בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר: נישואים מעורבים לא צימצמו הפער העדתי

4תגובות

בעשורים האחרונים חלה עלייה מתמדת בשיעור הישראלים ממוצא מעורב - אשכנזי ומזרחי - בין ילידי הארץ. אך לפי מחקר חדש, בניגוד לדעה הרווחת, נישואים מעורבים לא מביאים בהכרח לצמצום הפערים החברתיים, מבחינת רמת השכלה והכנסה. חוקרות מהאוניברסיטה העברית גילו, שנישואים בין אשכנזים למזרחים בעבר תרמו דווקא לגידול הפער הממוצע בין שתי הקבוצות בישראל, מבחינת השכלה. החוקרות, הפרופ' ברברה אוקן והדוקטורנטית אורנה חייט-מראלי, ערכו את המחקר במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה והתבססו על נתונים ממיפקדי אוכלוסין, שהאחרון בהם נערך ב-1995.

נישואים בין יהודים ממוצא שונה, ובעיקר בין אשכנזים למזרחים, נתפסו בישראל באופן מסורתי כהגשמה המובהקת ביותר של חזון מיזוג הגלויות וכדרך למחיקת פערים בין העדות. גם במדינות מפותחות אחרות, שבהן חיות קהילות גדולות של מהגרים, יש תופעה מתרחבת של נישואים מעורבים בין קבוצות אתניות שונות. במחקרן, ביקשו החוקרות לבדוק את מצבם הכלכלי וההשכלתי של היהודים המעורבים בישראל ואת ההשפעה שיש לצמיחתה של קבוצה זו על הפערים החברתיים בין מזרחים לאשכנזים. לצורך המחקר, הן הגדירו כ"מעורב" מי שבין הוריו או סביו יש לפחות אשכנזי אחד ולפחות מזרחי אחד.

הנתונים מראים שבכל שנה גדל בכחצי אחוז שיעור הילדים המעורבים מקרב יהודים הנולדים בישראל, עד לשיא של כרבע מהילדים הנולדים בשנים האחרונות. באותה שנה, רק 5.3% מהיהודים בני 40 עד 43 היו מעורבים, לעומת 16.5% בקרב בני 20-21 ו-25.1% מבני 10-11. לדברי הפרופ' אוקן, "יש בישראל שיעור הולך וגדל של יהודים ממוצא מעורב, ובכל זאת, ברוב הפרסומים האקדמיים והפופולריים עיקר ההתייחסות הוא לקבוצות של אשכנזים ומזרחים".

המחקר בחן גם מאפיינים שונים של הישראלים המעורבים - בעיקר כאלה המקימים כיום משפחות ונמצאים בשנות ה-30 המוקדמות לחייהם. הממצאים מראים שמבחינת מצב כלכלי, המעורבים מצויים באמצע, בין אשכנזים למזרחים. עם זאת, מבחינות אחרות, המעורבים קרובים יותר לאשכנזים. כך למשל, נשים מעורבות נוטות להתחתן בגיל מבוגר יותר ממזרחיות ומספר הילדים הממוצע שהן יולדות דומה לזה של אשכנזיות.

המסקנה המפתיעה עליה מצביע המחקר היא שהנישואים המעורבים בשנות ה-60 וה-70 תרמו להגדלת הפער הבין-עדתי בישראל. הסיבה לכך, לטענת החוקרות, היא שקשרי הנישואים המעורבים שנוצרו בישראל בעשורים הקודמים היו סלקטיוויים, לפי ההשכלה של שני בני הזוג.

המבוגרים המעורבים של היום הם תוצר של דפוס הנישואים בשנות ה-60 וה-70. באותה תקופה, התאפיינו נישואים בין אשכנזים למזרחים בדפוס של "החלפה" בין מעמד עדתי להשכלה ומעמד כלכלי: מזרחים התחתנו בדרך כלל עם בן זוג אשכנזי בעל הכנסה והשכלה נמוכה משלהם, ו"החליפו" את יתרון ההשכלה שלהם תמורת השתייכותו של בן הזוג לעדה החזקה יותר. לכן, אצל רוב היהודים ממוצא מעורב שנולדו באותה תקופה, ההורה המזרחי הוא משכיל יותר וההורה האשכנזי משכיל פחות.

לפי המחקר, משנות ה-90 חל שינוי במגמה זו: מאז, בני הזוג מקרב שתי קבוצות המוצא הנישאים בנישואים מעורבים מאופיינים ברמות השכלה גבוהות יחסית, ומשום כך השפעת הנישואים המעורבים על הפערים ההשכלתיים בדורות הבאים אינה חד-משמעית.

עם זאת, הניתוח מצביע על כך שדפוס הנישואים המעורבים הסלקטיוויים של שנות ה-60 וה-70 הספיק להשפיע על הפערים בחברה ולתרום להרחבתם. עקב דפוס הנישואים בתקופה זו, קבוצת המזרחים המשכילים נגרעה מתוך כלל קבוצת המזרחים והצטרפה לקבוצה החדשה של המעורבים. וכיוון שלהשכלת ההורים יש השפעה חזקה על השכלת הילדים, ילדיהם של הזוגות המזרחים הם בעצמם פחות משכילים באופן יחסי. כלומר, אם כלל המזרחים המשכילים היו בעבר מתחתנים בתוך העדה, רמת ההשכלה של העדה כיום היתה גבוהה יותר.

לפי החוקרות, אצל אשכנזים, לעומת זאת, חל תהליך הפוך: ילדיהם של הפחות משכילים, שהתחתנו עם מזרחים, הצטרפו לקבוצת המעורבים. כתוצאה מכך, ממוצע ההשכלה של קבוצת האשכנזים הינו גבוה יותר יחסית למציאות בה לא היו מתקיימים נישואים מעורבים.

אף על פי כן, החוקרות מציינות שלא ניתן לראות בנישואים המעורבים את הגורם לפערים העדתיים הקיימים כיום, שסיבתם העיקרית היא אי-שוויון בהזדמנויות להשכלה והבדלים היסטוריים במאפיינים סוציו-אקונומיים של קבוצות המוצא.

"אסור לטעות ולחשוב שנישואים בין-עדתיים הם שליליים", אומר הסוציולוג הפרופ' יוסי שביט מאוניברסיטת תל אביב, "אבל המחקר הזה מראה שלאורך כמה דורות, מי שנשאר בקטגוריה של המזרחים הם בעלי ההכנסה וההשכלה היותר נמוכה. מצד שני, ככל שחלקים גדולים יותר באוכלוסיה הם מעורבים, השיוך האתני עצמו נהפך לפחות חשוב. הילדים שלי הם מעורבים, ואם תשאל אותם אם הם מזרחים או אשכנזים, הם לא יידעו מאיפה השאלה הזאת נפלה עליהם. אני מאמין שיש יותר ויותר בני נוער במצב דומה".

לדברי שביט, התרבותם של נישואים מעורבים מעידה בבסיסה על צמצום של פערי ההשכלה בין אשכנזים למזרחים. "המשתנה העיקרי שמכתיב דפוסי נישואים בין בני אדם הוא השכלה. משכילים נוטים להתחתן עם משכילים. כיום, יש יותר מזרחים מבעבר באוניברסיטאות ובמכללות, והם חשופים לשוק הנישואים האשכנזי. מצד שני, עדיין קיימים פערים רחבים מאוד", אמר.

על כל פנים, בשנים הבאות, חוזות החוקרות שהגידול בשיעור הנישואים המעורבים בקרב יהודים ילדי ישראל יהיה אטי יותר. הסיבה העיקרית לכך היא שהעולים מבריה"מ לשעבר מתחתנים בעיקר בתוך קבוצתם, ורובם מעדיפים שלא להתחתן עם בני עדות אחרות.





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו