בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השיר שהתגלגל לשוק הפשפשים

פרסום ראשון בדפוס לשיר שכתב ש"י עגנון ליום הולדתו השבעים של י"ל ברוך, מובא כאן ככתבו וכלשונו

תגובות

באחרונה הזדמנתי לשוק הפשפשים ביפו, והנה, הצצה חטופה בקלסר ישן וחלוד הספיקה לי כדי לדעת שלפני אוצר של ממש. לא הנחתי את הקלסר מידי, ושאלת המחיר היתה תלויה בשאלת היכרותו של המוכר את הסחורה שבידו. כך או אחרת, כאספן של מכתבים ישנים, הרגיל לעבור על "חרם דרבנו גרשום" מדי יום ביומו, קפצתי על המציאה. בין מכתביו של י"ל ברוך, שאותם אסף כל ימיו ואשר התגלגלו במזל לשוק הפשפשים ולא לגריסה, מצאתי בקלסר את שירו של ש"י עגנון לי"ל ברוך, המתפרסם כאן לראשונה - באישורה של אמונה ירון, בתו של עגנון, ובהגהתה.

הסופר, המשורר והמתרגם י"ל (יצחק לייב) ברוך (ברוכוביץ) נולד בטווריג שבליטא בט"ו בתשרי תרל"ה (26.9.1874). ב-1923 עבר מקובנה, שבה לימד בגימנסיה, לבאד הומבורג שבגרמניה. שם התקבצו באותו זמן כמה מגדולי הסופרים והוגי הדעות העברים. באותה תקופה נפגש י"ל ברוך עם ש"י עגנון ועמד לצדו בימים הקשים שלאחר שריפת ספרייתו של עגנון.

ב-1926 עלה ברוך עם אשתו לארץ-ישראל. במכתב (לא חתום) שקיבל מידידה ששמעה על כך נכתב: "מי ייתן ותלאות הומבורג תהיינה האחרונות, ובשינוי מקום זה ישתנה גם מזלכם לטובה". בנאום הפתיחה בוועידת הסופרים, בניסן תרפ"ז (1927), בירך חיים נחמן ביאליק בין שאר המבורכים גם את העולה החדש, י"ל ברוך: "נברך כאן עוד אחד מחברינו שעשה הרבה גם לספרות העברית וגם לחידוש הספרות הפדגוגית; אני מדבר על חברי י"ל ברוך, שהוא היה מתלמידיו של אחד העם בין הדור הראשון לחידוש השירה העברית. לא אדבר כל שבחו בפניו. שמו יעמוד על הברכה יחד עם חבריו בני תקופתו".

י"ל ברוך נודע כמתרגמן של שורת יצירות מפתח בתולדות ישראל, כמו כתבי אברהם גייגר, "הגולם מפראג", "חיי שלמה מימון", "סלמנדרה" ועוד כתבים רבים אחרים. הוא תירגם גם מן הקלאסיקה העולמית (וכן את "ספר הטבעונות"), ועל תרגום "פאוסט" לגיתה זכה בפרס טשרניחובסקי. בין שאר הכתבים שהוציא לאור היו "ספר השבת", כמה מן הספרים החיצוניים והאנתולוגיה "אוצר ספרות ישראל".

ש"י עגנון הכיר היטב את י"ל ברוך. הוא ידע עד לפרטים מה כתב ולמי עבד (בין השאר: "אמנות לכל", "שטיבל", "מוריה" ו"דביר"), וגם הכיר את התמכרותו לסיגריות. ליום הולדתו השבעים של ברוך, שחל בתש"ד, בירכוהו רבים, ובחרוזי הברכה האלה בירך גם ש"י עגנון את ידידו. י"ל ברוך מת בתל-אביב בא' כסלו תשי"ד (7.11.1953).

לי"ל ברוך ירושלים ת"ו אה ימי הומבורג אני זוכר לפעמים ואף אותך עמהם ידידי החביב שבתך על עבודתך לילות כימים קיץ וחורף סתו ואביב

ואצלת מלשוננו מקודש לחול בשיר ובפרוזה בפרוזה ושיר על ספרי אמנות ועל ספרי לכל ועל ספרי שטיבל מוריה ודביר

הוי כמה סיגריות עישנת כל יום תמיהני אם לא קדרה מעשנן החמה כעשן שנותינו כלו פרחו כחלום ימים ימים איכה הייתם לשמה

אך מיטב שיריך ומאמריך הנאים אשר אוהבים מהומבורג ועד הנה המה יעמדו לברכה לימים הבאים עקב אשר יש בהם רוח כנה

ואתה ברוך היה מבורך וברוך והשם יעטרך רצון כצינה ותזכה ליום שכולו ארוך שצדיקים נהנים מזיו השכינה

ועד לאותו היום עד מאה ועשרים שנה לא יזוזו מביתך כל הימים אושר וכבוד וכל ברכה נאמנה כעתירת ידידך באמת ובתמים _____________________________________________________

ימים ימים איכה הייתם לשמה - על פי הפסוק מתהילים עג, יט: "איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות".

והשם יעטרך רצון כצינה (=מגן) - על פי תהילים ה, יג: "כי אתה תברך צדיק, ה'. כצינה רצון תעטרנו".

ותזכה ליום שכולו ארוך - על פי ברכת המזון בליל הסדר: "הרחמן הוא ינחילנו יום שכולו טוב, יום שכולו ארוך, יום שהצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה, ויהי חלקנו עמהם".

יום שכולו ארוך - "עולם הבא", כדברי חז"ל, הוא "יום שכולו ארוך" (מסכת קידושין דף לט).



ש"י עגנון. סב אגדי, שנכדיו לא מרדו בו מעולם


כתב ידו של עגנון בשיר "לי"ל ברוך"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו