שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ז'בוטינסקי מת במפתיע בגיל 60

4.8.1940 היום לפני 69 שנים: 4.8.1940 היום לפני 69 שנים:

לין
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
לין

זאב ז'אבוטינסקי איננו!" בישרו אותיות גדולות בפתח עיתון "הארץ" ב-5 באוגוסט 1940 על "הידיעה המחרידה והמדהימה על מותו הפתאומי של זאב ז'אבוטינסקי", שלמרות שהיה עליה לחצות את האוקיינוס האטלנטי מניו יורק לארץ ישראל, "עשתה לה כנפיים במהירות בזק". ז'בוטינסקי בילה באמריקה בחודשים שלפני מותו "מתוך תעמולה לרעיון הגדוד העברי, המשתתף במלחמה".

"זאב ז'אבוטינסקי מת היום פתאום משבץ הלב", דווח בעיתון. "כשהגיע הבוקר למחנה בית"ר, חש לפתע בלבו ובראשו, ובין-רגע יצאה נשמתו". משפחתו לא ידעה על כל מחלה: מבית אחותו של המנוח, הגברת ז'אבוטינסקי-קופ, נמסר "שהמנוח לא התאונן באף אחד ממכתביו האחרונים או בטלגרמה על איזו מחלה שהיא, והדגיש תמיד שהוא בריא".

הוועד הלאומי לכנסת ישראל הכריז לאות אבל על "ביטול השעשועים במשך הערב", והמחנה הרוויזיוניסטי נמלא צער מר נוכח "בשורת האימים". "בכל מקום בו התאספו הראוויזיוניסטים, מבוגרים וצעירים, דובר על האסון הגדול שקרה לתנועה", דווח.

חברי התנועה החלו עוד באותו לילה באסיפות אבל. בקן בית"ר הוכרז על ליל שימורים "וכל חברי הקן ישמרו כל הלילה במצודת זאב". בהודעת האבל של ההסתדרות הרוויזיוניסטית, שפורסמה בחוצות תל אביב, נכתב: "כבה עמוד האש העובר לפני המחנה!"

"מיליוני יהודים בכל הארצות, שלשם עוד מגיעות ידיעות על הנעשה בעולם היהודי, יזדעזעו הבוקר למקרא הטלגרמה הקצרה על פטירתו הפתאומית של זאב ז'אבוטינסקי", נכתב במאמר המערכת של "הארץ", "בזה לא יהיה הבדל בין חסידיו למתנגדיו הפוליטיים. כל בית ישראל יבכה היום מרה את בנו הגאה, האמיץ, רב-הכשרון. ז'אבוטינסקי מת! יש איזו סתירה, איזו אי התאמה מוחלטת בין שתי המלים האלה: ז'אבוטינסקי והמות. האיש, שאמר כולו חיוניות, שכולו היה סמל הצעירות, המרץ, הדחיפה הבלתי פוסקת למעשים. האיש שהיה כולו תסיסה מתמדת, כולו תנועה - גם אם לא תמיד מכוונת בדרך הנכונה. האם היתה עוד מיתה יותר פתאומית, יותר חטופה מזו?"

באוקטובר אמור היה מייסד המפלגה הרוויזיוניסטית ומפקדו העליון של האצ"ל, העיתונאי והסופר, המנהיג הרוחני והמעשי הבלתי נלאה של ההסתדרות הציונית החדשה ושל יהודים בכל העולם, לציין את יום הולדתו השישים. ז'אבוטינסקי רב הפעלים גם פרסם כמה רומאנים "ברמה ספרותית גבוהה", כך סופר "הארץ", ותרגומי ספרות. ברוסיה היה עיתונאי בעל שם, ובישראל, לאחר שהשתתף בדרגת לוטננט בצבא הבריטי בכיבוש הארץ מידי הטורקים, הצטרף למערכת עיתון "הארץ".

"עלה בידו ליצור טפוס חדש של צעיר יהודי", אמר עליו אחד מעשרות ראשי היישוב - רבנים, יושבי ראש, מנהלים ואנשי רוח - שהספידו את ז'בוטינסקי בעצב. ב"הבימה", בשעת הצגה באולם מוגרבי בתל אביב, "עלה מר מ. גנסין על הבמה והספיד במלים חמות את זאב ז'אבוטינסקי ז"ל, הסופר, הדרמטורג, הנואם והמורה של התאטרון" - שנתן לשחקנים שיעורים בהגיה נכונה של השפה העברית.

יומיים אחרי מותו הפתאומי נקבר ז'בוטינסקי בניו יורק, שם "למעלה מ-5,000 איש הצטופפו ברחובות איסט-סייד - מזרח העיר המאוכלס יהודים, בעיקר - כדי לגמול את החסד האחרון עם המנהיג הציוני". בישראל, הנהלת הוועד הלאומי הכריזה על סגירת החנויות, בתי הקפה והמסעדות בכל הארץ לשעות ההלוויה, בין 4 ל-6 בערב, ועל קיום תהלוכות אבל. מסדרים התקיימו בכל הארץ, ובמרכז הארצי של ההסתדרות הציונית החדשה הוכרז על שנת אבל לחברים ולמוסדות התנועה.

אף שכבר ביום מותו נשמעה קריאה להביא את עצמותיו לארץ ישראל, רק ב-1964 הובא ז'בוטינסקי לירושלים, ונקבר בהר הרצל.

זאב ז'אבוטינסקי איננו!" בישרו אותיות גדולות בפתח עיתון "הארץ" ב-5 באוגוסט 1940 על "הידיעה המחרידה והמדהימה על מותו הפתאומי של זאב ז'אבוטינסקי", שלמרות שהיה עליה לחצות את האוקיינוס האטלנטי מניו יורק לארץ ישראל, "עשתה לה כנפיים במהירות בזק". ז'בוטינסקי בילה באמריקה בחודשים שלפני מותו "מתוך תעמולה לרעיון הגדוד העברי, המשתתף במלחמה".

"זאב ז'אבוטינסקי מת היום פתאום משבץ הלב", דווח בעיתון. "כשהגיע הבוקר למחנה בית"ר, חש לפתע בלבו ובראשו, ובין-רגע יצאה נשמתו". משפחתו לא ידעה על כל מחלה: מבית אחותו של המנוח, הגברת ז'אבוטינסקי-קופ, נמסר "שהמנוח לא התאונן באף אחד ממכתביו האחרונים או בטלגרמה על איזו מחלה שהיא, והדגיש תמיד שהוא בריא".

הוועד הלאומי לכנסת ישראל הכריז לאות אבל על "ביטול השעשועים במשך הערב", והמחנה הרוויזיוניסטי נמלא צער מר נוכח "בשורת האימים". "בכל מקום בו התאספו הראוויזיוניסטים, מבוגרים וצעירים, דובר על האסון הגדול שקרה לתנועה", דווח.

חברי התנועה החלו עוד באותו לילה באסיפות אבל. בקן בית"ר הוכרז על ליל שימורים "וכל חברי הקן ישמרו כל הלילה במצודת זאב". בהודעת האבל של ההסתדרות הרוויזיוניסטית, שפורסמה בחוצות תל אביב, נכתב: "כבה עמוד האש העובר לפני המחנה!"

"מיליוני יהודים בכל הארצות, שלשם עוד מגיעות ידיעות על הנעשה בעולם היהודי, יזדעזעו הבוקר למקרא הטלגרמה הקצרה על פטירתו הפתאומית של זאב ז'אבוטינסקי", נכתב במאמר המערכת של "הארץ", "בזה לא יהיה הבדל בין חסידיו למתנגדיו הפוליטיים. כל בית ישראל יבכה היום מרה את בנו הגאה, האמיץ, רב-הכשרון. ז'אבוטינסקי מת! יש איזו סתירה, איזו אי התאמה מוחלטת בין שתי המלים האלה: ז'אבוטינסקי והמות. האיש, שאמר כולו חיוניות, שכולו היה סמל הצעירות, המרץ, הדחיפה הבלתי פוסקת למעשים. האיש שהיה כולו תסיסה מתמדת, כולו תנועה - גם אם לא תמיד מכוונת בדרך הנכונה. האם היתה עוד מיתה יותר פתאומית, יותר חטופה מזו?"

באוקטובר אמור היה מייסד המפלגה הרוויזיוניסטית ומפקדו העליון של האצ"ל, העיתונאי והסופר, המנהיג הרוחני והמעשי הבלתי נלאה של ההסתדרות הציונית החדשה ושל יהודים בכל העולם, לציין את יום הולדתו השישים. ז'אבוטינסקי רב הפעלים גם פרסם כמה רומאנים "ברמה ספרותית גבוהה", כך סופר "הארץ", ותרגומי ספרות. ברוסיה היה עיתונאי בעל שם, ובישראל, לאחר שהשתתף בדרגת לוטננט בצבא הבריטי בכיבוש הארץ מידי הטורקים, הצטרף למערכת עיתון "הארץ".

"עלה בידו ליצור טפוס חדש של צעיר יהודי", אמר עליו אחד מעשרות ראשי היישוב - רבנים, יושבי ראש, מנהלים ואנשי רוח - שהספידו את ז'בוטינסקי בעצב. ב"הבימה", בשעת הצגה באולם מוגרבי בתל אביב, "עלה מר מ. גנסין על הבמה והספיד במלים חמות את זאב ז'אבוטינסקי ז"ל, הסופר, הדרמטורג, הנואם והמורה של התאטרון" - שנתן לשחקנים שיעורים בהגיה נכונה של השפה העברית.

יומיים אחרי מותו הפתאומי נקבר ז'בוטינסקי בניו יורק, שם "למעלה מ-5,000 איש הצטופפו ברחובות איסט-סייד - מזרח העיר המאוכלס יהודים, בעיקר - כדי לגמול את החסד האחרון עם המנהיג הציוני". בישראל, הנהלת הוועד הלאומי הכריזה על סגירת החנויות, בתי הקפה והמסעדות בכל הארץ לשעות ההלוויה, בין 4 ל-6 בערב, ועל קיום תהלוכות אבל. מסדרים התקיימו בכל הארץ, ובמרכז הארצי של ההסתדרות הציונית החדשה הוכרז על שנת אבל לחברים ולמוסדות התנועה.

אף שכבר ביום מותו נשמעה קריאה להביא את עצמותיו לארץ ישראל, רק ב-1964 הובא ז'בוטינסקי לירושלים, ונקבר בהר הרצל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ