כנראה בשל הוראה של מלך ירדן עבדאללה והנשיא הסורי בשאר אסד, להסדיר את נושא הגבולות.

הדחיפה האחרונה לפתרון המתיחות היתה כאשר לירדן התברר שחדרו לשטחה מהצד הסורי משאיות עמוסות חומרי נפץ וחומרים כימיים. היחסים בין שתי המדינות נכנסו לקיפאון של כמה חודשים, שכלל האשמות הדדיות. ההסכם הנוכחי יכלול, בנוסף לסימון הגבולות החדש, גם הסכם ביטחוני להגנת הגבול והסכם "לשכנות טובה", שאמור לשים קץ למתיחות ולחשש הירדני שסוריה מבקשת "לבלוע" אותה כפי שהיא עושה ללבנון.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו