בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מזוז: להתיר אימוץ לחד מיניים; ישי: יוזמה מבחילה

יו"ר ש"ס תקף את החלטת היועמ"ש ואמר כי "מדובר בפגיעה אנושה בסטטוס קוו"

תגובות

יו"ר ש"ס, אלי ישי, תקף אתמול (ראשון) בחריפות את החלטת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, להתיר לבני זוג חד מיניים לאמץ ילד שאינו ילדו של אחד מבני הזוג. ישי אמר כי הוא רואה "בחומרה רבה את הרמיסה והכרסום החוזרים ונשנים בתא המשפחתי". לדבריו, "משרד הרווחה מוביל יוזמה מזעזעת המהווה פגיעה אנושה בסטטוס-קוו, ובהתאם להסכמים הקואליציוניים כל שינוי בו צריך להיות מקובל על כל מרכיבי הקואליציה. אני דוחה בשאט נפש יוזמה מבחילה זו, אין לה מקום ואני בטוח שהגורמים הרלוונטיים יפעלו לביטולה. "התא המשפחתי", הוסיף ישי, "לא יהפוך לסדום ועמורה".

מנגד, מייק המל, יו"ר אגודת ההומואים, הלסביות, הבי-סקסואלים והטרנס-סקסואלים בירך על החלטת מזוז ואמר כי "מדובר בהישג חשוב לדמוקרטיה הישראלית, שיכולה סופסוף להיות גאה ביחסה לקהילה". עם זאת, אמר המל, "המאבק לשוויון עדיין ארוך".

לבקשת ח"כים מש"ס ומהמפד"ל תקיים הבוקר ועדת העבודה והרווחה דיון במדיניותו החדשה של הרצוג, שזכתה לגיבוי היועץ המשפטי.

פריצת דרך בהשוואת זכויות ההומואים והלסביות בתחום דיני המשפחה

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, קבע אתמול כי ניתן להתיר לבני זוג חד מיניים לאמץ ילד שאינו ילדו של אחד מבני הזוג - וזאת במקרים שבהם הילד עשוי להימסר לאימוץ להורה יחיד. בנוסף קבע מזוז כי בני זוג חד מיניים יכולים גם לאמץ את ילדו הביולוגי של אחד מבני הזוג. החלטתו המהפכנית של היועץ המשפטי מהווה פריצת דרך בקשר להשוואת זכויותיהם של הומואים ולסביות בתחום דיני המשפחה, מאחר שעד היום פעל מזוז להשוואת זכויותיהם רק בתחומים סוציאליים וממוניים.

מבחינה משפטית קבע מזוז בדיון כי המונח "בן זוג" שבחוק אימוץ ילדים כולל גם בן-זוג מאותו מין, ולכן במקרים שבהם בן זוג מעוניין לאמץ את ילדו - הביולוגי או המאומץ - של בן-זוגו, ניתן לאשר זאת. ואולם המהפכה טמונה בהחלטה שלפיה אין מניעה חוקית להסכים גם לבקשות אימוץ של הומואים ולסביות המבקשים לאמץ ילד שאיננו של אחד מבני הזוג, וכי השירות למען הילד במשרד הרווחה רשאי למסור לזוגות חד-מיניים ילדים לאימוץ, בנסיבות שבהן ניתן היה למסור את הילד להורה מאמץ יחיד.

מזוז הדגיש כי הוא עוסק רק בבחינת האפשרות המשפטית להסכים לבקשות אימוץ של זוגות חד-מיניים, וכי העמדה הקונקרטית בכל בקשת אימוץ צריכה להתקבל בידי הגורמים המקצועיים בשירות למען הילד, לאחר בחינת "טובת המאומץ" כקריטריון עליון. ואולם לדברי מזוז, "אין מקום לנוסחאות נוקשות בהיבט הענייני של טובת הילד, ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, הביטוי 'טובת המאומץ' מבטא עיקרון מורכב, שלפיו אין לומר שרק בשל הזוגיות החד-מינית של ההורים אימוץ על-ידם לא יהיה לטובת המאומץ". עם זאת, קבע מזוז שהזהות המינית של ההורים היא אחד השיקולים הרלוונטיים שיש לשקול, לצד שיקולים אחרים.

ההחלטה - בעקבות דיון שיזם השר הרצוג

החלטת היועץ התקבלה בעקבות דיון שקיים באחרונה בנושא אימוץ ילדים בידי זוגות חד מיניים, שבו השתתפו גם גורמים מהשירות למען הילד, משרד הרווחה ומשרד המשפטים. בדיון מזוז קבע כי ניתן לאפשר לבן זוג בן אותו המין לאמץ את ילדו הביולוגי או המאומץ של בן זוגו.

בנוסף נקבע שאין כל מניעה חוקית לאשר לבני זוג חד מיניים או לאחד מהם לאמץ ילד שאינו ילדו של אחד מבני הזוג, וזאת בנסיבות שבהן נשקלת בקשה לאימוץ על ידי הורה יחיד, ובכפוף לשיקולי טובת הילד המאומץ כמקובל.

הדיון בהתרת האימוץ לזוגות חד מיניים אצל מזוז התקיים ביוזמת שר הרווחה יצחק הרצוג, ובעקבות ההתפתחויות בבג"צ בעניין זה בשנים האחרונות הן בפסק הדין ירוס-חקק מינואר ,2005 והן ההתפתחויות בפרשת ברנר-קדיש, שדיון נוסף בעניינן תלוי ועומד עדיין בבג"צ. בית הדין קיבל בשנת 2000 את עתירתן של בנות הזוג רותי וניקול ברנר-קדיש, שקיבלו בקליפורניה צו אימוץ לילדה הביולוגי של אחת מבנות הזוג, והורה למשרד הפנים לרשום במרשם האוכלוסין את האימוץ כתקף. ב-2005 החליט בית המשפט העליון שניתן להעניק לבנות הזוג טל ואביטל ירוס-חקק צו אימוץ הדדי בישראל, כך שכל אחת תאמץ את הילדים הביולוגיים של האחרת.

מאז פס"ד ירוס-חקק התקבלו במשרד הרווחה כ-80 פניות דומות ל"אימוץ הדדי" בתוך המשפחה, וב-25 מההליכים שהסתיימו אכן ניתן צו אימוץ. ההליכים מתנהלים בעצלתיים, מאחר שבכל בקשה כזו יש צורך בחקירה סוציאלית של פקיד סעד, ואלה אורכות זמן רב בשל מצוקת כוח אדם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו