בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מועדון קריאה | חסדים ותמרונים

תגובות

מי אמר שספרים לא-טובים מתים? או שהזמן הוא הבורר האמיתי בין ספרות איכותית לבין ספרות שרק מתיימרת לתואר? "קיץ" של הסופרת האמריקנית אדית וורטון ("עם עובד", 2008, תירגמה מאנגלית: מיכל אלפון), לא רק שלא גווע במשך השנים, מאז שיצא לראשונה ב-1916, אלא שהוא נחשב כספרות קלאסית. אין הוא לבדו באכסניית שורדים זו. רבים הם הספרים המתיימרים, עזי המניפולציות והסוחפים לקריאה, שגם אם לא זכו לכבוד של וורטון, כי אז לפחות חצו את הזמן. ספריה של איין ראנד, למשל, "הציפור הצבועה" של יז'י קושינסקי, "המחברת הגדולה" של אגוטה כריסטוף.

ואם כבר בשדה השערוריות אנו - וספרים אלו לעד יצטיינו בתכנים עסיסיים, בניגודיות חריפה ובלשון רהוטה - מה נאמר על ספרי שערורייה רומנטיים כדוגמת "רבקה" של דפנה דה מורייה, שמרטיטים יצרים כלבבות?! נאמר כך: הזמן הוא בהחלט לא מבקר הטיב אנין הטעם שאנו חושבים שהוא כשזה נוגע לרעב האנושי לבידור לוהט, מיידי ומזין. כלומר, היעלה על הדעת שההמבורגר ייעלם אי-פעם מהתפריט העולמי? ועדיין - ובטרם יטרפוני חסידיה של צ'ריטי, גיבורת הרומן - האומנם "קיץ" הוא ספרות צעקנית? והרי מטופש לתהות אם אמנם "מגיע" לספר מעמד הנצח שכבר התקבע בו. אבל כן מן הראוי לתהות מה בחסרונותיו המעניינים קסם - וכנראה שיוסיף ויקסום - לקוראים כה רבים, קיצים וחורפים אינספור?

התשובה הקופצת בראש היא צ'ריטי. זו "מלכת" הרומן שבעטה המתמרן של וורטון הכל בא ויוצא ממנה, ואת נקודות המבט של הדמויות האחרות בספר או כאלה שעומדות כנגדה, ומוטב כנגד דעותיה של וורטון, אפשר לספור על אצבעות כף יד. כאן מוזמנים הקוראים שעוד לא נשבו כליל בקסמי הגיבורה המוגבלת אך השולתתת, לקחת עט ולסמן: מניפולציה מספר 1. זו צ'ריטי שנולדה על ההר הנבער וגדלה בדורמר-צפון, העיירה הקרתנית שתחתיו, כבת חסותו של מושיעה, עורך הדין מר רויאל. האב המעין-חורג, המתאלמן לימים, מתאהב בה וכמעט כופה עצמו. ואולם לבה ומיניותה של צ'ריטי מנצים רק למראה האדריכל מן הכרך, לושיוס ארני. בזכותו יהיה הקיץ שלה חגיגה רומנטית-ארוטית, אף פגאנית, המצפצפת על מוסכמות.

שערוריות צ'ריטי המפעימות בנועזותן לזמן הקיץ ההוא - אף שמשום-מה הן נחשפות לעיני הקשיש הדחוי בלבד - לא ייגמרו בסוף העונה. אז נותרת צ'ריטי עם ילד ברחמה, לצד זיכרון עולמים בדמות סיכה מפלחת-לב מארני, ופשרת נישואים חמצמצה אך מפוכחת עם... לא קשה לנחש. והנה שנוכח הרמיזות הפשטניות באשר לשמות ולמדרוג הגיאוגרפי שבפסקה לעיל, מוזמנים הקוראים לסמן: מניפולציה מספר 2 ו-3. ולצד ההתרה השקופה באשר לגואלה של צ'ריטי, יסמנו 4. אך בל ימהרו להניח את העט. הקיץ הסוער שמסתיים בתיאור... השלג הראשון התואם, מן הסתם, את "מצב הגיבורה" - וכל תיאורי הנוף ברומן הם עזר למהלכי נפשה של צ'ריטי - זועק לסמן כאן - מניפולציה מספר 5. ומה? האם מניפולציה מספר 6 היא לא רשימה זו ממש, שיש שיישבעו שהיא אינה הגונה? והרי הספר מרתק בקסמו! העומק ועושר המעברים בין רגשות הזיקית של הגיבורה - אם גם נניח לזה שהרגשות "מתוארים" לצד היותם מסופרים - משכנעים להפליא. וגם צ'ריטי, על תשוקותיה והחופש שבה לממשן - מה מרדנית ואמיצה היא!

ובכל זאת, גם בתום קריאתי השנייה את "קיץ", היו רגשותי מעורבים. וורטון, שמימשה את זכויות מעמדה, יצאה נגד שמרנות אמה, ושפעלה במלחמת העולם הראשונה למען פליטי מלחמה, חולים ויתומים, כנאמר באחרית הדבר המעניינת של איריס לעאל, כתבה ביומנה כך: "בימים ההם עדיין היו העיירות המושלגות של מערב מסצ'וסטס מקומות קודרים מבחינה מוסרית... טירוף, גילוי-עריות וגוויעה אטית מרעב שכלי ומוסרי הסתתרו מאחורי החזיתות... של הבתים... או בחוות המבודדות על הגבעות הסמוכות".

אז כיצד כל זה מתיישב? וורטון לא כתבה רומן אידיאות החותר לאמת וליפה. להפך, טעמו הפרובוקטיבי של ספרה ומבנהו הגס היושב במיטב מסורת הכתיבה התכליתית-מסוגננת האמריקאית, אף מטילים צל - לגיטימי-לגיטימי! - על הצהרותיה החותרות כדרך הסופרים הגדולים לנאורות. אי לזאת, ובהנחה שעל הקריאה לעמוד למשפט האסתטיקה בלבד - הרי שעצם הצבתה את הגיבורה שלה בין הנחשלות לבין הבורגנות - זו גם זו גברית וכוחנית - כשכל נשקה בעולם הוא עלומים ויצרים - מקומם. כלומר, מדוע באמת היא אינה מאפשרת לצ'ריטי להשתחרר?!

נקודות למחשבה להמשך הקריאה: מדוע המרחב הגיאוגרפי ברומן טובל בעודף של סמלים; מה בין רגש לבין תבונה? ולמה צריך לבחור בין השכלה לבין מיניות?

בחודש הבא נתחיל לקרוא בספר "אצל הים" מאת ס' יזהר (הוצאת זמורה ביתן)

מועדון קריאה- לכל הכתבות




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו