בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקדיש את חייו להשכלה הגבוהה

פרופ' עוזר שילד, רקטור ונשיא אוניברסיטת חיפה, נשיא מכללת יו"ש, יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, 1930-2006

תגובות

עוזר שילד נולד בקופנהאגן, וב-1957, אחרי שסיים תואר שני בכלכלה, עלה לישראל. ב-1965 קיבל דוקטורט בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, ואחרי שעשה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור חזר והיה לראש החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. ח"כ פרופ' שלמה ברזניץ, לשעבר רקטור אוניברסיטת חיפה, אומר כי "שילד הביא לארץ את הגישה המתמטית למדעי החברה, שבאותה עת היתה מינורית ביותר".

יחד עם פרופ' דניאל כהנמן, חתן פרס נובל, התגייס שילד לסייע לבית הספר לטיסה של חיל האוויר לשפר את שיטות המיון וההדרכה. ב-1973 הוא ירד לבאר שבע לשמש כדיקן הפקולטה למדעי החברה והרוח באוניברסיטה, ושנה אחר כך התמנה למדען הראשי במשרד החינוך. מנישואיו לד"ר גילי לבית הדומי (גמלאית משרד החינוך, שבו ניהלה את אגף הערכה ומדידה) נולדו יאיר ונורית.

ב-1976 עבר שילד לאוניברסיטת חיפה לשמש כראש בית הספר לחינוך, ושנתיים אחר כך כבר נבחר לרקטור. פרופ' יעקב זיו, שבאותה עת שימש כסגן נשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, נזכר איך עבדו בהרמוניה בניסיון לבטל כפילויות בין שני המוסדות האקדמיים בחיפה, ואיך נהג שילד בענייניות: "על אף שהיה איש מדעי החברה והרוח, הוא חשב כמתמטיקאי", הוא אומר. מדריכו לדוקטורט, פרופ' שמואל נ' אייזנשטט, אומר כי הקים בחיפה ספרייה לתפארת, אולי הטובה בארץ, בתחומי מדעי החברה והרוח.

שילד נבחר לנשיא אוניברסיטת חיפה ב-1990. באותה עת היו ידועות לכל דעותיו הפוליטיות הימניות, אולם פרופ' אהרון בן זאב, נשיא האוניברסיטה היום, אומר כי הדבר לא הפריע לו לזכות בתמיכתם ובהערצתם של חבריו האקדמאים, על אף שרובם חשו כי "לא היה מ'כוחותינו'". סגנו ומי ששימש כנשיא אחריו, פרופ' יהודה חיות, אומר כי שילד נכנס לתפקידו אחרי תקופה של זעזועים באוניברסיטה וכי "הרגיע את המוסד והכין אותו לקראת הצמיחה הגדולה".

באוקטובר 1993, בעקבות הסכמי אוסלו, פרש שילד ועבר להתגורר באריאל. "הצעד שלי אידיאולוגי", אמר אז בראיון ל"הארץ". "אני מודאג מהסכנות העלולות לאיים על מדינת ישראל... אני מעדיף, בנסיבות הקיימות, להיות באריאל ולא בחיפה". עם זאת, הוא יצא עם פרופ' יוסף בן שלמה וישראל הראל לאוניברסיטת אוקספורד, לפגישה סודית עם אינטלקטואלים פלשתינאים בנושא דו קיום.

צבי ורות סלונים, שייסדו את מדרשת יהודה ושומרון בקדומים, שבה תמך שילד כבר בשנות השמונים, קוראים לו "אבינו הרוחני". על בסיס מדרשה זו קמה המכללה האקדמית יהודה ושומרון (מכללת אריאל), שבה לימד שיטות מחקר, ואחר כך היה לנשיאה. יגאל כהן-אורגד, יו"ר הוועד הפועל של המכללה, אומר כי תקופתו של שילד "הצטיינה בצמיחה אדירה ובקליטת מדענים שעלו מחבר המדינות, והעובדה שזו כיום המכללה הציבורית הגדולה בישראל נזקפת לא מעט לזכותו".

ב-1995 התמנה שילד על ידי שר החינוך אז, אמנון רובינשטיין, ליועץ לענייני המכללות, ואילו שר החינוך הבא, זבולון המר, מינ אותו ליו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד. פרופ' מרים בן פרץ, לשעבר ראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה, אומרת כי "הקדיש את כל חייו לקידומה ולביצורה של ההשכלה הגבוהה בישראל, היה איש בעל חזון ויכולת מעשית, השכלה רחבה ולהט גדול". חברו, פרופ' אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס - שניהל עמו שיחות ארוכות על דת, לאום ומדינה - מכנה אותו "אינטלקטואל בנוסח דה וינצ'י".



עוזר שילד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו