בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשדת וארכיאולוגיה נפגשות: הפחד החרדי מהשכלה נעלם

בלב החרדי של י-ם, בהשתתפות רבנים וארכיאולוגים, נערך לראשונה כנס "ארכיאולוגיה חרדית"

תגובות

בתוך אולם שמחות בלב החרדי של ירושלים, שהיה מלא וגדוש מפה לפה, הופר לפני שבועיים חרם בלתי כתוב. לא במחתרת, כי אם לאור יום, עם מודעה בתשלום שפורסמה מראש בביטאון "המודיע", עם כמה רבנים כשרים וישרים שפרסו חסות על המעמד, נערך הכנס הראשון אי פעם על "ארכיאולוגיה תורנית" חרדית. יש דבר כזה, ארכיאולוגיה חרדית, ואין הכוונה למורשת קרב שנכתבה מאז קום המדינה סביב עשרות אתרי חפירות, כמו שטח G בירושלים, ולמסורת של קללות "פולסא דנורא" שהוטלו על בכירי הארכיאולוגים מרשות העתיקות.

יום העיון נערך ב"בית ברכה" (ראו תיבה) מול אולם מלא מפה לפה. במקום נפתחה גם "עזרת נשים", שבה אוישו רק קומץ כיסאות. הדובר הראשון טס לכנס במיוחד מברוקלין. הרב שאול שמעון דויטש הוא חב"דניק שלפני כמה שנים הכריז על עצמו "האדמו"ר מליאוזנה", אך מפעל חייו הוא מוזיאון בשם "תורת חיים", המציג לבחורי ישיבות וילדי תלמודי תורה עתיקות מתקופת המשנה הנרכשות בשוק הפרטי. האדמו"ר הניח על השולחן לפניו סדרות של מטבעות עתיקים שנשא במזוודתו לישראל, וכן ממצא חדש שהגדיר כ"פלאי פלאים": משקולת שנמצאה בשלמותה לפני כמה שבועות, לדבריו בספינה טרופה בים התיכון, ועליה הכיתוב ביוונית "ליטרה".

הקולומבריום השוכן במתחם "בית ברכה" שבו נערך הכנס. בעצם קיום הכנס יש בשורה מרחיקת לכת והיא שבירת טאבו חרדי, לא רק בתחום הארכיאולוגיה. תצלום: תומר אפלבאום

לפי האדמו"ר, המשקולת שנמשתה מהמצולות פותרת מחלוקת בת מאות שנים בין הפרשנים על מידת ה"ליטרה" התלמודית: משקלה הוא 354 גרם, ממש כפי שסבר רש"י במאה ה-11 ובניגוד לסברות הרמב"ם והגאונים. הוא סיפר, כי מיד עם נחיתתו בישראל מיהר עם הממצא לביתו של "פוסק הדור" הרב יוסף שלום אלישיב. "הרב אחז את זה ביד שלו ואמר שזה ממש פלאי פלאים", התלהב הרב דויטש. זוהי איפוא התכלית העליונה של "ארכיאולוגיה חרדית", שהוסכמה על כל הדוברים בכנס: ניצול אמצעים "ריאליים" מתקופת המקרא, המשנה והתלמוד כל עוד הם תורמים ללימוד ולא מערערים על הקריאה האורתודוקסית של הכתובים.

בכנס השתתפו כמה ארכיאולוגים, כמו פרופ' בנימין זאב קדר, יו"ר מועצת רשות העתיקות וחבר האקדמיה הלאומית למדעים, שאמר כי "יום העיון הזה הוא אירוע חשוב שעשוי לשמש קו פרשת מים בקשרי הקהילה החרדית עם הארכיאולוגיה". לדבריו, על אף שהארכיאולוגיה לא מסתפקת רק בממצאים הנוגעים לתולדות ישראל, והעולם התורני עוסק לא רק בריאליה שמאחורי המקרא, המשנה והתלמוד, "קיים תחום משותף" לארכיאולוגיה ולמקורות, "כשאלה שופכים אור על אלה ולהפך". שיתוף הפעולה הוא לא רק ברמת ההצהרות, אלא מתקיים היום גם במשא ומתן רציף בין ארגונים חרדיים, כולל הקנאיים ביותר כדוגמת "אתרא קדישא", ובין רשות העתיקות בראשותו של שוקה דורפמן.

אך בעצם קיום הכנס יש בשורה מרחיקת לכת יותר והיא שבירת טאבו חרדי, לא רק על ארכיאולוגיה. את הכנס יזמה אגודת "מטמוני ארץ", שייסד לפני כמה שנים גרעין של חרדים דעתניים ומשכילים, שרובם עובדים לפרנסתם מכתיבה והוראה במוסדות חרדיים. האגודה מעודדת לימוד ארכיאולוגיה והיסטוריה "מתוך הבנה בצורך השעה להעצמת ההעשרה התורנית של תלמידים והרחבת זוויות הראייה שלהם בתחומים הנלמדים", כפי שנכתב באתר האגודה.

הדובר הראשון של הכנס, הרב שאול שמעון דויטש, עם סדרות המטבעות העתיקים שהביא לארץ. תצלום: תומר אפלבאום

זוהי אחת מיוזמות רבות שצצו במגזר בשנים האחרונות - שיטות לימוד חדשות בבית המדרש, עידוד תרבות דעתנית ודמוקרטית באמצעות פורומים חרדיים באינטרנט, דרבון חרדים וחרדיות לרכוש מקצועות והשכלה אקדמית, ומאבק משפטי ופוליטי בגזענות בבתי הספר והסמינרים.

לדברי אליהו סולובייצ'יק, מראשי האגודה ומיוזמי הכנס, "כולנו חרדים שמה שמנחה אותנו זה יראת שמים, אבל זו לא סיבה להירתע מהמדע. הפחד החרדי מהמדע הולך ונמוג". לדבריו, ארכיאולוגיה איננה המטרה היחידה שלו ושל חבריו: "הארכיאולוגיה היא אחד מתוך 20 תחומים שבהם מערכת החינוך החרדית יכולה להתעשר. אנחנו רוצים שיעשו שימוש גם בלימודי כימיה, בנוגע לכשרות", אמר. "אנחנו לא באים ברוח של מהפכה או שינוי. אנחנו מזהים שיש היום מספיק כוח ועוצמה בעולם החרדי שאנחנו יכולים לחבק את כל העולם".

השאלה המתבקשת היא כמובן מה בקשר לממצאים שסותרים לכאורה את סיפור הבריאה, או סיפורים מקראיים אחרים, אלא שסולובייצ'יק דוחה אותה על הסף. "אני לא צריך להתמודד עם אמת אבסולוטית כמו שהיה נהוג במאה ה-19", אמר.

"כמו שאני לא חייב לפתוח את שאלות היסוד במפגש עם כל אדם כופר או עם אדם נוצרי, ככה עם המדע. אם יש ממצאים שסותרים את אמונות היסוד שלי, ניתן למומחים לפתור אותם. האבולוציה היא לא הנושא. המסר הוא שאנחנו לא מפחדים מהמדע ויכולים להכיל אותו".

לדבריו, "החברה החרדית, כמו כל חברה, לא יכולה להחזיק מעמד לכיוון אחד. האנשים מגוונים ואי אפשר לחנוק בכיוון חשיבה מסוימת. עובדה היא שפתאום מופיעים החרדים שיוצאים לעבוד מתוך אילוצים חומריים. אנשים רציניים נאמנים לתורה רוצים אופקים רחבים. יש צעקה לשינויים מבפנים.

"החברה החרדית סבלה ב-250 השנים האחרונות כשרצו לכפות עליה השכלה והיא התרגלה לפחד. בפרפראזה על האמירה של בן גוריון, שמעתי פעם ראש ישיבה שאמר שהוא שונא את המשכילים שהפכו אותנו לפנאטים. כבר לא צריך להיות פנאטים".

"בית ברכה" - הפינה החמה של הארכיאולוגיה רשות העתיקות במגזר החרדי

יום העיון על הארכיאולוגיה התורנית נערך ב"בית ברכה", מרכז קהילתי של חסידות קרלין, ולא במקרה. המתחם בשכונת כרם אברהם, בקרבת מאה שערים, הוא הפינה החמה ביותר שיש לארכיאולוגיה ולרשות העתיקות הישראלית במגזר החרדי. החסידות רכשה ב-1980 את המתחם שבלבו שוכן הבית שבנה באמצע המאה ה-19 ג'יימס פין, הקונסול הבריטי בירושלים בתקופת השלטון העות'מאני.

"בית פין" הוא מהבתים הראשונים מחוץ לחומות, שהוקם כמרכז תעסוקה ליהודי ירושלים במלאכות שונות כמו חקלאות ובנייה. חסידות קרלין שימרה את הבניין העתיק, אבל הקשר לארכיאולוגיה נוגע דווקא לקולומבריום מימי בית שני (ששימש כנראה לגידול יונים שהובאו כקורבנות) שנמצא בקומת הקרקע של הבניין.

במקום - שבו פועלים היום שני בתי ספר לילדות ונערות - הוקם גן ארכיאולוגי הכולל ממצאים שונים שנתרמו על ידי רשות העתיקות. ליד כל מוצג יש שילוט בשלוש שפות (עברית, אנגלית ורוסית), הנושא לוגו של רשות העתיקות ולוגו של "קרית חינוך קרלין-סטולין ירושלים", המתאר את המוצג בעזרת תאריכים גרגוריאניים.

ביום ראשון הקרוב אמור להתקיים במקום מאורע יוצא דופן כששגריר בריטניה בישראל, מתיו גולד, יגיע לביקור בבית פין כאורח של חסידות קרלין. "הבית הזה מסמל הרבה מאוד", אמר אברהם שור, מנהל המתחם מטעם קרלין, "המטרה שלנו היא לא רק ארכיאולוגיה, אלא קירוב לבבות. מגיעות לכאן קבוצות חילוניות, אנחנו לא גובים כסף ומקבלים אותן באדיבות ובחביבות גדולה מאוד. וזה המפגש היחיד שלהן עם העולם הזה אולי כל החיים שלהן.

"אני לא רוצה להתייפייף ולהגיד שארכיאולוגיה היא בראש מעיינינו. אנחנו אולטרה-חרדים, אבל היתה לנו הזדמנות. עשינו שימור תוך השקעה של המון כספים פרטיים ועשינו את זה בהרבה אהבה ומקצועיות. המקום הוא נהדר ונותן השראה. הארכיאולוגיה רק משלימה את זה ומראה שיש לחסידות קרלין אחריות קולקטיבית. זה חשוב לנקודות החיבור בין החרדים שיש להם רגישות גם להיסטוריה ואסתטיקה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו