בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אביחי מנדלבליט | ייעוץ תחת אש

תגובות

המשפטן הצבאי, ככל יועץ משפטי, מחויב להעמיד לרשות הגוף שהוא מייעץ לו את מכלול הכלים המשפטיים שבאמצעותם יוכל להגשים את מטרותיו, תוך כדי עמידה קפדנית במגבלות החוק. ככל איש צבא, הוא מחויב לבצע משימה זו כמיטב יכולתו המקצועית, מתוך מחויבות עמוקה לערכי "רוח צה"ל" - כבוד האדם, טוהר הנשק, אמינות ועוד. בצה"ל, חובות אלה משלימות זו את זו, ואינן סותרות זו את זו.

במבצע "עופרת יצוקה" משפטני צה"ל, בראשותי ובהובלת מחלקת הדין הבינלאומי, ליוו את הלחימה ממוקדי קבלת ההחלטות במטכ"ל, בפיקוד הדרום ובאוגדה. ההחלטה ללוות משפטית את פעילות הלחימה אינה מובנת מאליה. היא משקפת את הכרת המפקדים בחשיבות של החוק והמשפט בתהליך קבלת ההחלטות המבצעי, ואת תפישת צה"ל כי הלחימה נעשית בתוך המשפט ולא מחוץ לגבולותיו. היא משקפת את הבנתנו המקצועית, כי המפקדים נזקקים ליועצים משפטיים זמינים ומיומנים, שיצביעו על גבולות האסור ובהחלט גם על המותר.

ייעוץ משפטי בנוגע להחלטות מבצעיות אינו תיאורטי ואינו אקדמי. תוצאותיו באות לידי ביטוי בהחלטות מעשיות מרחיקות לכת של מפקדים. אין בו מקום לסגנון המעורפל והבלתי מתחייב המאפיין לפעמים את החשיבה והכתיבה האקדמית. בדומה למפקדים, יועצים משפטיים צבאיים נדרשים לגבש עמדות וחוות דעת ברורות ב"זמן אמת", מתוך ערפל הקרב, בנסיבות המחדדות את הדילמות המשפטיות, המאפיינות את הלחימה המודרנית, עד הקצה. רק מי שראה את הדברים במו עיניו יוכל להעריך את המורכבות והקושי, את איכות הייעוץ המשפטי שניתן, ואת מידת השפעתו על מקבלי ההחלטות.

ייעוץ משפטי מבצעי הוא תמיד עניין מאתגר, ובמערכה נגד טרור הוא קשה שבעתיים. לא בכדי איננו שומעים על אנשי "הדין הבינלאומי" של האויב. בעיניו, מחויבות ישראל לדיני הלחימה נתפשת כחולשה, כנקודת תורפה שיש לנצל. אנו מתמודדים עם מי שנלחם במכוון בלבוש אזרחי ומתוך סביבה אזרחית; משתמש באזרחים כ"מגן אנושי"; תוקף במכוון את אזרחי ישראל. אויב משולל רסן, המצהיר שהוא "אוהב מוות" ומוצא מחסה מאחורי גבם של נשים וילדים.

נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' אהרן ברק כתב, כי ספק אם המשפט הבינלאומי שיווה לנגד עיניו אויב מפלצתי מסוג זה, אך למרות זאת - גם הלחימה נגדו נעשית בדל"ת אמותיו של המשפט; הלחימה באויב כזה היא אתגר קשה, אך לעולם לא תביא להתפרקות צה"ל ממחויבותו לפעול בתוך המסגרת המשפטית המחייבת. המחויבות של צה"ל לדין היא חלק מהזהות הערכית-הלאומית שלו, כך פעלנו גם בלחימה ברצועת עזה.

מפקדי צה"ל, כתף אל כתף עם משפטני הפרקליטות הצבאית, התחבטו במהלך הלחימה בשאלות קשות, מדידות שינה. כיצד ליישם את עקרונות ההבחנה והמידתיות; כיצד לבנות מנגנונים מבצעיים (כמו מתן אזהרה לאוכלוסייה האזרחית לשם הרחקתה מאזורי הקרבות) שיאפשרו פגיעה באויב תוך כדי צמצום הפגיעה (הבלתי נמנעת, למרבה הצער, בסוג לחימה כזה) באוכלוסייה האזרחית.

קשה לפעמים לעכל את העובדה, שדיני הלחימה הם חוקים שנועדו להסדיר ולצמצם, אך לא למנוע, את ההרג וההרס שהם חלק ממציאות המלחמה. משפטני הפרקליטות הצבאית, תחת פיקודי ובגיבוי מלא של צמרת צה"ל ושלי, פועלים כדי לסייע לצה"ל להילחם בתוך גבולותיו של משטר זה, מול אויב שאינו יודע גבולות.

האם אירעו טעויות בשדה הקרב? אין ספק, כך קורה בכל לחימה (טעויות בעת "עופרת יצוקה" גבו מצה"ל מחיר דמים כבד). האם תרמה הפרקליטות הצבאית להחדרה בצה"ל של הנורמות המשפטיות שהוא מחויב להן? אין ספק בעיני, כי גם התשובה לכך היא חיובית.

תא"ל מנדלבליט הוא הפרקליט הצבאי הראשי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו