שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

דיון תקדימי בבית המשפט לענייני משפחה: זוג לסביות נאבקות על החזקת הילדים אחרי הפרידה

שתי נשים שגידלו יחד ילדים החליטו להיפרד. האם הביולוגית לקחה את הילדים, ולזוגתה לשעבר אין זכות חוקית להורות. הילדים קוראים לי אמא אבל אסור לי לגדלם

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורלי וילנאי
אורלי וילנאי

זו אחת הפעמים הבודדות שבית המשפט נדרש להתערב במאבק בין שתי אמהות, זוג נשים לסביות שהקימו בית, הביאו ילדים בהחלטה משותפת ונפרדו, ועכשיו רבות על חזקתם. האם הביולוגית אומרת - כולם שלי - ואילו האם האחרת, השותפה לדרך, שגידלה את הילדים במסירות ואהבה, לא יודעת את נפשה מרוב צער. לפני חצי שנה היא פנתה לבית משפט לענייני משפחה במרכז הארץ כדי שיקבע הורות משותפת אלא שמאז לא התקבלה בתיק שום החלטה מהותית והראיות הבסיסיות לא נבחנו. "זה חוסר אונים שקשה לתאר את ממדיו", אומרת יעלה, האם הלא ביולוגית "התחושה היא שידיי קשורות ופי חסום ואין שום דבר שאני יכולה לעשות כדי לקבל בחזרה את הילדים שלי".

כשדורית, האם הביולוגית, נפרדה מיעלה הן קבעו ביניהן לשמר מסגרת של משמורת משותפת, שווה בשווה בדיוק, אלא ששבועות ספורים אחר כך הודיעה לה דורית ששני הילדים צריכים בית אחד קבוע לגדול בו ומאחר שהיא האמא הביולוגית, הילדים יגדלו אצלה. יעלה קיבלה את הרשות לקחת אותם אליה יומיים בשבוע, זמן קצר אחר כך גם ההסדר הזה התפוגג. שני הילדים שגידלה נלקחו ממנה והיא לא יכולה לעשות דבר.

"תארי לעצמך מה זה לא לראות את הילדים שלך, לא לדעת מה קורה איתם בכל זמן נתון ובכלל, איפה הם נמצאים? מה הם עושים? איך נראה גן הילדים שלהם? אני, שבמשך 3 שנים הייתי ראש הוועד בגן, מארגנת, פעילה, פתאום לא מכירה את החיים של הילדים שלי. הרגשתי שמענים אותי ואני לא יכולה להתגונן, אי אפשר לתאר את התחושה הזאת". יעלה פנתה לבית המשפט לענייני משפחה. היא מספרת שעשתה זאת כצעד הגנתי ולא כדי לפתוח במלחמה אלא שהסכסוך רק מחריף ובית המשפט עומד מנגד.

בהתחלה הייתה פגרה, אח"כ עבר התיק משופט אחד למשנהו, וכשהתמנתה שופטת קבועה לתיק היא קבעה דיון לחודשיים קדימה. ידיה של יעלה כבולות. נכון לימים אלה היא רואה את הילדים 4 שעות בשבוע וגם החסד הזה לא קבוע ומוחלט. לפעמים היא מקבלת אותם כל סוף שבוע שני, לפעמים לא.

דורית, הביולוגית, טוענת שבעצם מעולם לא היו פה שתי אמהות. מבחינתה הייתה פה אישה שחיה אתה ועם ילדיה באותו בית, וזהו. אין ליעלה שום סמכות או זכות על ילדיה. יעלה, מצדה, מצביעה על ערימת עדויות לאמהותה: מכתב ממנהלת הגן הקודם שמתייחס אליהן כאל שתי אמהות, רשימת הקשר של ההורים בה הן מופיעות כהורים יחד, תצהיר של המטפלת שמעידה כי שתיהן היו אמהות וטיפלו בילדים במסירות, ברכות שקיבלו כשתי אמהות ועוד. היא שומרת מכל משמר גם את סרטי הווידאו בהם הונצחה המשפחה השמחה מפעם. שם הילדים קוראים לה באופן הטבעי ביותר - אמא.

כל המסמכים והעדויות האלה הוגשו לבית המשפט כבר באוגוסט אלא שלא נעשה אתם דבר. מבחינה משפטית נטל הוכחת המעמד של יעלה לא פשוט בכלל. לו הייתה נשענת מראש על החלטות בית המשפט בשלוש השנים האחרונות המכירות בזכות של שתי נשים או שני גברים לגדל ילדים יחד ולעגן את זכויותיהם על ידי אימוץ הילדים, החיים היו הרבה יותר פשוטים (פסק דין בית המשפט העליון השופט אהרן ברק 2006). אלא שיעלה ודורית לא עשו זאת ועכשיו מאוחר מדי. אין אימוץ - לכאורה אין זכויות.

"דיברנו על אימוץ, תכננו לעשות את התהליך הזה ולא שום הסכם כתוב אחר מפני שהוא אכן הכי קבוע ומוחלט", אומרת יעלה, "אבל זה לא קרה. מאותה סיבה שבגללה לא סידרנו את ענייני הארנונה, מאותה סיבה שמעולם לא סידרנו את החשמל בשירותים, פשוט לא הספקנו". בשקט היא אומרת שמעולם לא האמינה שתגיע למצב כזה, כל כך סמכה על הזוגיות שלהן ששאלת השותפות בגידול הילדים בכלל לא הייתה מוטלת בספק.

ומה על הילדים? רק באחרונה מונתה פקידת סעד לתיק כדי לבחון את סוגיית האפוטרופסות, אבל לא את הסדרי הראייה. "כשהלכנו לטיפול זוגי להחליט איך הכי נכון להביא יחד ילדים לעולם והאם צריך אבא בתמונה", מספרת יעלה, "אמרה לנו המטפלת שלא חשוב באיזו דרך ננהג, הדבר הכי חשוב לילדים הוא ביטחון ואהבה, כל השאר יהיה בסדר. היום לא נשאר דבר משניהם".

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה כי "מדובר בתיק שדן בסוגיה רגישה ומורכבת בענייני משמורת ילדים. התיק ממתין כרגע לחוות דעת של פקידת סעד".

מ-2005: זוג לסביות מוכר כזוג הורים משותפים

ב-2005 הכריע בית המשפט העליון בפסיקה תקדימית ששתי לסביות יוכלו לאמץ אחת את ילדיה של האחרת, וכך להפוך לאמהות משותפות של הילדים. בנות הזוג, טל ואביטל ירוס-חקק, חיו יחד 15 שנה, בהן הביאו שלושה ילדים מתרומות זרע אנונימיות. לאחר מאבק שנמשך שמונה שנים, התיר בית המשפט לשתיים לאמץ זו את ילדיה של זו.

"בעשור האחרון הושגו כלים משפטיים חשובים להגנה על משפחות לסביות", אומרת עו"ד עירא הדר, מומחית לזכויות הומואים ולסביות. "הן יכולות לאמץ, לקבל אפוטרופסות ולערוך הסכמים לחיים ולהורות משותפים. חשוב שמשפחות לסביות יעשו שימוש בכלים אלה. אך גם כשלא עשו כן, עדיין על בתי המשפט, כמי שמופקדים על טובתם של ילדים, להטות לבם למציאות חיים זו, ולבחון אותה בפתיחות המתבקשת".

עו"ד הדר מספרת כי לפני עשור נדרש בית המשפט בפעם הראשונה לסכסוך בין בנות זוג בנוגע לאפוטרופסות על בתן הקטנה. האם הביולוגית ניצלה את המבוכה במערכת המשפט כדי למשוך זמן ולמרות שבתי המשפט דחו את כל טענותיה היא הצליחה בסופו של דבר להביא לנתק מוחלט בין האם הלא ביולוגית לילדה כך שבסופו של דבר לא היה בידי בית המשפט להועיל. לפי הערכות של ארגון "משפחה חדשה", בישראל יש יותר מ-20 אלף משפחות של לסביות והומואים, שבהן לפחות ילד אחד.

אורלי וילנאי ועפרי אילני

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ