בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"יש לשלול מהעליון את הסמכות לפסול חוקים"

יו"ר הכנסת דליה איציק חושבת שדרושה הפרדה ברורה יותר בין הרשויות. היא קוראת לאולמרט ולנתניהו לשים את האגו בצד ולהקים ממשלת חירום, ומזמינה את ראשי הפרלמנטים של סוריה ולבנון לבוא למשכן בירושלים

תגובות

בנאום ההכתרה שלה לתפקיד יו"ר הכנסת אמרה דליה איציק ש"משימתה הגדולה של הכנסת ה-17 היא להשיב לאט ובנחישות את האמון. להשיב את כבוד הכנסת כבראשונה". בשמונת החודשים שחלפו מאז, הצליחה איציק, האשה הראשונה המכהנת בתפקיד זה, לשנות את פני המשכן. אחרי שנים רבות שבהן איש מיושבי הראש לא נתן את דעתו למראה המוזנח של הבניין, נפרשו שטיחים חדשים, סוידו הקירות, נתלו וילונות ותמונות, מורקו המרצפות ובכל פינה הוצבו עציצים. הכנסת נראית עתה כפי שראוי שבית נבחרים ייראה.

אבל איציק, בת 54, לא מסתפקת רק בשיפור החזות החיצונית, ויוזמת כמה מהלכים חשובים, שהמשמעותי שבהם - הנחשף בראיון זה לראשונה - הוא מאבק פרלמנטרי בסמכות בית המשפט העליון לבטל חוקים שהכנסת חוקקה, בנימוק שהם סותרים חוקי יסוד.

איציק גם פועלת לשיפור תדמיתה הירודה של הכנסת, הליכי עבודתה ומידת הרלוונטיות שלה. היא צימצמה את תקציב הכנסת ב-9.3 מיליון שקל וביטלה את מוסד "נציב הדורות הבאים". היא מתכננת לפתוח בכנסת בית ספר לממשל ולפרלמנטריזם ולאפשר מעורבות רבה יותר של הציבור בדיוני ועדות הכנסת, באמצעות האינטרנט.

איציק, המכהנת בכנסת זה 14 שנה - שבמהלכן היתה שרה בשלוש ממשלות (לאיכות הסביבה, תמ"ס ותקשורת) - גדלה במשפחה חסרת אמצעים. היא הצליחה לפלס את דרכה לצמרת מפלגת העבודה, עד שפרשה ממנה לפני כשנה והצטרפה לקדימה. בראיון ל"הארץ" בינואר השנה, הצהירה איציק לראשונה שהיא נושאת עיניים לתפקיד יו"ר הכנסת. "זה תפקיד נהדר שאפשר להשפיע בו", אמרה אז. מיום שנבחרה, היא נהנית מכל רגע.

מדוע תדמית הכנסת כה ירודה?

איציק: "הכנסת הזאת הרבה יותר מוצלחת מקודמתה. חבריה יותר איכותיים ומשכילים. אנחנו מנסים לייצר בדיונים אווירה יותר עניינית. לפני כמה חודשים היתה פה מלחמה שהביאה עמה המון תחושות קשות וסערות נפש, שמחדירות לכנסת סגנון יותר מתלהם. בסך הכל, הכנסת התנהגה באחריות במלחמה. אין לנו במה להתבייש. אני בטוחה שהכנסת טובה יותר מכפי שהיא משתקפת בתקשורת".

התקשורת אשמה בתדמית הירודה של הכנסת?

"יש בעיה בסיקור בכלי התקשורת. מדוע העבודה הרצינית והחשובה שנעשית בכנסת לא באה לידי ביטוי בתקשורת? אומרים שזו לא רק בעיה בישראל, ושהתקשורת אוהבת יותר את הצהוב והדרמטי. אבל זה מאוד מתסכל. אני רואה ח"כים מצוינים שעושים עבודה בלתי רגילה, אבל לא מצליחים להגיע לתקשורת".

התדמית הגרועה לא נובעת מהתנהגות בלתי ראויה של חלק מהח"כים?

"גם הח"כים תורמים להשתקפות השלילית של הכנסת, אבל רק מיעוטם נוהגים כך. מרביתם מתנהגים בצורה מאופקת ואחראית. אותם 5-6 ח"כים, שמתבטאים בסגנון לא תרבותי, הם שמקלקלים את שמה של הכנסת. אני מאוד משתדלת להשרות בכנסת אווירה אחרת. זה בא לידי ביטוי בסגנון ניהול הישיבה. אבל כשבבית חנון נהרגים ילדים מפגז תועה של צה"ל, ברור שהאמוציות יוצאות החוצה והדיונים נעשים יותר סוערים".

חלק מהשרים מזלזלים בכנסת, ממעטים להגיע לדיונים ולא משיבים בזמן על שאלתות.

"אסור לממשלה לזלזל בכנסת. אנחנו מגבשים הצעה שלפיה שרים יבואו יותר לדיוני הוועדות והח"כים יוכלו להציג להם שאלות. אחת הבעיות היא העיכוב במתן תשובות לשאלתות. החלטנו לקצר את התקופה שבה שרים נדרשים להשיב לשאלתות ל-28 יום, במקום 42 יום. אנחנו שוקלים סנקציות נגד שרים שלא יעמדו בכללים שנקבעו".

מדוע ראש הממשלה לא מופיע יותר בפני הכנסת?

"לפני המלחמה דיברתי אתו על כך שהוא יופיע אחת לחודש במליאת הכנסת, כמו ראש הממשלה בבריטניה, וישיב על שאלות בנושאים שמציקים לח"כים. אני בטוחה שאולמרט יכול לעשות זאת מצוין, כי הוא מיטיב להתנסח".

"הם לא אוהבי ציון"

מה דעתך על המתח הקיים בין הרשות השופטת לכנסת?

"אני מצפה שהרשות השופטת תקפיד יותר בכבודה של הרשות המחוקקת, ושהכנסת תקפיד יותר בכבודם של השופטים. אני סבורה שלא צריכה להיות לבית המשפט סמכות לפסול חוקים של הכנסת. אמנם הרשות השופטת משתמשת בסמכות הזאת מאוד במשורה, אבל היא לא צריכה להשתמש בסמכות הזאת כלל. אם לדעתה הכנסת חוקקה חוק בלתי חוקתי, עליה לפנות לכנסת ולבקש ממנה לתת דעתה לעניין".

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק, קבע שהכנסת היא שהפקידה בידי בית המשפט את הסמכות לבטל חוק שעומד בסתירה לחוקי יסוד.

"בית המשפט צריך להחזיר לכנסת את הטיפול בחקיקה שסותרת חוק יסוד. זה צריך להיות בידי הכנסת, כי היא הרשות המחוקקת. הכנסת מגלה מספיק אחריות בחקיקת חוקים. עובדה שעד היום היו מעט מאוד חוקים שעמדו בסתירה לחוקי יסוד. חלק מחיזוק שלטון החוק בישראל הוא הימנעות מעירוב בין הרשויות".

מדוע אולמרט דחה את הקריאה שלך להקמת ממשלת חירום לאומית?

"המסמך שבו הצעתי להקים ממשלת חירום לאומי גובש על דעת כל ראשי הסיעות בכנסת. יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, אמר לי דברים קשים ביותר על האיום האיראני. גם ראשי סיעות וראשי ממשלה לשעבר אמרו לי דברים קשים על הציר הסורי-איראני. השאלה ששאלתי את עצמי היתה אם ראש הממשלה יכול לטפל במשבר האיראני כשאין לו יציבות שלטונית".

אם כך, מדוע אולמרט ונתניהו לא משלבים ידיים?

"אזרחי ישראל אומרים לממשלה ולכנסת: 'שימו את האגו ואת התחושות הפרסונליות, את השנאות והקנאות שלכם בצד'. הם רוצים לדעת שההנהגה עוסקת רק בנושאים האלה. כשנתניהו אמר לי דברים קשים על איראן, שאלתי אותו: 'מדוע אינך מצטרף לממשלה?' הוא השיב: 'ראש הממשלה צריך להזמין והוא לא הזמין'.

"המלחמה הזאת טילטלה אותי כפי שהיא טילטלה אזרחים רבים. אני מאמינה שיש כיום הזדמנויות לבריתות חדשות. אינני חושבת שישראל יכולה להרשות לעצמה להיות בזבזנית ולא להגיב על כל רמז שמשמיע ראש מדינה ערבית".

אולמרט שגה כשלא נענה לדברי בשאר אל-אסד?

"אולמרט היה צריך להרים את הכפפה. הוא היה צריך להזמין את אסד ולהיפגש אתו. אם בפגישה היה מתברר שהוא עושה ספין, היינו חושפים את הספין הזה. אני קוראת עכשיו באמצעות 'הארץ' ליו"ר הפרלמנט הסורי וליו"ר הפרלמנט הלבנוני: בואו לישראל. תתקבלו כאן בכל הכבוד הראוי. בואו נפסיק עם שפיכות הדמים הזאת".

גם עם הפלשתינאים צריך לחדש את המו"מ?

"אני מדברת לעתים קרובות מאוד עם אבו מאזן. אני משוכנעת שהוא מתכוון לטוב. אני משוכנעת שהוא יקים ממשלת חירום. אם אבו מאזן יקים ממשלת חירום לאומית שיהיו בה נציגים של חמאס, ותהיה הבנה שהם מתנערים מטרור, מקיימים את ההסכמים עם ישראל ומוכנים לשחרר את החייל החטוף גלעד שליט תמורת שחרור אסירים ביטחוניים, לא תהיה סיבה שלא ננהל אתם מו"מ. ישראל צריכה לבוא לאבו מאזן עם תמריצים כדי להראות לעם הפלשתיני כמה אנו נדיבים כשהם מדברים אתנו. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להעלים עין ולומר שנחכה עד שיום אחד הם יהיו אוהבי ציון. הם לא יהיו אוהבי ציון".

"לא הכל מושחת"

מה דעתך על הטלטלה שעוברת על צמרת צה"ל ועל הקריאה להתפטרות הרמטכ"ל?

"בצה"ל נתגלו ליקויים וקלקולים לא פשוטים, אבל לא הייתי רוצה לראות שמנחיתים מכת גרזן על כל שדרת הפיקוד הבכיר של צה"ל, משום שאז המטכ"ל יהיה מורכב מקצינים לא מספיק מנוסים. חייבים להבטיח שמיטב הקצינים הבכירים יישארו בשירות קבע. אינני יכולה לומר שזו תחושתי. המערכת הצבאית צריכה לבדוק אם הטובים ביותר הגיעו לצמרת, ומה צה"ל עושה עם הפחות-טובים".

את תומכת בהצעתם של אולמרט, ליברמן והגימלאים לשינוי שיטת הממשל?

"יש דברים שצריכים לחשוב עליהם 20 פעם ולתפור אותם רק פעם אחת. אסור להיחפז בנושא הזה. לא הייתי רוצה שבגלל אופנה תשונה שיטת הממשל. לא כל תחלואי החברה הישראלית מתמצים בשיטת הממשל. צריך לבדוק אם היוזמה היא רצינית או עניין של מצב רוח. אינני מתכוונת לאשר פטור מחובת הנחה להצעות החוק האלה (לזרז את הליכי חקיקתם, ג"א)".

כמי שזכתה בתואר של פוליטיקאית ישרה, כיצד את מגיבה לממצאים שאישי ציבור בכירים ובהם אולמרט נמצאים בצמרת רשימת האנשים המושחתים ביותר?

"אין ספק שיש שחיתות במדינה. יש לבער אותה מתוכנו בכל הכוח, אבל זו לא מדינה מושחתת. המצג כאילו הכל מושחת, לא נכון. אסור שיהיה זילות במושג שחיתות. אסור לשכוח שמרבית אנשי הציבור שהוגשו נגדם כתבי אישום יצאו זכאים".

הנשיא משה קצב צריך להתפטר או להשעות עצמו?

"אני רוצה להטיל על עצמי כמה מגבלות בנושא זה, משום שאני מ"מ הנשיא ויו"ר הכנסת. יש לאפשר לנשיא לקיים את המסע לטיהור שמו באופן הוגן. מי שם אותי להחליט אם הוא צריך להתפטר או לא?".

הבעת את הסתייגותך מאי-יציאתו לחופשה כשנעדרת מהטקס בבית הנשיא ביום השנה לרצח רבין.

"לא השתתפתי בטקס כי הפרסומים על הנשיא גרמו לי אי-נוחות. אבל יש לאפשר לגורמים האחראים על אכיפת החוק להחליט בנושא זה. על כולנו להמתין בסבלנות עד שתתקבל ההחלטה. אני קוראת לחברי הח"כים לרסן את התבטאויותיהם בפרשה זו. אני מסתייגת מההתלהמות נגד הנשיא".

עשוי להיווצר מצב שתצטרכי להיות מ"מ הנשיא במשך כמה חודשים, אם הוא ייצא לחופשה.

"אני מאחלת לנשיא שהמערכת המשפטית תמצא אותו נקי, אבל אם לא, נדון כיצד להתמודד עם המצב החדש שייווצר. בינתיים אפילו לא קראתי מה קובע החוק במצב כזה".

דליה איציק

* נולדה ב-1952 בירושלים

* מצב משפחתי: נשואה + 3

* מקום מגורים: ירושלים

* השכלה: תואר ראשון בספרות והיסטוריה ותואר ראשון במשפטים

* שפות: אנגלית

* פעילות ציבורית: יו"ר הסתדרות המורים בירושלים, סגנית ראש עיריית ירושלים וחברת הוועד המנהל של רשות השידור

* תפקידים בממשלה: שרה לאיכות הסביבה (1999-2001), שרת התמ"ס (2001-2002), שרת התקשורת (2005)

* תפקידים בכנסת: יו"ר ועדת החינוך והתרבות, יו"ר ועדת המדע, יו"ר האופוזיציה, יו"ר סיעת העבודה.

מכהנת בכנסת מ-1992

* תחביב: לקרוא את יצירותיו של נתן אלתרמן ("בקרוב נתחיל לקיים בכנסת שיעורים מיצירותיו")

* ספר שקוראת עכשיו: "מכתבים" של גוסטב פלובר



איציק. "בסך הכל, הכנסת התנהגה באחריות במלחמה. אין לנו במה להתבייש"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו