בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לצד חוק יסוד כבוד האדם, גם לרמב"ם יש דעה על הוצאת דיבה

תגובות

בינואר השנה חייב בית משפט השלום בתל אביב את "ידיעות אחרונות" לשלם 50 אלף שקל לאלי לוק. לוק נעצר ב-2002 בחשד לסיוע לפלשתינאים שתיכננו פיגועים. מוסף "7 ימים" פרסם כתבה גדולה ובה פירוט החשדות ואף ניתוח פסיכולוגי של לוק. אלא שכעבור זמן, הפרקליטות סגרה את התיק. לוק דרש מהעיתון לפרסם זאת בהבלטה, בטענה שהפרסום גרם לו נזק רב, אך העיתון סירב. התיק הגיע אל השופט מנחם קליין, שקבע ש"ידיעות" הפר את חוק לשון הרע.

אך השופט לא הסתפק בקביעה זו וגיבה את החלטתו בציטוטים על הוצאת דיבה ו"מחילה" לפי ההלכה - מהרמב"ם, החפץ חיים, התלמוד הבבלי, שולחן ערוך וספרות הלכתית מודרנית. "זכותו של הנפגע מהוצאת שם רע, שלא למחול עד שיבוצע תיקון הולם לפרסום השלילי אודותיו", כתב השופט וכך פירש את ההוראה ההלכתית לפייס את הנפגע - כמתן פיצויים.

מי שעומד מאחורי השימוש במשפט העברי בפסיקה זו הוא מרכז ישמ"ע, המרכז ליישומי משפט עברי, הפועל בשנתיים האחרונות בבית הספר למשפטים של המכללה האקדמית נתניה. המרכז, באמצעות הנהלת בתי המשפט, מציע שירות לשופטים: חוות דעת מפורטות של מקורות מהמשפט העברי ביחס לסוגיות הנדונות בפניהם. מאז שנת 2005 סייע המרכז לעשרות פסקי דין, שלמעלה מ-30 מהם כבר פורסמו בערכאות שונות - מבית המשפט העליון ועד בתי משפט לעניינים מנהליים ולענייני משפחה.

ההלכה מעשירה את הפסיקה

הד"ר יובל סיני, מנהל מרכז ישמ"ע, אומר כי שופטים ממעטים לפנות למשפט העברי משום שאינם מכירים את המקורות ובגלל הקושי בהבנת השפה ההלכתית, הכתובה פעמים רבות בארמית או בכתב רש"י. המרכז, שהוקם ביוזמתו של פרופ' סיני דויטש, דיקן בית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה, נועד להקל על השופטים בהבנת המשפט העברי וכדי לקדם את השימוש בו בפסיקה.

השופטים הם שיוזמים את הפנייה אל המרכז ובוחרים אם וכיצד להשתמש בחוות הדעת בפסקי הדין. את חוות הדעת כותבים שלושה: ד"ר סיני, מרצה למשפטים במכללה ובוגר ישיבת ההסדר במעלה אדומים, הרב ד"ר משה בארי והרב עו"ד יוסי שרעבי, שלבד מהיותם משפטנים, גם מוסמכים כדיינים בבתי דין רבניים.

לדברי ד"ר סיני, "המשפט העברי" משתרע מהתנ"ך דרך המשנה והתלמוד ועד הספרות ההלכתית המודרנית, כמו ספרי השאלות והתשובות שכתב הרב עובדיה יוסף. "אנחנו רואים חשיבות עליונה בעצם ההזדקקות למשפט העברי, זה מעשיר את הפסיקה ומקרב את המדינה למקורותיה", אמר סיני, "חשוב שיהיה דיאלוג, גם אם השופט דוחה את עמדת ההלכה".

המרכז זוכה לשיתוף פעולה של הנהלת בתי המשפט, המעודדת שופטים להיעזר במרכז. לדברי ד"ר סיני, המנהל הקודם של בתי המשפט, בועז אוקון, קידם את הנושא ברוח דבריו של הנשיא הקודם של בית המשפט העליון, אהרן ברק. ברק כתב בספרו "שופט בחברה דמוקרטית" כי "ערכי היסוד של המשפט העברי מעצבים את דמותנו כעם וכמדינה. בהם באים לידי ביטוי היותנו לא רק מדינה דמוקרטית אלא מדינה יהודית (...) הפנייה לערכי היסוד של המשפט העברי אינה פנייה אל משפט משווה. זו פנייה אל משפט ישראל. זו פניית חובה".

החזרת חוב דאורייתא

החוק הישראלי קובע, כי שופט חייב לפנות למשפט העברי כאשר החוק אינו מתייחס למקרה האמור (לאקונה בחוק). כך היה השנה, כאשר בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי חברה פרטית, שב-1981 קיבלה מהמדינה הלוואה לשם הקמת מלון בקריית ארבע חייבת להחזיר את הכסף.

השופט יוסף שפירא דחה את טענות החברה על התיישנות ועל כך שהמדינה, שלא פנתה שנים רבות כדי לקבל את החוב, מחלה עליו. השופט נעזר בסקירה של מרכז ישמ"ע ובציטוט מתוך שולחן ערוך: "אפילו שהה כמה שנים ולא תבעו, אין אומרים מחל לו". הוא ציין כי ככלל, במשפט העברי, כשחוב נעשה על גבי "שטר" (חוזה), גם המחילה צריכה להיעשות על גבי שטר.

ואולם, לדברי סיני, ברוב הפעמים משתמשים השופטים במשפט העברי כדי לחזק את החלטתם או לשם הציטוט. "אני קורא לזה שימוש במשפט העברי כדי 'להגדיל תורה ולהאדירה'. שופטים מכניסים משפט עברי בשביל להראות שזו מדינה יהודית ודמוקרטית", אמר סיני. כך למשל, בשני מקרים החליטו שופטים שלא לגרש עובדים זרים, כשמקורות הלכתיים תמכו בטענותיהם המשפטיות.

חשש מחילון ההלכה

אבל לא כולם מצדדים בגישה הזאת. לדברי סיני, חלק נכבד מהשופטים הפונים למרכז הם דתיים (השופט היחיד בבית המשפט העליון שפנה עד כה למרכז הוא השופט אליקים רובינשטיין) ולעומתם יש שופטים חובשי כיפה, שסבורים כי שילוב של מקורות יהודיים במשפט של מדינת ישראל פסול משום שיש בו "חילון של ההלכה".

מנגד, רבנים עשויים לבקר את השימוש שעושה המרכז ב"דעת ההלכה", כמו בחוות דעת ולפיהן תרומת זרע מגבר אלמוני לאשה רווקה מותרת בדיעבד (דעת הרב עובדיה יוסף) וחוות דעות שלפיהן אסורה ענישה גופנית לילד. "בטוח שרבנים ינגחו אותנו", אמר סיני, "אבל אנחנו לא רואים עצמנו כפוסקי הלכה, אנחנו מגלים הלכה. במקרה של תרומת הזרע מי שעשה את העבודה הוא הרב עובדיה יוסף. מי שיבקר אותי יצטרך לבקר את הרב עובדיה יוסף".

שופטים מתפלפלים

השופט שפירא ציטט מתוך שולחן ערוך כאשר דחה טענת התיישנות על הלוואה שלא הוחזרה למדינה: "אפילו שהה כמה שנים ולא תבעו, אין אומרים מחל לו"

בפסיקה כי תרומת זרע מגבר אלמוני לאשה רווקה מותרת בדיעבד, נעשה שימוש בפסיקתו של הרב עובדיה יוסף

בתביעת דיבה נגד "ידיעות אחרונות" הסתמך השופט קליין על מקורות עבריים רבים וקבע כי זכותו של הנפגע שלא למחול לפוגע עד שיבוצע תיקון הולם



הד"ר יובל סיני, מנהל המרכז ליישומי משפט עברי במכללת נתניה, בשבוע שעבר. 30 פסקי דין שפורסמו השתמשו בסקירות המרכז



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו