המורה שלימדה את שירי יונה וולך קיבלה שיעור באהבה מהתלמידים - חינוך וחברה - הארץ

המורה שלימדה את שירי יונה וולך קיבלה שיעור באהבה מהתלמידים

תלמידי כיתה י"ב בתיכון "רבין" בכפר סבא יצאו להגנתה של מורתם הנערצת, עדנה רש, שננזפה על ידי משרד החינוך אחרי שלימדה בכיתה שירים ובהם תכנים מיניים בוטים של המשוררת הנודעת

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אור קשתי
ספיר ניסני

"בהרבה שיעורים מאכילים אותך בכפית או שאתה שם את התיק ותופס שינה באמצע היום, ופתאום יש כאן מורה אחרת שבאה באמת ללמד, שמצליחה להעביר צמא לידע וחוויה של למידה. יש קשר מיוחד בינה לבין התלמידים: דרך היצירות שאנחנו לומדים היא מדברת אתנו על הדברים הכי חשובים בחיים, על אהבה, זוגיות או החלומות שלנו. אף אחד אחר לא עושה את זה. ככה חינוך צריך להיות".

כך, במונולוג עם מעט הפסקות, מנסה מור תורג'מן, תלמידת כיתה י"ב בתיכון "רבין" בכפר סבא, להסביר את הגורמים שהביאו אותה ואת חלק גדול מתלמידי בית הספר להביע השבוע תמיכה במורה לספרות בבית הספר, עדנה רש. על רקע הדימוי הרווח של יחסים מתוחים בין תלמידים למורים, של שדה קרב מתמשך בו שני הצדדים עוסקים בעיקר בהישרדות ופחות בחינוך, ההתגייסות של תורג'מן וחבריה למען רש היא מהלך יוצא דופן.

בתחילת השבוע פורסם בתקשורת כי שירים של יונה וולך ובהם תכנים מיניים, שלימדה מורה בתיכון "רבין", עוררו אי-נחת וביקורת מצד תלמידים והורים. בכתבה לא הוזכר שמה של רש, המלמדת ספרות ומחשבת ישראל כבר 26 שנים, אך לכולם היה ברור במי מדובר. מעניינת במיוחד היתה תגובת משרד החינוך. "בעקבות תלונות של הורים, העיר המפקח על מקצוע הספרות במשרד, שלמה הרציג, לבית הספר, והנחה שלא ללמד את השירים הללו", צוין בכתבה. "במשרד הדגישו כי המורה לא היתה צריכה ללמד את השירים בכיתה. הרציג הנחה את מנהלת בית הספר שהדבר לא יישנה".

המורים שותקים

הפרסום עורר גל תגובות בתיכון "רבין", בעיקר מצד תלמידי כיתה י"ב, שלמדו או לומדים עם רש. נדמה כי הביקורת הלא מרומזת שנמתחה על המורה, ואשר זכתה לגיבוי ועידוד ממשרד החינוך, פגעה בהם אישית. "היינו בהלם וסירבנו ללמוד כרגיל. דרשנו מהמורים לדבר על מה שקרה, אבל הם אמרו שאסור להם לדבר", מספרת גלי סיטון, אחת התלמידות ב"רבין".

השתיקה הרשמית לא מנעה מהתלמידים להתארגן לפעולה, להפך כנראה. בצהריים, כמה שעות לאחר הפרסום הראשון, כבר גיבשו התלמידים חלוקת עבודה פנימית: אחד קיבל על עצמו לארגן הפגנת תמיכה ברש, שני כתב שלטים בעדה (שאחד מהם, עליו נכתב "אוהבים אותך עדנה", הוצב ליד ביתה) והשלישי היה אחראי לפתיחת קבוצת דיון באתר אינטרנט. "אין שום דבר פסול בתוכני השיעור שהמורה העבירה", נכתב שם, "לא נסכים להכפשת שמה של המורה. איך אנו, שלומדים על ערכים וזכויות, נוכל לקבל התנהגות כזאת כלפי מורה?". עד כה הצטרפו לקבוצה כ-430 חברים, ביניהם תלמידים מבתי ספר אחרים וגם כאלה שכבר סיימו את לימודיהם אך מכירים את רש.

בין המארגנים, התפקיד של סיטון היה לנסח מכתב תגובה, ולהפיצו בתפוצה רחבה ככל האפשר, בכלל זה לאנשי משרד החינוך. "נדהמנו לגלות את המורה שלנו, האשה שהחזיקה רבים מאתנו ברגעים הכי קשים, מושמצת. לא היינו מסוגלים לתפקד. קראנו את הכתבה שוב ושוב, ופשוט נאלמנו", היא כתבה.

משרד החינוך אוסר

האיסור של משרד החינוך מתייחס בעיקר לשיר "אתה חברה שלי". לדברי רש והתלמידים, השיר בכלל הושמע, בביצוע של ערן צור, במסגרת "בית מדרש" - שיעור העשרה בבית הספר, שבו רש ומורה נוסף דנים עם קבוצת תלמידים מכיתות שונות בנושאים על פי בחירתם, תוך שימוש בשירים וביצירות מהספרות המודרנית, המקרא והתלמוד. יצירותיה של וולך, צריך לציין, מאושרות ע"י משרד החינוך ללימוד ספרות בהיקף מורחב (5 יחידות). שיר נוסף שלימדה רש בכיתה, "קורנליה", נכלל אפילו בתוכנית הלימודים הרגילה.

"אפשר לחשוב מה כבר קרה? מה כל כך נורא במלים כמו ?הומו', ?כוס' ו'זין'" (המופיעות ב"אתה חברה שלי", א"ק), אומרת סיטון. "נכון שהשיר בוטה, אבל זה לא משהו רע. אנחנו שומעים את המלים האלה כל היום ובכל מקום. לא יעזור שום בית דין - מיניות, אינטימיות ומערכות יחסים הן נושאים בלתי נפרדים מהחיים שלנו ומתהליך ההתבגרות. גם אם משרד החינוך יאטום לנו את האוזניים ויכסה לנו את העיניים, הדברים האלה ימשיכו לבעור".

"כנראה שמבחינת משרד החינוך, אנחנו מספיק בוגרים כדי להחזיק נשק עוד כמה חודשים, אבל חס וחלילה שנדבר על הומואים", מוסיפה תורג'מן, "אנחנו צריכים מישהו מבוגר כמו רש שיכוון אותנו. לא רק שהיא לא מפחדת לדבר אתנו על החיים שלנו, כמו שמורים אחרים ולפעמים גם הורים חוששים, אלא שהיא גם משקיעה בנו המון ומתעקשת ליצור חווית למידה מעניינת", היא מוסיפה.

לאחר הפרסום בתקשורת, קיבלה רש גיבוי מלא מצד מנהלת התיכון, רות לזר, ומעיריית כפר סבא. "רש היא מורה ותיקה, מנוסה ומוערכת ע"י עמיתיה לעבודה וע"י תלמידיה הרבים", אומר ראש העירייה, יהודה בן חמו. גיבוי זה, ובעיקר תגובות התלמידים, מספרת רש, "הרימו אותי על הרגליים, ואיפשרו לי לחזור ללמד". לעומת זאת, על התנהלות משרד החינוך בפרשה קשה לה לומר דברים טובים.

"המסקנה העצובה שלי היא שתעודת הביטוח ומקור העוצמה שלי הם התלמידים - ולא משרד החינוך", אומרת רש, "ראשי משרד החינוך מדברים כל הזמן על חיזוק מעמד המורה, אבל בפועל אנשי המשרד רומסים אותנו המורים. מכתבי התלונה החלו להישלח בתפוצה רחבה כבר לפני כשלושה שבועות, ואף אחד לא טרח לדבר אתי, לנסות לברר מה קרה. אני מלמדת יותר ממחצית חיי, אבל בשביל משרד החינוך אני לא קיימת".

אחד ממכתבי התלונה, שכתבה אם לתלמידה בבית הספר, הגיע גם למנהל אגף כוח אדם בהוראה במשרד החינוך, ציון שבת. בין השאר ביקשה האם לברר אם לימוד "אתה חברה שלי" הוא בבחינת הטרדה מינית ודרשה "לוודא כי לא יישנו טקסטים דומים בתוכנית הלימודים". במכתב תשובה כתב שבת: "קראתי בעיון לא רב (כך במקור, א"ק) את ?יצירת הפאר' אותה מלמדת המורה לספרות. בלשון המעטה אומר שלא שמחתי לראות את הטקסט. אינני יודע האם המעשה שנעשה כאן ע"י המורה אכן חוקי או לא, הוא בוודאי חסר טעם ויש בו סטייה מהחומרים המקובלים מהמערכת. בכוונתי לבדוק את כל ההיבטים של העניין ולמצות את כל האפשרויות לטיפול בתלונתך". לדברי רש, לא שבת ולא המפקח על לימודי הספרות במשרד שוחחו איתה בנושא.

לרש קשה לדבר על אירועי השבוע האחרון. לרגעים היא מתפרקת ובוכה. "הופתעתי מעוצמת התגובות של התלמידים", היא מספרת, "אבל במקביל, זה כאב לי. לא הם צריכים להילחם על המורה שלהם, אלא משרד החינוך. לך תסביר לאנשים מאובנים שאפשר לחבר טקסטים של אפלטון, עמנואל לוינס וגם יונה לחיים של התלמידים - ואז נוצר קסם. זה מה שאני עושה תמיד, והתגייסות התלמידים הוכיחה שזה היה כדאי. זכיתי שיש לי תלמידים כאלה".

האם שהתלוננה על רש סירבה להתראיין לכתבה. במשרד החינוך ביקשו שלא להגיב על דבריהם של רש והתלמידים, ומסרו רק כי "המפקח על הוראת הספרות במשרד, הרציג, פנה לבית הספר והנחה אותו שלימוד השיר ?אתה חברה שלי' לא יישנה".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ